היי מיכלי

מיכלוש מדוע הימים קשים?../images/Emo4.gif...

ספרי? שתפי? את בין חברים אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות
 
ימים קשים זה סוג של ביטוי../images/Emo22.gif

אפשר לומר ימים של עבודת נפש מוגברת. ימים בהם אתה עובר תהליכים עם עצמך. נניח כמו לנקות זבלים שלך ושל אחרים בנפח של כמה טונות. ימים של גילויים קשים מהעבר שלך ומגלגולים קודמים. בקיצור עומס רגשי. ונקיונות כמובן. מה שלא משאיר הרבה מקום וזמן לתקשר בצורה רציפה דרך הפורום. חוץ מזה שבימים אלו כולנו עוברים תהליכים מוגברים. ישנם המון חילופי תדרים. המון תובנות יורדות וצריך ללמוד לעשות סדר בדברים. צריך להפיק לקחים ולקחת את התובנות ולעבד אותם על מנת להעביר אותם בצורה ברורה לזולת. חלק מהתפקיד שלי. אז אני קצת נמצאת בשתיקה, קצת בהתבוננות פנימית וקצת צופה מהצד. יהיה בסדר אני יודעת. "מה שטוב ברוח טוב בשבילי"- משפט של זרימה משפט של עשיה משפט של ביצועים מרהיבים בעתיד תודה
 
שלום לך למה הגעגועים רק למיכל...

מה עם השאר? אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות
 
נו אילנה באמת את לא מבינה מה?

שזהב לבן עושה לי? מניפולציות
היא גוררת אותי בכח להגיב חה חה חה
לא נותנת לי להיות בשקט ובהתבוננות. דוקא חמוד לא?
 
נו מיכלי באמת את לא מבינה...

שכך משכתי ממך התייחסות סתםםםםםםםם אבל למה את נגררת על אף המודעות לכך? אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות
 
נגררתי כי זה כיף להגרר ../images/Emo24.gif

לפעמים כיף להשתתף במניפולציות. זה כמו משחק ילדים. אז אז מה אם אנחנו במודעות. מותר לפעמים להרגיש ילדה ולשחק משחקים. כל הזמן להיות בביקורת עצמית? זה סתם מעיף. לא זוכרת מי אמר את זה אולי פיאזה... "אל תאמר כשהייתי ילד שחקתי שחק והייה ילד"...
 
האם באמת?

מיכלי, אם היית מודעת לא היית נגררת( מקסימום גוררת). אומנם את מנהלת פורום שעוסק במודעות פנימית אך אין צורך לתרץ (לפחות לעצמך). השקרים שאנו חיים בתוכם מונעים מאיתנו להתפתח.
 
אילנה את צודקת ../images/Emo24.gif

הגעגועים הם לכולכם. מיכלי היא מנהלת הפורום, שכחתי פשוט לציין, שהדברים מיועדים לכולם... (מתביישת בעצמי)
 
למעלה