היי רותי

BrokenLight

New member
היי רותי ../images/Emo13.gif

מה שלומך? מזמן לא דיברנו. רציתי לשתף אותך במשהו מעניין שחוויתי. לפני כמה שבועות השתחררתי, וחזרתי לחלום. (כשהייתי בצבא הייתי בד"כ עייפה מאוד ולא זכרתי חלומות שלי). לפני כשבוע, במשך שלושה ימים עשיתי את התרגיל לשחזור חלום-גלגול קודם. נשמתי כמה נשימות עמוקות לפני השינה וביקשתי מהתת מודע לחוות חלום גלגול. אני לא זוכרת שמיקדתי את הבקשה בנושא מסויים בחיי. ביומיים הראשונים החלומות היו לי חלומות שגרתיים יחסית. באחד מהם היה דווקא סיפור מעניין, אבל הוא עסק בענייני הצבא ולא ייחסתי לו משמעות כלשהי. אבל ביום השלישי חלמתי חלום מאוד מאוד מעורפל כל הידיעה בחלום היתה מאוד מעורפלת ובעצם חיברתי בין הפרטים כשהתעוררתי. בחלום ראיתי את עצמי במעורפל בתור איכרה רוסייה נשואה. גרתי בבקתת עץ ומחוץ לבית היה שובך יונים קטן ופרוץ, הייתי משאירה להן מזון וכל יום יונים וציפורים אחרות היו מקננות שם. בהדרגה היונים החלו למות. כאילו היו מגיעות במיוחד לשובך שלי כדי למות שם. לשובך שלי הגיעה ציפור מוזרה וחומה, גדולה יחסית ודומה לינשוף. היא היתה חולה ועצובה וידעתי שגם היא תמות. הראתי אותה לבעלי בחלום והוא אמר שהנשמה של הציפור הזאת שייכת לשכן שלנו שנמק שנים בכלא הרוסי. הוא אמר שהוא בוודאי מת או שתנאיו הורעו מאוד. כך הוא הסביר גם את תופעת הציפורים הנוטות למות. מה דעתך? האם זה חלום גלגול או סתם סיפור שבדיתי מתת המודע שלי בשינה? בכל מקרה, מה החלום הזה בא להגיד לי בעצם? אודה לתשובתך.
 

רותי 11

New member
BrokenLight יקריתי ../images/Emo24.gif

סורי שלא עניתי עד עכשיו אבל עם כל עניין החג, שבת ועוד עיסוקים לא התפניתי לענות עד עכשיו. לפני שאני עונה לך אני אשאל לשלומך מה קורה איתך? צרי קשר ספרי לי קצת. החלום והא חלום גלגול - אבל יש בו גם מסר אלייך לגבי החיים האלה, את צריכה להתייחס למה שמייצגים הציפורים, יש יונות ויש ינשוף יונות הן ציפורים שמסמלות שלום, וינשוף מסמל חוכמה הם מגיעים עד אלייך לפתחך וכמו שאמרת הם מתים מצד אחד מוות הוא גם התחלה חדשה ולאו דווקא משהו שלילי, מצדשני זה מראה לי שהם מגיעים אלייך כי הם חיפשו משהו, את הזנת אותן, והן בחרו להתחיל מחדש לאחר מכן, שזה אומר או יותר נכון מעיד על היעוד שלך זוכרת אותו? אחלה חלום
 

BrokenLight

New member
היי רותי, תודה רבה לך ../images/Emo140.gif

האמת, היה לי קצת קשה נפשית להשתחרר מהצבא. התקופה הזו עברה לי מאוד מהר. עד שהספקתי להתרגל למסגרת הזו, הזמן פשוט טס. את זוכרת שאמרתי לך שחשבתי להישאר קבע 3 חודשים? ובכן, כנראה שזה לא היה בשבילי בסופו של דבר כי ראיתי שכל הנסיבות פעלו כך שלא אשאר ואני פשוט החלטתי לזרום עם זה ולוותר. משהו בתוכי הרגיש שחלאס, מיציתי. למרות שמאוד אהבתי את מה שעשיתי בצבא וזה נתן לי תחושת משמעות שהיתה חסרה לי. עד כה עבדתי כמה ימים בדיילות מוצרים ולפני כמה ימים מצאתי עבודה קצת יותר קבועה בסופר פארם עד שאמצא משהו יותר טוב או אתחיל ללמוד. חשבתי להתחיל ללמוד באוני' הפתוחה. כן חשוב לי לעשות תואר ראשון, אבל עדיין לא החלטתי באיזה תחום. לגבי החלום, משהו בתוכי מאוד התחבר למה שכתבת. אבל למען האמת כשחשבתי על ה"יעוד" שלי, הטיפול באנשים, כפי שעלה בפגישות ביננו... אני כל הזמן שואלת את עצמי מה לי וליעוד הזה. הרי אני לא מרגישה שיש לי בכלל משיכה לאנשים או לטיפול בהם. הרי מטפל (מכל סוג שהוא) אם הוא מטפל טוב, זה משהו שטבוע בו עמוק. משהו שבוער בו. ואני? מסתכלת על עצמי ורואה איך בשנים האחרונות נאטמתי רגשית כלפי עצמי וכלפי אחרים. אני בכלל לא באמת רגישה כלפי מישהו. אני רוב הזמן מרגישה לא אמיתית ולא מחוברת לעצמי, איך אפשר במצב כזה לטפל באחרים? אני לא מרגישה שאני אנוכית ואיכפת לי רק מעצמי, אבל אני כן מרגישה שאני מעדיפה להישאר בפינה שלי רוב הזמן, שלא "יגעו" בי יותר מדי. כאילו יש סביבי איזו בועה. מה דעתך? שוב תודה רבה לך על הכל
 

רותי 11

New member
BrokenLight היי חמודה

אמרתי לך את זה לא פעם אחת הבריחה שלך מאנשים היא בעצם בריחה שלך מהיעוד שלך, זה לא סותר זה רק מראה את גודל הבריחה שלך.
 

BrokenLight

New member
היי שוב ../images/Emo13.gif

אבל השאלה, מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק לברוח? הרי זה כבר הפך לטבע שלי. אומנם ביומיום אני מצליחה לתפקד, אבל שהרבה פעמים יש לי חרדות ממצבים אנושיים מאוד פשוטים. אני משתדלת לא לתת לדברים הללו למנוע ממני לעשות דברים שאני צריכה (לעבוד, לטייל וכו') אבל לפעמים זה כרוך בהרבה סבל שלי. במלחמה פנימית מתמדת עם עצמי. וזה מאוד קשה. כמו שאמרתי, זה כבר הטבע שלי. בנוסף, אני מרגישה שהאישיות שלי קיצונית ממה שנראה כלפי חוץ. אני מרגישה שמצד אחד אני באמת משדרת עדינות, רוגע, שקט וכו'. ומבפנים אני לפעמים עומדת להתפוצץ מרוב מחשבות וקונפליקטים פנימיים עם עצמי, ולפעמים גם הרבה זעם. גם מבחינת תחומי עניין, אני מרגישה שאין בי איזון. מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק לברוח מעצמי?
 
למעלה