היי לכולן .

היי לכולן .

שמחתי למצוא פורום בנושא כזה , חשבתי שרק אני מרגישה ככה, אני בת 45 נשואה +3 , לא היה לי קל אף פעם מבחינה רגשית אך לא הבנתי למה , כשהגיע גיל 40 הבנתי שגדלתי בצל אמא קרה , שנוהגת לשפוט ולבקר ושחלק מחיי עברתי דיכוי ולא ידעתי לזהות את זה.רצה הגורל ולפני מותה הייתה מריבה ושוב היא גרמה לתחושת נטישה(בזה היא הייתה טובה). בקיצור שוב לא קל. גידלתי משפחה יש מאיין , אני אמא טובה(שנים לא האמנתי בעצמי) , אבל ישנה תחושת ריקנות , חור בלב , חיסרונה כ"כ קשה , למרות הכל היא הייתה האמא היחידה לפני מותה התפייסנו והיא אמרה " אני אוהבת אותך" , בקיצור המחשבה שיותר לא אשמע , אחוש את התחושה (אולי אני מתגעגעת לאמא שלא הייתה לי) שלה קירבת הורה מקשה עליי ולפעמים מפילה אותי , חברותיי היקרות אשמח לשמוע ממכן, תודה.
 

אשבל1

New member
ברוכה הבאה מיה

אני מאוד מזדהה עם תחושת הריקנות, החור בלב... אני שמחה בשבילך שהתפייסתן לפני מותה, כל כך חסרה לי שיחת פרידה כזאת, אמי נפטרה כשהייתי בשיא גיל ההתבגרות, והייתה לנו תקופה לא קלה... גם אני כמוך אם לשלושה... אשמח לשמוע איך את מתמודדת? מתי אמך נפטרה? כמובן שאת מוזמנת לספר ולשתף ככל שמתאים לך....
 
הי מיה../images/Emo140.gif

אני שמחה שמצאת אותנו...ברוכה הבאה. הרגשות שלך כל כך מוכרים לצערי וגם " להקים משפחה יש מאין" אני כל כך מבינה אותך. אני גם בת 45 ...בני כמה הילדים שלך? אני אשמח לדעת עלייך יותר , את מוזמנת להשאר ולשתף אותנו איך וכמה שנוח לך. ויודעת שתמצאי כאן אוזן קשבת ולב חם של כולן. כל טוב ליזה
 
היי מיה,

ברוכה הבאה. כנראה שעם אובדן אמך את מתאבלת גם עליה וגם עם מה שהיא לא הייתה וכה ייחלת לו ... את מאוד מוזמנת להשיאר עמנו, לשתף ולהשתתף ככל שמתאים לך.
 
למעלה