היי לכולם שוב
רגע לפני שאני הולכת לישון, קראתי עכשיו את השרשור עם שניר, זה פשוט מרתק איך אנשים שונים עוברים פחות או יותר את אותם הדברים. אני מדוכאת כי אתמול לקחתי הפסקה מחבר שלי, למרות שאני לא באמת מאמינה בהפסקות, אני מאמינה בפרידות, אבל החלטתי שאין מה להפסיד מלהתחיל בהפסקה, לפרידה תמיד אפשר להגיע. העניין הוא שגם אני מוגבלת עם הרגל - בגלל ניתוח שעברתי.. וחלק מהלבטים שלי היו שבמשך 4 החודשים האחורנים הוא ממש טיפל בי וסייע לי בכל התקופה הקשה, הייתי עם קביים המון זמן, ובקושי הייתי עצמאית והוא היה שם לצדי, אבל עכשיו שחזרנו פחות או יותר לשגרה אני מרגישה שהקשר מידרדר..
רגע לפני שאני הולכת לישון, קראתי עכשיו את השרשור עם שניר, זה פשוט מרתק איך אנשים שונים עוברים פחות או יותר את אותם הדברים. אני מדוכאת כי אתמול לקחתי הפסקה מחבר שלי, למרות שאני לא באמת מאמינה בהפסקות, אני מאמינה בפרידות, אבל החלטתי שאין מה להפסיד מלהתחיל בהפסקה, לפרידה תמיד אפשר להגיע. העניין הוא שגם אני מוגבלת עם הרגל - בגלל ניתוח שעברתי.. וחלק מהלבטים שלי היו שבמשך 4 החודשים האחורנים הוא ממש טיפל בי וסייע לי בכל התקופה הקשה, הייתי עם קביים המון זמן, ובקושי הייתי עצמאית והוא היה שם לצדי, אבל עכשיו שחזרנו פחות או יותר לשגרה אני מרגישה שהקשר מידרדר..