היי. מאוכזב נטו!
היי. זה פעם ראשונה שלי בפורום הזה , ופעם ראשונה שאני בכלל כותב בפורום. היתה לי חברה.. שנה כמעט. בחורה מתוסבכת נורא! זה התחיל בבעיות חמורות שהיו לה בבית, הורים רבים, מתגרשים וכו'. כחלק מחיפוש ה"אהבה" שלה , היא מצאה לנכון לחפש את זה עם בנים.. היא היתה עם הרבה בנים.. לא שכבה איתם אבל עשתה מספיק.. איזהשהו יום בבית הספר יצא לי לשבת לדבר איתה, היא סיפרה לי את זה. כל אחת אחרת שהיתה מספרת לי דברים כאלה הייתי ישר הולך צעד (דימיוני) אחורה . אבל אצלה, זה היה אחרת. אנחנו עבדנו יחד. היא תמיד אמרה שאין אהבה בגיל 17, לאט לאט גרמתי לה להבין שיש אהבה ואפילו היא פה קורבה במרחק הזזת יד. וכך היה, התאהבנו. היינו יחד. היא היתה נורא רכושנית וכעסה שאני מדבר עם ידידות אחרות שלי. אפילו נפרדנו פעם אחת או פעמיים מהכעס שלה על זה. לאט לאט היא למדה להבין שזה לא בסדר והכל היה טוב. יום אחד הגיע בחור חדש לעבודה, מההתחלה לא היה נראה לי הקשר בינהם. היא כל הזמן אמרה שהוא חמוד והכל, אבל לא ייחסתי חשיבות ואז שוב נפרדנו כי היא חשבה שהתחלתי עם מישהי אחרת, הוכחתי לה אחרת בכך שהקלטתי אותי מדבר עם אותה בחורה אומרת שלא התחלתי איתה, היא לא היתה מוכנה להאמין וכך זה נגרר חודש.כל החודש בכיתי לה שנחזור , היא לא היתה מוכנה לשמוע. עד שיום אחד היא רצתה לחוזר וזה כבר היה מאוחר. לא רציתי. היא נורא נפגעה, ניסיתי לגמור את זה הכי יפה ואפילו אמרתי לה שוב שאני רוצה לחוזר אליה. ואז גיליתי כמה חלאה היא. היא התחילה עם אותו אחד מהעבודה באותו היום שהיא רצתה לחזור אליי, רצתה להתנשק איתו, הרי זה לא בעיה בשביל אחרי ניסיון כזה. וכל פעם כשכעסתי היא אמרה שאני יותר שווה ואין לי מה לדאוג. התנהגנו כמו חברים ממש! שכבנו, יצאנו. הכל! וכל פעם זה צץ ממקום אחר! שהיא איתו, נפגשים, יוצאים, מבלים! הוא לא רצה לצאת איתה! היא תמיד אמרה שהיא מרגישה רע כשהוא במשמרות.. כי היא לא אוהבת אותי. לאט לאט היא הודתה שהיא מרגישה רע כי הוא לא רוצה אותה!! היא מחפרנת אותי! עכשיו אנחנו לא מדברים! בכעס.. בשנאה! אבל איכשהו אני לא מצליח להיות רגוע.. מה היא עושה עכשיו? איפה היא? וכו'.. למרות שהיא כל כך פגעה בי!! אני משתגע!! מה לעשות כדי לשכוח את החולת נפש הזאת??? מצטער על המגילה..
היי. זה פעם ראשונה שלי בפורום הזה , ופעם ראשונה שאני בכלל כותב בפורום. היתה לי חברה.. שנה כמעט. בחורה מתוסבכת נורא! זה התחיל בבעיות חמורות שהיו לה בבית, הורים רבים, מתגרשים וכו'. כחלק מחיפוש ה"אהבה" שלה , היא מצאה לנכון לחפש את זה עם בנים.. היא היתה עם הרבה בנים.. לא שכבה איתם אבל עשתה מספיק.. איזהשהו יום בבית הספר יצא לי לשבת לדבר איתה, היא סיפרה לי את זה. כל אחת אחרת שהיתה מספרת לי דברים כאלה הייתי ישר הולך צעד (דימיוני) אחורה . אבל אצלה, זה היה אחרת. אנחנו עבדנו יחד. היא תמיד אמרה שאין אהבה בגיל 17, לאט לאט גרמתי לה להבין שיש אהבה ואפילו היא פה קורבה במרחק הזזת יד. וכך היה, התאהבנו. היינו יחד. היא היתה נורא רכושנית וכעסה שאני מדבר עם ידידות אחרות שלי. אפילו נפרדנו פעם אחת או פעמיים מהכעס שלה על זה. לאט לאט היא למדה להבין שזה לא בסדר והכל היה טוב. יום אחד הגיע בחור חדש לעבודה, מההתחלה לא היה נראה לי הקשר בינהם. היא כל הזמן אמרה שהוא חמוד והכל, אבל לא ייחסתי חשיבות ואז שוב נפרדנו כי היא חשבה שהתחלתי עם מישהי אחרת, הוכחתי לה אחרת בכך שהקלטתי אותי מדבר עם אותה בחורה אומרת שלא התחלתי איתה, היא לא היתה מוכנה להאמין וכך זה נגרר חודש.כל החודש בכיתי לה שנחזור , היא לא היתה מוכנה לשמוע. עד שיום אחד היא רצתה לחוזר וזה כבר היה מאוחר. לא רציתי. היא נורא נפגעה, ניסיתי לגמור את זה הכי יפה ואפילו אמרתי לה שוב שאני רוצה לחוזר אליה. ואז גיליתי כמה חלאה היא. היא התחילה עם אותו אחד מהעבודה באותו היום שהיא רצתה לחזור אליי, רצתה להתנשק איתו, הרי זה לא בעיה בשביל אחרי ניסיון כזה. וכל פעם כשכעסתי היא אמרה שאני יותר שווה ואין לי מה לדאוג. התנהגנו כמו חברים ממש! שכבנו, יצאנו. הכל! וכל פעם זה צץ ממקום אחר! שהיא איתו, נפגשים, יוצאים, מבלים! הוא לא רצה לצאת איתה! היא תמיד אמרה שהיא מרגישה רע כשהוא במשמרות.. כי היא לא אוהבת אותי. לאט לאט היא הודתה שהיא מרגישה רע כי הוא לא רוצה אותה!! היא מחפרנת אותי! עכשיו אנחנו לא מדברים! בכעס.. בשנאה! אבל איכשהו אני לא מצליח להיות רגוע.. מה היא עושה עכשיו? איפה היא? וכו'.. למרות שהיא כל כך פגעה בי!! אני משתגע!! מה לעשות כדי לשכוח את החולת נפש הזאת??? מצטער על המגילה..
