היי,שמי ניר

[ניר אייזנברג]

היי,שמי ניר

עברתי ניתוח לקיצור קיבה לפני כשלושה שבועות. לפני הניתוח הייתי רגיל לשתות המון מים(בערך 5 ליטר מים ביום) ואני מוצא שהקושי הכי גדול שלי זה לשתות נורא לאט,אני ממש מרגיש שזה כמו עינוי מעבר לזה נורא קשה לי להתמודד עם כל המצב החדש ומחשבות חרטה לגבי הניתוח כבר עולות בי. סוג הניתוח שעברתי הוא שרוול. יש כאן מישהו/מישהי שזה קרה לו גם? זה משתפר מתישהו? תופעה של דיכאון אחרי הניתוח הזה זה משהו נפוץ?

 

[חמ סה]

ברוך הבא ניר, חג שמח ../images/Emo13.gif

תפסת את הפורום בדיוק ב|"צנטרום של הפיילה" - ערב החג. מניחה שיהיו לך יותר תגובות לקראת מוצאי החג (מחר). בכל מקרה מפנה אותך גם לפורום המשורוולים באג'נדה (ממשק שונה מ

) שם תוכל לקרוא על תופעות דומות לאלו שציינת, כמעט כולם מרגישים את הBOOM הראשוני שאתה מתאר. מזמינה אותך גם לפורום "השמנה" של ד"ר רזיאל שם היא ודיאטנית מלב"י עונות לעיתים תכופות (אולי בגלל החג ייתכן עיכוב) לכל בעיה/שאלה רלבנטית לנושא ניתוחי קיצור קיבה. אתה בשלב מאוד מאוד ראשוני, קח הרבה אויר ואורך

. עשית ניתוח ששינה לך לעד את מערכת העיכול, זה לא דבר של "זבנג וגמרנו" וכמו כל תהליך דומה - דרוש זמן ל"עיכול". נסה לשתות משקאות פושרים (תה ודומיו) - לפעמים זה עובר יותר טוב בהתחלה. כבר שמעתי דיווחים על "מים כבדים" ותה אכן הוכח כברירת מחדל די טובה בתור התחלה (או מים בטעמים). שיהיה בהצלחה רבה, הגעת למקום הנכון

חג שמח

 

[LATIN GIRL77]

חג שמח וברוך הבא../images/Emo140.gif

אני אומנם מנותחת טבעת ולא שרוול, אבל גם בטבעת בהתחלה ישנו קושי בשתיית נוזלים, בהתחלה לומדים הכול כמו תינוק בן יומו. הטיפ שלי, אצלי עבד ואני מעבירה אותו למנותחים החדשים - הבקבוק עם הפיה המסתובבת, מאפשר לגימות מדודות, ככה גם ספרתי ועקבתי אחרי הנוזלים במיוחד לאחר הניתוח, בעצם עד היום. זאת באמת היתה אחת הדאגות שלי כי ממש התגעגעתי ללגום מים ומכול הלב, אבל זה באמת היה רק עניין של זמן ולא הרבה זמן אחרי חזרתי לשתות כרגיל. צריך לזכור שזהו תהליך וכמו כול תהליך הכול עניין של זמן, לגבי הדיכאון לא ממש ידוע לי. בהצלחה!!!

 

[PavlovsDaughter]

איפה קונים בקבוק כזה?

אני שותה בעיקר מבקבוקי מים מינרלים שאני ממלאת מחדש במי ברז, אין לי אפילו כוס בבית

 

[LATIN GIRL77]

הכוונה לבקבוקים של המים המינרלים שבמקום פקק

רגיל יש להם פיה מסתובבת, הכמות שיוצאת משם מדודה ובהתחלה אחרי הניתוח היה לכלי עזר.

 

[קובי d1]

ניר חג שמח

מצער לשמוע שכבר אחרי 3 שבועות עולות חרטות לגבי הניתוח צריך לקחת את הזמן צריך סבלנות,ואני מבטיח לך אחרי שתראה את המחוג יורד ,תשכח את כל הדברים מסביב הניתוח נעשה בקיבה וכעת לא חשוב איזה סוג של ניתוח עברת ,השינוי צריך להעשות בראש ,ואני מקווה שבמשך הזמן תעשה סוייץ' בראש האוכל היה חלק חשוב בחיים שלנו ,האוכל היה כיסוי לגבי כל מיני הפרעות ,כרגע שאי אפשר לאכול את הכמויות שאכלת ,השתנו הדברים ,מלחיות בשביל לאכול ,ועכשיו לאכול כדי לחיות , כל המעבר הזה קשה ,ואני בטוח שבמשך הזמן הכל יסתדר. שתיית מים עוזרת לירידה במשקל ,לצערי אני לא שותה אפילו ליטר וחצי ליום ,תמצא שיטה להמשיך לשתות מים ,אולי יותר לאט בשלוקים קטנים , הרבה בריאות בהצלחה בירידה חג שמח!!!! קובי

 

[שמחה37]

