היי לא גרושה עדיין אבל מתה מפחד

אלוניס

New member
שלום לך

באתי מהדף הראשי וברשותך אתייחס לשני דברים: כבת להורים גרושים אני יכולה להגיד לך שבעיקר בגלל שהילדים קטנים ותצטרכי תמיכה ממנו של מזונות - אם אכן כלו כל הקיצין ביניכם - בכל זאת אתם חייבים ייעוץ או לפחות לסיים את זה בטונים יפים. אחרת תצטרכי לרוץ אחריו עבור כל גרוש והוצאה נוספת (כי הוא כבר לא יהיה באותו בית עם חשבון משותף להוצאות), לקראת חגים וחופשות וטיולים בבית הספר יהיה תמיד בלגן ומתח וריבים - אז מה בעצם ישתנה? רק זה שהוא לא בבית והמעמד שלך בעיניי העולם ובעיניי עצמך - ואת זה את יכולה לשנות גם בלי פירוק החבילה. אז מה אם הוא רוצה. חשוב גם מה את רוצה. לא שיתפת הרבה ואני מאוד מקווה שלא הייתה אלימות מילולית או פיזית. על כל דבר אחר אפשר ואף רצוי לנסות להתגבר ולא לבד דווקא. מאוד ממליצה שתקראי את הספרים של ד"ר תומס גורדון על הורות יעילה - יש לו טיפים שם לשיפור התקשורת גם עם הילדים וגם עם מבוגרים. טיפ לתקשורת מהספר שלו - להתחיל כל טיעון ב"אני" ולהתרכז על להעביר לשני רק מה את מרגישה ולא מה הוא עשה לך. התקפה יוצרת מגננה אצל השני ולא הקשבה - מה שאת באמת רוצה וזקוקה לו. נטרלי ככל האפשר אמירות של "אתה X (או לא Y)" ודברי על עצמך "אני עייפה, אני מותשת, אני זקוקה שתבוא שעה לפני ותעזור עם הרחצה של הילדים". ספרי, שתפי והיי מוכנה למשא ומתן שבסופו אין מפסידים. הדבר השני - לגבי מי ירצה אותך - את אחרי לידות. והגוף שלך השתנה. את לא נערה ואת לא אמורה להיראות כמו בת 16 כל החיים. את אישה ואת יכולה להיות סקסית גם בלי לשקול כמו בתיכון. לגוף לוקח זמן להתאושש מלידות. מהותי שלא תעשי שום דיאטה בלי להיות אצל רופא המשפחה ולבדוק תפקוד בלוטת תריס ומצב הויטימינים והסידן ולפי זה ללכת לדיאטנית. אם את מתעקשת על דיאטה לבד לא לאכול פחות מ-1500 קלוריות ואם את מניקה - בשום פנים ואופן לא לאכול פחות מ-1800 קלוריות ביום כי התינוק לוקח ממך בין 500-600 קלוריות בהנקה. מאחלת לך הרבה כוחות ומקווה שיהיה לכם רק טוב.
 
כבת לאם חד הורית ....

שלום לך , אני הבכורה מבין שלושת אחיותיי הורייי התגרשו כשהייתי בת חמש ואחותי האחת בת 2 ואילו השנייה בת 1 בלבד . אמי הייתה במצב דכאוני קשה לאחר הגרושים אך הגרושים היו הכרחיים אבי נהג להתעלל באמי וזה היתה הברירה היחידה הוא לא עבד ולא עשה כלום מלבד לצפות בטלויזיה בשנתים שלאחר מכן מצבה נמשך להיות דכאוני אך, היא הלכה לסדנאת חיזוק והחלה להתחזק שלחה את אחיותי למעון ודאגה מאוד ללימודיי עבדה עבודות שחורות וקשות לא היה לה כלום ! משפחה לא הייתה לה,בית,דברים בסיסיים והיא החלה להשתקם בחייה קנתה בית ריהטה אותו למדה נהייתה לרכזת פרויקטים בקהילה , ואני ואחיותיי מסתכלות אחורה ואומרות לה אמא תודה על כל מה שעשתה על מנת להיות אמא טובה וניסתה למלא את החלל הזה שנקרא "אבא" ומה איתנו ילדיה היום ? ובכן אני בת 12.6 תלמידה מחוננת במכון של אריקה לנדאו באוניברסיטת ת"א . אחותי הקטנה בת 9 תלמידה מצטיינת וכך גם אחותי בת ה-8 אמי נוהגת לומר שאנחנו החוזק שלה הדבר שעוזר לה להתקיים אל תחששי להתגרש נכון יהיה קשה בהתחלה אבל הסתכלי על סיפורי היום אנחנו מאושרים !! דבר שאולי לא היה קורה אם היינו חיות עם אבי ובאשר לחשש שלך שלא ירצו בך גברים החשש מופרך באמי רצו גברים רבים אלה שבחירתה הייתה שלא להענות להם .
 

r o n i t 3 7

New member
כל הכבוד לאימך טלוש

מה שאומר שאין כמו כח הרצון - איתו אפשר להזיז הרים ולהתגבר על כל המכשולים הניצבים בדרכנו ...:))
 
ילדה?

ואללה? לפי סגנון הכתיבה הייתי אומרת יש כאן אשה בוגרת. בכלל לא ילדה. לגבי הדברים שאמרת? הכי נכון. ולאשה שפתחה את ההודעה: לקום ..לקום על הרגליים גם אם נורא קשה. לא להרגיש שאת כלום..לא להרגיש שאת לא שווה..להיפך..את תהיי חזקה..ושווה..וניידת ואצמעית לבד הרבה יותר משהיית איתו. את תתמודדי..זה קשה נורא בהתחלה..אבל לאט לאט ...עומדים על הרגליים. אל תתביישי לבקש עזרה. בהצלחה.!!!
 
הוא..

הוא רצה והתחנן.. הוא הבטיח הוא אשם... הוא הרס.. והוא עכשיו לא רוצה.. ונעבור אליך.. את לא יודעת את לא עובדת את לא ניידת את לא הית צריכה.. את לא מפסיקה לבכות ולהאשים.. אותי החיים מלמדים..ובדרך הקשה והכואבת שלהם..יום יום... שאתה מקבל בדיוק את מה שאתה מבקש/מעריך את עצמך.. שים את עצמך במקום גבוה..יתיחסו אליך ככה שים את עצמך במקום נמוך..יתיחסו אליך ככה.. החיים מתוכנתים ככה.. וזה בסדר לפחד.. וזה בסדר להיות מבולבל.. וזה בסדר שמשהו חדש..ירתיע מלהכיר רק שמלהאשים אחר..מבלי לקחת אחריות אישית לא מגיעים לשום מקום..בטח לא למקומות חדשים.
 
עוד משהו קטן..

זה לא משנה.. אם תחליטו להתגרש.. או שתחליטו לתת עוד צאנס.. את האחריות האישית את חיבת לעצמך.. זה חלק בלתי נפרד מעצמאות אישית.
 
למעלה