היי לכולם.מה שלומכם?

[L i l o s h]

היי לכולם.מה שלומכם?

אני קצת מדוכאת.(נראה לי זה לפורום אחר..

)התנדבתי אתמול וכנראה שמרוב שניסיתי לעזור לנער חמוד פשוט קירצצתי עליו והוא נרתע וברח... יש לי טבע מסריח (סליחה על הביטוי) שמרוב שאני אכפתית שרוצה לעזור ודואגת לכל העולם (איזה צניעות

) אני קרצייה שלא מהעולם הזה.אני כופה את עצמי ואת עזרתי על אנשים.בחיי. אני תמיד מתבדחת שאין מצב שאני מרוקאית , בטוח אני פולנייה מאומצת . גם חברי מתעצבן שאני יותר מידי דואגת ,אבל הוא מקרה יוצא דופן , הוא באמת מזניח את עצמו ואני שמחה שאני "סוחבת" אותו לרופא ולבדיקות.

 

[qt1]

לילוש , השאלה היא אם ../images/Emo26.gif

את חושבת שהילד/נער הזה לא היה בורח למישהי או מישהו אחר, איך את חושבת שהיית צריכה להתיחס אליו אחרת? היה בכלל מקום להתנהגות אחרת? בקשר לרצון לדאוג לכל העולם ולא צריך שום צניעות כאן, השאלה היא אם את עושה את זה בשבילך או בשביל אחרים, כלומר , אם את מצפה לתמורה. מנסיון חיי הקצר

- רצוי לא לצפות לתמורה מפני שהרבה פעמים אנשים שלא במודע דווקא- שוכחים אותנו בזמנים הכי קשים שלנו/נעלמים או במילים פשוטות יותר , דופקים אותנו בלי ממש לדעת , לפעמים הם גם יודעים את זה וקשה לנו להאמין אחרי כל העזרה שנתנו להם , וכאן צריך להסתכל על הדברים בחמלה ולא מתוך מקום של שיפוטיות , זה קשה אבל אפשרי! ממש במקרה בעקבות כל הבלאגן של הבת והיום הולדת שלה , לא הזכירו לי שיש קורס מסויים , הזכירו לי שעתיים אחרי- אני לא כועסת , אין לי זמן לכעוס אבל אני מפיקה לקחים , כל החיים הם אוניברסיטה מעולה

, אני בקטע של דווקא , אני אמשיך לחייך , למרות ועל-אף הכל ואני לא אתעצב...זה מקל עלי מאוד את ההתמודדות עם מצבים כאלה למשל. מישהו אמר לך שאת כופה את העזרה שלך עליו? כי אם כן, קחי כמה צעדים אחורה ותחשבי איפה את מתקרצצת ומה המניעים שלך תחושה שלי לילוש? את צריכה להתחיל לדאוג לעצמך! לגבי החבר-בשלב זה אין לי מה לכתוב בגלל שאת כותבת שאת שמחה... אם יש לך מה להוסיף אז סבבה. שתהיה שבת שלווה

 

[L i l o s h]

qt1,נשמה,

מה שקרה עם הנער, זה שכנראה "התעלקתי" עליו יותר מידי כי היה ברור לי שהוא במצוקה ורציתי נורא לעזור לו,ומה שקרה זה שהוא כנראה נרתע והרגיש לא בנוח ופשוט הלך. בדיעבד אני מבינה שלמרות הרצון הטוב לעזור,אני לא צריכה להתקרצץ.מספיק שאותו נער יידע שאני שם בשבילו זה מספיק. ובקשר לעזרה - בוודאי שאני לא מצפה לתמורה. אני כזאת מטבעי,אוהבת לסייע ולעזור בכל דרך אפשרית (במה שאני יכולה ,כמובן). חשוב לי לציין שאני לא עושה זאת מתוך רחמים או התנשאות

אני לא מרחמת על אף אחד ושלא יווצר רושם כזה חלילה. אני פשוט חושבת שאם יש ביכולתי את האפשרות לעזור וזה לא עולה לי בבריאות וזה לא בא על חשבון דברים אחרים (עבודה,לימודים)אז למה לא? אני לא מצפה לתמורה ומתפללת שהלוואי ולא אזדקק לעזרה אף פעם. אני לא מצפה מאנשים לשום דבר ,זה האופי שלי ואני עושה את זה בעיקר בשביל אחרים אבל זה מסב לי אושר אז באופן מסויים אני אולי עושה את זה גם בשבילי... אבל כמו שאמרתי, יש אנשים שקשה להם לקבל עזרה כי זה גורם להם אולי להרגיש נחותים או מסכנים אז אני צריכה להבין ולא לכפות את עצמי בכח,אפילו אם אני בטוחה שאותו אדם זקוק לעזרה. ברגע שהוא יידע שאני שם זה מספיק. אני בטוחה שהוא יפנה אליי כשירגיש בנוח. שבת שלום לך נשמה ולכל הפורום המקסים הזה

 

[qt1]

חוטבים עצים עפים שבבים../images/Emo140.gif

מכירה? אני כל-כך מזדהה עם האמירה הזו ועם כל מה שכתבת חבל"ז... במידה מסוימת , כאילו שכתבת בשמי

אני יודעת שזה יכול להיות מתסכל ומה שאני באמת עושה הרבה פעמים זה להבין שאי-אפשר לעזור לכולם אבל כמו שכתבת , להגיד: "אני כאן והיד מושטת" זה בעצם הכי חשוב... אוהבת אותך...

 

[L i l o s h]

../images/Emo24.gif

גם אני אוהבת אותך!

 

[qt1]

../images/Emo23.gif