riki yot levi
New member
היי עולם... אני לבד???
אין בין דוברי השפה העברית כמה שהם נולדון בסיקטיז???
כאילו מה, כאילו מה??? בעוד כמה שנים פורום שישי פלוס יסגר??????
יוהווווווו משהו בבית??? שאם כן אז יופי ואם לא אז אני כאן לבדי...
יכולה לבוא... לנקוש נקישות קלות בדלת לשאול
'אני בודי היר?' ואם יענו אז וכנראה שלא יענו...
נכנסתי לחדר שבו כסא ובו שולחן... ולא יותר ולא צריכה יותר...לא!
לא צריכה יותר כי מצאתי לי חדר פרטי להתערטל בו... להוריד מעלי
שכבה ועוד שכבה... להביט על אותם מקומות בגופי שאוכל להביט...
בלי מראה... בלי להסתובב... או שלא...
וואו חדר פרטי משלי... או שלעיתים מציצים לכאן בנות ובני חמישים...
פלוס... כדי להביע דעה או להביע אכזבה...
להרביץ מילים על מילים... החדר התרוקן...
כמו דירת חדר בעיר גדולה - קומת קרקע... השפריץ על הקיר החיצוני כבר מזמן מזמן לא מה שהיה...היו בו חיים בחדר...
פעם כשהיה בו חדר חן... גר פה רווק... מאותם רווקים שהחיים צוחקים אליהם...
והם על החיים.רווק מהסוג הזה של בני השלושים בערך יוצאים אל הפאב הקרוב...
מחפשים את האשה לילה הבא... לזיין פעם ראשונה לריגוש, לכיבוש... ובפעם השניה כדי להנות ולהירדם לתוך זה...
עד שפרש מכל סיבה ואל דירת החדר נכנסה רווקה... בת לא יותר מעשרים ושמונה לא פחות מעשרים ושש... יודעת מדשהו על החיים... יודעת שזה לא כייף לישון לבד כל לילה...
אז היא יוצאת אל הבר הקרוב - לדוג.
והיא דגה לעצמה את הבחור שיעשה לה טוב וירדם לצידה עד הבוקר הבא...
וכך הפורום כמו אותה דירת חדר... אין מי שישכיר... החן של המקום אבד...
גם הבר השכונתי נסגר... כמו הפורום הזה... שאולי יהיה פורום של בת חמישים פלוס לבדה???
אין בין דוברי השפה העברית כמה שהם נולדון בסיקטיז???
כאילו מה, כאילו מה??? בעוד כמה שנים פורום שישי פלוס יסגר??????
יוהווווווו משהו בבית??? שאם כן אז יופי ואם לא אז אני כאן לבדי...
יכולה לבוא... לנקוש נקישות קלות בדלת לשאול
'אני בודי היר?' ואם יענו אז וכנראה שלא יענו...
נכנסתי לחדר שבו כסא ובו שולחן... ולא יותר ולא צריכה יותר...לא!
לא צריכה יותר כי מצאתי לי חדר פרטי להתערטל בו... להוריד מעלי
שכבה ועוד שכבה... להביט על אותם מקומות בגופי שאוכל להביט...
בלי מראה... בלי להסתובב... או שלא...
וואו חדר פרטי משלי... או שלעיתים מציצים לכאן בנות ובני חמישים...
פלוס... כדי להביע דעה או להביע אכזבה...
להרביץ מילים על מילים... החדר התרוקן...
כמו דירת חדר בעיר גדולה - קומת קרקע... השפריץ על הקיר החיצוני כבר מזמן מזמן לא מה שהיה...היו בו חיים בחדר...
פעם כשהיה בו חדר חן... גר פה רווק... מאותם רווקים שהחיים צוחקים אליהם...
והם על החיים.רווק מהסוג הזה של בני השלושים בערך יוצאים אל הפאב הקרוב...
מחפשים את האשה לילה הבא... לזיין פעם ראשונה לריגוש, לכיבוש... ובפעם השניה כדי להנות ולהירדם לתוך זה...
עד שפרש מכל סיבה ואל דירת החדר נכנסה רווקה... בת לא יותר מעשרים ושמונה לא פחות מעשרים ושש... יודעת מדשהו על החיים... יודעת שזה לא כייף לישון לבד כל לילה...
אז היא יוצאת אל הבר הקרוב - לדוג.
והיא דגה לעצמה את הבחור שיעשה לה טוב וירדם לצידה עד הבוקר הבא...
וכך הפורום כמו אותה דירת חדר... אין מי שישכיר... החן של המקום אבד...
גם הבר השכונתי נסגר... כמו הפורום הזה... שאולי יהיה פורום של בת חמישים פלוס לבדה???