../images/Emo140.gifבוקר טוב ניר וברוך הבא

אכן יש תופעה "דכאון אחרי ניתוח" אתה נמצא בחודש הראשון שהוא על כלכלתו קשייו וחולשותיו. האוכל שמילא את מרכז עולמך לפני היה "התרופה" לכל מחלה, חבר זמין תומך מפרגן מפצה ועוד הפך עכשיו למשהו שלא פשוט לך איתו. לגבי מים - אני כבר 3 שנים אחרי הניתוח ושותה מים רק ממש שאני צמאה בד"כ אני מוסיפה להן תרכיז דיאט או שותה תה צמחים. הם לא טעימים לי ולא "באים לי טוב" אבל זה מאוד אינדיווידואלי, מכירה מנותחים וותיקים ששותים מים בלי בעיה. בתקופה הזו אתה יכול להמתיק את השתיה או לחילופין לשתות משקאות חמים ופושרים. ממרחק של 3 כמעט שלוש שנים אחרי , אפשר לשתות ולאכול הכל בכמות ואפילו במקרה שלי צריך אפילו לברור מה נכנס לפה כדי לא להשמין כך שהחיים משתפרים עם הזמן

. בתקופה הזו שלך מה שעזר למצב רוחי הוא הירידה המהירה במשקל אחרי כל ארוחה מתסכלת, הייתי רואה כמה ירדתי ועובדת על המוח שהיה שווה. יש לך בערך עוד שבוע שבועיים לעבור את התקופה הרכה הטחונה ואח"כ תוכל לטעום מהכל, להנות מהכמויות הקטנות מהטעימות מהירידה במשקל ומאיכות החיים. לאט לאט גם תוכל ללגום שלוק יותר גדול משתיה. אל תעצב חבר, אני מכירה הרבה מאוד מנותחים ועוד לא שמעתי על אחד שלא אמר שהיה עובר את זה שוב. בינתיים אתה מוזמן לכתוב לנו פה לקטר לשמוח כולנו שם מבינים מה עובר עליך. מציעה לך גם ללוות את התהליך שלך בתמיכה רגשית (פסיכולוג אימון קבוצת תמיכה . מטפל ב....) משום שהתהליך הזה הוא למעשה הכרות מחודשת שלך עם עצמך. בהצלחה ניר חג שמחה שמחה

 

[alt היחיד]

שלום ניר

כן, דכאון יכול לבוא אחרי ניתוח בריאטרי. זה פשוט בגלל שחסר לנפש שלך דברים שהיא רגילה אליהם. השתייה המהירה שלך, והאוכל שהיית אוכל היה נותן שובע לנפש שלך כמו לגוף שלך. עכשיו זה חסר לך, והנפש מרגישה שחסר לה משהו שהיא הייתה מקבלת באופן קבוע ולכן אתה נכנס לדכאון. אבל אל תדאג, זה יעבור תוך תקופה מאוד קצרה. אם זה ממש מפריע לך, אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, כי החדשים הראשונים אחרי הניתוח הם מאוד קריטיים להצלחה של הניתוח. בהצלחה רבה.

 

[אחת שכזאתי]

ברוך הבא, ניר../images/Emo13.gif אני משורוולת יותר מ7 חודשים

ובהתחלה היה לי סוג של דיכאון, ש"דוכא" היטב עם הכדורים הרגילים הפסיכיאטריים הקבועים שלי... כך שכן, זה כנראה די נפוץ. לגבי השתייה - למשורוולים לא מומלץ לשתות מקש/קשית וגם לא מבקבוק עם פיה. זה עלול להכניס בועות אוויר לשרוול ולסבך ת'עסק. אני שותה מבקבוק, אבל פותחת את הפקק לגמרי - כך שאין בעיה עם זה. בהצלחה וחג אביב שמח, מירב.

 

[קוקויה עם קבלות]

היי ניר, חג שמח

אני מכירה את התופעה הזאת מקרוב. גם אני מנותחת שרוול כבר שלושה וחצי חודשים. גם אני כתבתי כאן מספר שבועות אחרי הניתוח על תחושה של מצבי רוח משתנים ותחושות מוזרות. תופעות אלו נוצרות עקב מחסור של מזון שהגוף היה רגיל לקבל ועקב שינוי שאתה עובר הן פיזית והן רגשית. אני מבטיחה לך שזה עובר ביום שתתחיל לאכול רגיל ותתחיל לקבל מחמאות מכל הסובבים אותך. היום בדיוק דיברתי על נושא השתיה עם חברה שלי: על כך שלפני הניתוח הייתי רגילה לשתות כמויות אדירות של מים והיום מאוד קשה לי לשתות ולהתחיל לעשות מעקב כמה שתיתי. למזלי מצאתי לי כל מיני שיתות: קודם כל על הבוקר עם הכדורים אני שותה 2 כוסות מים בצורה איטית (לוקח לי בערך חצי שעה לשתות הכל), במהלך היום אני מסתובבת עם בקבוק מים מהולים בתרכיז דיאטטי ללא סוכר ובמשך היום אני שותה הרבה מים חמים עם נענע וסוכרזית. כמובן ששותים לאט אבל מתקצבים בזמנים כדי לעמוד בכמות השתיה הרצויה ולזרז את הירידה במשקל. קח את זה בקלות ותראה שהכל לטובה.

בהצלחה

 

[רוייקו]

החודש הראשון לאחר ניתוח שרוול

צפוי לעבור בקושי של מעבר נוזלים ואף רוק, זאת עקב בצקת המאפיינת את ההחלמה של הקיבה. לעיתים הקושי נמשך מספר חודשים עד להתייצבות במצב.