לגבי הנשים הגדולות
זה אכן מקומם... רחל מוותרת על אהובה. (ולדורי דורות נערצת על כך. תכל'ס אבא כזה מניאק. איך זה קורה?) לאה נואשת לאהבת אישה. (ותורמת את רחמה לעניין. בנים, ובכל אחד מהם היא מקווה עם קריאת שמו לאהבתו, כשבשלישי: "הפעם ילווני אישי....") ולא חסר עוד דוג' אבל אלה מורות דרך. והגנום היהודי עושה את שלו. >תודי שאת מצטרפת לעמדתי<
זה אכן מקומם... רחל מוותרת על אהובה. (ולדורי דורות נערצת על כך. תכל'ס אבא כזה מניאק. איך זה קורה?) לאה נואשת לאהבת אישה. (ותורמת את רחמה לעניין. בנים, ובכל אחד מהם היא מקווה עם קריאת שמו לאהבתו, כשבשלישי: "הפעם ילווני אישי....") ולא חסר עוד דוג' אבל אלה מורות דרך. והגנום היהודי עושה את שלו. >תודי שאת מצטרפת לעמדתי<