עליסה שבורה
New member
היי, מקרה שקרה
לאחר שחרור מאשפוז יום (פסכיאטרי), בשיחת סיכום אל מול הפסיכולוגית, נאמרו דברים קשים. המטופלת השתחררה לבקשה בניגוד לשיקול רפואי.
בשיחת סיכום נאמר לפסיכולוגית מפורשות כי יש תוכנית אובדנית, כי הבדידות בתחושות הקשות מקשה על ההגיון וההחלטה להפסיק את הקיום חזקה מתמיד וקרובה למימוש.
התחושה הייתה שזה המקום האחרון שאוכל לקבל בו עזזרה, המטפלת סיימה את השיחה ללא מסקנות והמשך טיפול. היא הציעה להפגש שוב, אבל נאמר לה שכבר לא אהיה חיה עד הפגישה הבאה.
המטפלת לא חייבת לפנות לרשויות במקרה שכזה, נכון?
לפי מה שקראתי "אין בחקיקה בישראל סעיף ישיר של חובת דיווח בנושא של סיכון אובדני וטוב שכך" (http://www.hebpsy.net/forum/5/Ix7LqsvkDiQ4tZk9S6p4.pdf)
הצד המאוכזב שואל אם ככה בעצם יפרדו דרכנו? והצד השני שואל אם אין לי סיכון של אשפוז כפוי א משהו כזה (זה קרה אתמול)?
אשמח לתשובות, תודה
לאחר שחרור מאשפוז יום (פסכיאטרי), בשיחת סיכום אל מול הפסיכולוגית, נאמרו דברים קשים. המטופלת השתחררה לבקשה בניגוד לשיקול רפואי.
בשיחת סיכום נאמר לפסיכולוגית מפורשות כי יש תוכנית אובדנית, כי הבדידות בתחושות הקשות מקשה על ההגיון וההחלטה להפסיק את הקיום חזקה מתמיד וקרובה למימוש.
התחושה הייתה שזה המקום האחרון שאוכל לקבל בו עזזרה, המטפלת סיימה את השיחה ללא מסקנות והמשך טיפול. היא הציעה להפגש שוב, אבל נאמר לה שכבר לא אהיה חיה עד הפגישה הבאה.
המטפלת לא חייבת לפנות לרשויות במקרה שכזה, נכון?
לפי מה שקראתי "אין בחקיקה בישראל סעיף ישיר של חובת דיווח בנושא של סיכון אובדני וטוב שכך" (http://www.hebpsy.net/forum/5/Ix7LqsvkDiQ4tZk9S6p4.pdf)
הצד המאוכזב שואל אם ככה בעצם יפרדו דרכנו? והצד השני שואל אם אין לי סיכון של אשפוז כפוי א משהו כזה (זה קרה אתמול)?
אשמח לתשובות, תודה
