שירן..
מצטערת על איחור התגובה שלי..אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא!! כן, את יכולה להשאר כאן, ונכון לאכזבות אין גיל, אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה שהיו לי אכזבות רבות, ובמיוחד מעצמי, פשוט לא אהבתי את מה שאני כ"כ הייתי רוצה להיות אחרת, ולמדתי עם החיים שזה מה יש, כשהייתי קטנה (חשבתי) שאני מאוכזבת מההורים שלי, אבל הסתבר שזה היה רק הגיל, כמו כולם, גיל 12-18 אלו גילאיים שלא תמיד מה שנראה לעין צריך להיות, ואנחנו רוצים לשנות את העולם, מאוחר יותר בגיל 17 היתה לי אכזבה מהחבר הראשון שלי..הוא התנשק מול נגד עיניי עם ידידה שלו שבאו ביחד לחגוג לי יום הולדת, היא היתה החברה של החבר שלו, והם היו ידידים, כששאלתי אותו מה זה?? (הנשיקה הזאת?) אמר לי מה יש כבר אסור לתת נשיקה לאחותי?? (אלק אחות) לא משנה שהוא היה ממש מכוער, אבל אז.. אהבתי אותו, והאכזבתי, היו לי אין ספור אכזבות, ואני חושבת שזהו דבר ליגיטימי בהחלט וזוהי דרך החיים.. בקשר לשאלה מתי יהיה בסדר?? זה אף אחד לא יוכל לענות לך, כי לכל אחד הבסדר מגיע מתי שהוא אין לו זמן לבסדר הזה, אך עם קצת סבלנות הוא יגיע. מה שחשוב זה לחיות את החיים, וכמה שפחות לחשוב על הלא בסדר, ולנסות לעשות מהלא בסדר, פחות לא בסדר ויותר כן בסדר. בקשר לאחותך הנכה, צר לי לשמוע, זה כואב כשיש מישהו נכה בבית אני יודעת כי אבא שלי נכה. למדנו לחיות עם זה, למדנו לקבל את הכל כפי שזה, ולנסות לשמוח ממה שלא תמיד ניתן. יקרתי החיים קצרים, ואת צעירה, יכולות עוד להיות לך הפתעות בחיים, אכזבות לא חסר, ותמיד יהיו, לפעמים אכזבות גדולות מאוד שבקושי נוכל להתרפות מהם, ולפעמים אכזבות קטנטנות שלא נשים עליהם. היי חזקה ותראי בכל דבר שהוא לא טוב, את הטוב שבו. שבת שלום וברוכה הבאה ניקול*