החגים שלי
כתבתי לך משהו הבוקר התפוז לא רצה בה לצערי אז מנסה לשחזר את מה שכתבתי הבוקר עבורי החגים זה התמודדות עם רגשות האובדן, כי אני עורכת שולחן עבורי בלבד ומאחר ואני משתדלת לשמור על המסורת כשם שנהגו משפחתי מזה דורות בורר והחגים היחהודיים מיועדים לחזק את המשפחתיות , ואני לא בניתי משפחה משלי והמשפחה בה גדלתי נגמרה , אז עבורי החגים קשים מאד עורכת שולחת ומכינה את הדברים שצריך להכין לחד אבל בלב דיי עצוב אני הבחלט מבינה אותך בורר קשה שסביב השולחן חסרים אנשים שקרובים היו ללבך , אבל אני מסתכלת קדימה ומקבלת את הגזירה לךא מוותרת על השולחן הערוך והברכות אבל יש שני חגים שהם קשים יותר וזה ליל הסדר וראש השנה משתדלת למצוא מקום שיארחו אותי לסעודת החג, ואז חוזרת הביתה , השקט שבבית מדגיש עבורי שאין לי משפחה , ובלב תקווה שיחזרו הימים שבהם אערוך שולחן ואארח אנשים כפי שנהגתי רוב חיי ,כי ותמיד הזמנתי בודדים לחוג עימנו יודעת שיש הרבה בודדים כמוני שמתקשים לעבור את ערב החג, אבל זה כי היהדות מעודדת את המשפחתיות