היי שמנות ויפות,

[נסיכונת מבולבלת]

היי שמנות ויפות,

קודם כול חשוב לי מאוד לציין שמה שנכתב כאן לא נכתב כביקורת / התנשאות, אלא מתוך ניסיון (קטן אומנם) ותובנה אישית שלי לגבי בריאות פיזית. לא מובן לי כל עניין ה״קבלה העצמית״ של עודף משקל קיצוני. ואת האמת? זה נראה בעיניי כמו ייאוש. אני לא מדברת על נשים עם עודף משקל זניח. יש נשים שהם עם עודף משקל ברמה כזו שמסכנת חיים. שגורמת להתקפי לב, סכרת, וירידה משמעותית באיכות החיים. אני בהחלט מבינה שדיאטה זה תהליך ארוך וקשה, עברתי זאת על בשרי, ומעולם לא התייאשתי. אז לכל הבנות היקרות שפה- שימרו על עצמכן, תעסקו בספורט, תאכלו יותר פירות וירקות, אל תתפתו לסופגניות, מתוקים ושאר מזיקים. אל תתפתו לומר ״ככה אני וטוב לי״. עודף משקל מעולם לא עשה טוב לאף אחד.

 

[max887]

אני מסכים

נעים מאוד,אני מקס,גם אני התמודדתי עם עודף משקל ובהתחלה חשבתי שזה סתם ואני אהיה השמנמן החמוד שבחבורה או הפלוגה,אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר באושר רגעי,אני שמח שלקחתי את עצמי בידיים וטיפלתי במשקל שלי במיוחד לאור ההסטוריה המשפחתית של סכרת ושותפיו..אז נכון שזה לא בריא ולא מושך להיות ממש רזה,אבל תאמינו לי שתזונה נכונה וספורט משפר פלאים את ההרגשה הכללית

 

[הפרי אסור]

כל הכבוד לך שלא התייאשת!

אבל לא כולן יכולות. כלומר לנסות אני מאמינה שכולן יכולות, מידת הצלחה זה כבר עניין סובייקטיבי וגם היכולת לעמוד בה, כמו בכל דבר אחר בחיים. זה שאנחנו מקבלות את עצמנו ולא עושות דיאטה לא בהכרח נובע מזה שאיננו מנסות או מסוגלות לעשות דיאטה. אגב, הרוב כן מצליחות והקושי זה בכלל לשמור על הירידה עצמה. אני למשל לא רואה עניין בלמנוע מעצמי לאכול משהו שאני אוהבת, שגורם לי להרגיש טוב. פעם לא יכולתי להגדיר את עצמי כאוהבת אוכל, בעיקר כי אני בררנית ופוסלת מלא שטויות באוכל. אבל לאט לאט כשהתחלתי להשתחרר מכבלי ה"אני שמנה אוי אוי אוי" התחלתי להבין כמה אני נהנית מאוכל וכמה אני אוהבת אותו, גם אם יש לי כל מיני קריזות לגבי סוגי מאכלים. אז כן, לאכול הרבה ולא בריא מביא להשמנה אבל לי לא אכפת. אכפת לי מזה שאני נהנית וטוב לי. כמו בהרבה דברים בחיים בהם אני בוחרת לא להמנע ממשהו כי הוא עושה לי טוב עכשיו, גם אם מתישהו יפגע בי, כך גם באוכל. וזו זכותי. זו הבחירה שלי והדרך לשלוט בחיים שלי. זה לא אומר שאסור לי לאהוב את עצמי ולקבל אותי, להיות שמנה לא עושה אותי פגומה. אני יודעת שאני עלולה לגרום לסיכונים בריאותיים לעצמי, סיכונים שיביאו גם לקשיים בהתנהלות אבל אני אומרת... כשנגיע לגשר נחצה אותו. אז נכון שקל להרים על זה גבה ולהיות חרדתיים לבריאות בעתיד אבל נוח לי ככה, כמו שאני. אם יהיה לי קשה ללכת למשל, אני מניחה שאחפש דרכים להקל על זה, אולי כאלה שיצריכו ממני שינוי באורח חיים. זה לא אומר שאני לא יכולה להמשיך לקבלת עצמי כשמנה. אנחנו לא מקבלים את עצמנו רק במצבים טובים, למשל כארש אנו בריאים או יפים, לא זו החכמה. אנחנו מנסות לקבל את עצמנו בכל מצב, כן, גם בהיותנו שמנות. ויפות!!!

 

[אדם של יין]

את עושה עבודת קודש, חבל לעצור כאן...

בפורום אלהוריים מחכים שתספרי להם שילדים זה שמחה. פורום ביוסקסואלים רוצים לשמוע על משיכה למין אחד. פורום אמיניים מחכים לשמוע הערות על סקס כבסיס לזוגיות. כמו כן בפורום ירידים חשוב שתספרי על חוסר העתיד שבדוכן. ביום רגיל הייתי מסביר לך למה את טועה, ולמה הפורום הזה חשוב והכרחי לחברה של היום. אבל יכולת לקרוא את זה במאמרים, או אפילו בהודעות שמסביב. העיוורון שבצדקנות הקדושה והאלימה שלך אבל כל כך לא מכבד אותך-שאני לא רואה סיבה למה לצאת מגדרי למענך...

 

[solee]