ברוך הבא מרי!
שאלתך יפה וגם התשובה, שכתב לך מי, שהגיב לפניי. השאלה השנייה כבר מורכבת יותר. ראשית - צריך לחלק אותה לשניים. האחת - האם אתה מאמין בו? והשנייה - למה קיימת בנו התכונה, שמובילה לאיסורים? אילו היית משיב בשלילה לחלק הראשון, הדו-שיח היה תם. אם אינך מאמין בו, מדוע אתה שואל? אינך שואל כדי לקבל תשובה אלא כדי להתנצח. על שאלות מסוג אלה מוטב לא להגיב. כיוון שהצהרת, שאתה מסורתי ומאמין, אשיב לך על החלק השני תשובה חלקית (אין תשובה מלאה וראה בהמשך). היה היה בארץ עוץ איש ושמו איוב. איוב היה איש תם וישר וירא א-לוהים. היו לו 10 ילדים (בנים ובנות) וגם עדר ענק - 11,000 בהמות ומשרתים ובקיצור - הוא היה עשיר מאוד. יום אחד החליט השטן להתנכל לו כדי להוכיח, שהוא איננו אדם אמיתי. רק בגלל שטוב לו, הוא מאמין בא-לוהים, אך כאשר יהיה לו רע, הוא יעזוב אותו לגמרי. בוודאי מכיר אתה (וכן שאר הגולשים) את הסיפור, שהוא מושא ספר "איוב". כולנו בוודאי גם זוכרים את ההמשך. לזכות הציניקנים ייאמר, שזה הספר היחיד בתנ"ך, שאמיתותו מוטלת בספק. אין זה ספר אוטנטי אלא סיפור, שנכתב ע"י מחבר למוני. לאלה, הסוברים, שהסיפור דמיוני, הובא הספר כמשל. בעולם יש הרבה טוב ורע ואיננו מבינים מדוע "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". חסר לנו "מעט" בינה כדי להבין את מהלך הבריאה. לכן איננו יכול לשאול "למה?". מותר לבקש תמיד, שיהיה לנו טוב, ושנוכל לקיים את כל המצוות בלי שום עיכוב, אבל כפי שכתב הגולש הקודם (במחילה מכבודו על שטרם קלטתי את כינויו הארוך), הקב:"ה אוהב את כולם. אינני זוכר את המקור אבל כשנפרדים מאדם יקר, שהלך לבית עולמו, מלמדים עליו זכות בנוסח: "כי אדם אין צדיק בארץ, אשר לא יחטא". ישנם שני סוגי חוטאים: "חוטאים לתיאבון" הלוא הם אנשים, שאינם שלמים עם מעשיהם, אבל קשה להם מאוד בלעדיהם (כפי שקשה למעשן "כבד" להיגמל מהעישון), יישנם גם "חוטאים להכעיס" (ולשם ההגינות אינני מתכוון לאף אחד מהפורום באופן אישי), שכל מעשיהם נועדו למטרה אחת: "להראות להם!" (לכולם). אני אסע בשבת דווקא בשכונה דתית ואעשן בשבת ללא מורא בכל מקום; אני אוכל חמץ בפסח ברחוב, שכולם "יקפצו" לי; בקיצור: אני אעשה מה ש"בא לי", ושאיש לא יגיד מה לעשות ואיך לעשות. אני מצפצף על כולם. אדם כמוך למשל בוודאי יהיה ארגיש הרבה יותר לציבור דתי ולא יעשה את כל הדברים הללו "דווקא". כיוון שזה הנושא שלנו, נחזור לענייננו. גם בקרב ההומוסקסואליים ישנם כאלה, שיעלו על בריקדות כדי שכולם ידעו, שהם כאלה וזכותם לחיות כך. לעומתם יש לא מעט, שאינם חשיםפ ב"גא ווה" כלשהי על היותם הומואים. אלו אינם שואלים "למה?" א לא שואפים לקיים את כל המצוות כפי יכולתם. לכן גם אתה אינך יכול להעיד על עצמך, שהנך כליל השלמות, שהרי גם אתה מקיים מצוות כפי יכולתך. חלילה אינני בא לדון אותך, כפי שלא הייתי רוצה, שידונו אותי (מה לעשות? גם אני אינני מושלם). עם זאת נראה לי, שלא צריך לשאול על כל דבר אלא להשתדל לעשות את כל הדברים הטובים, שאתה יכול, ולא לשפוט איש כל עוד אינך יודע את הרקע למעשיו.
