עינתי!!!!!!!!
יו....איך אני שמחה בשבילך... אולי אני שמחה כי אני בעצמי לא מצליחה לעבור יום עם מינימום פגישות עם האסלה..זה נהייה גרוע יותר כל פעם בנות בנים אני משלה את עצמי...אני לא יותר טוב אני יותר גרוע..העיניין הוא שאני מרזה כל הזמן...ובשבילי זה טוב יותר...מה אכפת לי? הייתי 56 עכשיו אני 47 זה טוב....איזה מטומטמת אני !! אני כל יום אומרת לעצמי ``יעל היום יום חדש היום את תאכלי מסודר ולא תקיאי ....`` כן , בטח, כאילו שאני יכולה, אני חושבת שבתוך תוכי אני לא רוצה, כאילו כייף לי עם זה שאני מרזה ומרזה ומרזה הרי זה חלום, חלום שמתגשם אבל, חלאס! 3 שנים של סבל 3 שנים שאני רק אוכלת את ה### הזה...(סליחה)3 שנים של פגישות יום יומיות עם עצמי במראה ותחושה של גועל...למה? למה דווקא אני בתוך זה...? למה?....מה אני עשיתי רע? למה אני? בימים האחרונים התעלמתי מעצמי ומהמחלה...הייתי פה , תמכתי, ולא סיפרתי לכן כמה שרע לי....בכלליות המצב רוח אחלה...אני מחייכת...וטוב לי אבל מבפנים אני מתדרדרת אני חלשה אני מתמוטטת ....אני נופלת....מה יהיה? עד מתי תגידו לי?...אל תענו לי...אני יודעת את התשובה....עד מתי שאני אחליט ....אבל זה כלכך קשה לי...

עינתי אני שמחה בשבילך...סלחו לי על המצב רוח חג פורים שמח