היי לכולם...
שלום אנשים אני כותב מדי פעם בפורום ובעיקר "קורא סמוי"
כמו רוב האנשים פה אני מאובחן מזה כשלוש שנים כסובל מאוסידי, ומטופל במרוניל ובפוקסיל במינונים שונים. עברתי גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי, אבל לא הצלחתי לעמוד במשימות . נכון שזאת הדרך הכי טובה, אבל אני לא מצליח להיגמל מטקסים וחזרות. ואחרי ההקדמה הארוכה אשתף אותכם במה שאני מרגיש.(הכל בפרופורציות כמובן) אני סובל ומרגיש סבל נוראי. החיים שלי הצטמצמצו ואיתם גם החיים החברתיים שלי. אני כ"כ רוצה לחזור למה שהייתי פעם, שלו, רגוע, עם ביטחון עצמי גבוהה... יש לי פובייה מאלכוהול פחד עצום ונוראי לאבד שליטה, ולכן כולם "חשודים" שהם מנסים לשכר אותי ולכן אני חייב לבדוק אם יש או אין אלכוהול בקשר לזה, ולכן אני כל הזמן שואל במסעדה אפילו על המוצרים הכי ברורים(למשל בוגרגראנ'ץ שאלתי אם יש אלכוהול, אם אני שותה מיים שהיו במקרר אני לא יוצא מהביית כי אולי הבקבוק מים "נגע" בבקבוק היין, ואז אני פשוט נשאר בבית עד הבוקר. על כל מנה במסעדה אני יוצא מגוחך ושואל אם יש בה אלכוהול. עזבו את העובדה שכמובן אני ל שותה בגלל התרופות(שזה עוד הגיוני) אני לא מזמין שום מוצר שיש בו יין(אפילו קמצוץ) אני בודק באובססיביות מוצרים, שוקולד, מיים, אפילו בקבוק נסתי, אני עובר עוד ועוד פעם על כל הרכיבים כדי לוודא שאין בו אלכוהול). מצד אחד אני רוצה זוגיות ומחפש בחורה-מצד שני יודע שכאשר אני אספר לה על ההפרעה היא בטח ובצדק תתרחק ממני יש לי גם פוביית נהיגה , אני מסתכל המון על המראה שמעל ההגה, , כל נסיעה באוטו היא סיוט בשבילי. טוב נראה לי שכבר "חפרתי" לכם מספיק. תודה לכל מי שהגיע עד לפה וקרא את מה שכתבתי מתי
שלום אנשים אני כותב מדי פעם בפורום ובעיקר "קורא סמוי"
כמו רוב האנשים פה אני מאובחן מזה כשלוש שנים כסובל מאוסידי, ומטופל במרוניל ובפוקסיל במינונים שונים. עברתי גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי, אבל לא הצלחתי לעמוד במשימות . נכון שזאת הדרך הכי טובה, אבל אני לא מצליח להיגמל מטקסים וחזרות. ואחרי ההקדמה הארוכה אשתף אותכם במה שאני מרגיש.(הכל בפרופורציות כמובן) אני סובל ומרגיש סבל נוראי. החיים שלי הצטמצמצו ואיתם גם החיים החברתיים שלי. אני כ"כ רוצה לחזור למה שהייתי פעם, שלו, רגוע, עם ביטחון עצמי גבוהה... יש לי פובייה מאלכוהול פחד עצום ונוראי לאבד שליטה, ולכן כולם "חשודים" שהם מנסים לשכר אותי ולכן אני חייב לבדוק אם יש או אין אלכוהול בקשר לזה, ולכן אני כל הזמן שואל במסעדה אפילו על המוצרים הכי ברורים(למשל בוגרגראנ'ץ שאלתי אם יש אלכוהול, אם אני שותה מיים שהיו במקרר אני לא יוצא מהביית כי אולי הבקבוק מים "נגע" בבקבוק היין, ואז אני פשוט נשאר בבית עד הבוקר. על כל מנה במסעדה אני יוצא מגוחך ושואל אם יש בה אלכוהול. עזבו את העובדה שכמובן אני ל שותה בגלל התרופות(שזה עוד הגיוני) אני לא מזמין שום מוצר שיש בו יין(אפילו קמצוץ) אני בודק באובססיביות מוצרים, שוקולד, מיים, אפילו בקבוק נסתי, אני עובר עוד ועוד פעם על כל הרכיבים כדי לוודא שאין בו אלכוהול). מצד אחד אני רוצה זוגיות ומחפש בחורה-מצד שני יודע שכאשר אני אספר לה על ההפרעה היא בטח ובצדק תתרחק ממני יש לי גם פוביית נהיגה , אני מסתכל המון על המראה שמעל ההגה, , כל נסיעה באוטו היא סיוט בשבילי. טוב נראה לי שכבר "חפרתי" לכם מספיק. תודה לכל מי שהגיע עד לפה וקרא את מה שכתבתי מתי