היי כולן!

somay

New member
היי כולן! ../images/Emo194.gif

אז מאז הודעתי הראשונה בפורום, יצא לי לשוטט כאן לא מעט. קודם כל רציתי לומר שאתן נפלאות. כל ההשתתפות, הכנות, ההבנה. נגעתן ללבי לא פעם. עכשיו שאלה. בתור טירונית, (בת 22, בדיקת דם אחת הראתה חשד לאנדו, אחרי התלוננות על כאבים עזים במשך כשנתיים. עוד מעט מבצעת בדיקת דם נוספת לאשר העניין) והתחלה של גלולות (מליאן - לא ניכרות תופעות לוואי חמורות) אני מרגישה כל כך בורה... לא מבינה, כל כך הרבה סתירות.. בנושא הגלולות, בנושא האנדו... קוראת באינטרנט והכל מבלבל כל כך! הרופאה שלי (שהיא רופאת נשים מומחית ומבוקשת כל כך שאין סיכוי לתור לפחות 3 חודשים מהיום) אמרה לי לעשות הפסקה בגלולות כל 21 יום כרגיל, ורק אחר כך אמא שלי אמרה לי על האופציה של נטילת גלולות ברצף. מה שמציק לי זה למה הרופאה אמרה לי לעשות הפסקה? האם ה"מחזור" שמקבלים עם הגלולות הוא לא המחזור האמיתי ולכן זה לא גורם להמשך התפתחות האנדו',(או שכן, אבל פחות מרגיל) או שלא הבנתי כלום? אם זו הפעם הראשונה (חפיסה ראשונה) - הייתן ממליצות להמשיך ברצף לבאה, או להפסיק עכשיו, לראות מה זה בכלל מחזור כזה, האם יש בו אותם כאבים, וכו'? בנוסף, הגלולות... אני נתונה להמון לחצים ומצבי רוח לאחרונה... האם זה הגלולה? האם היא זו שעושה אותי עצבנית, חיוורת, אגרסיבית בניגוד לאופי שלי.. או האם זה פסיכולוגי (בכ"ז סטודנטית לפסיכו') או לחלופין נובע מכל הלחץ הטבעי (אני מתחתנת בקרוב, לימודים באוניברסיטה)... היו לי ממש התקפי-חרדה, אבל זה היה עוד לפני הגלולות.. ונוסף לכל זה הבאסה על זה ש"מכניסה כימיקלים לגוף" (גם אם הם מהווים עבורי תרופה).בקיצור - אני מניחה שזה הרע במיעוטו יחסית לכאבים ולהמשך התפתחות המחלה, אבל אוף. אני פשוט מבינה לראשונה כמה לא-נגיש הוא המידע על בריאותך-עצמך.. זה כל כך קשה להבין, להתייעץ, לשמוע דברים סותרים... בכל מקרה, תודה לכולכן שאתן כאן, כותבות וחולקות.
 

זהבה240

New member
מצבי רוח

בקשר לשינויים במצב הרוח, כל האפשרויות שהעלית יכולות להיות נכונות: 1. כמובן, קיימת האפשרות של לחץ נפשי שגורם לכל התופעות הללו, 2. אנדו' זוהי תסמונת הורמונלית וככזו עשויה לגרום לכל התופעות הרעות של 'מצבי הרוח' שנצפות לפעמים בזמן המחזור החודשי. 3. כנ"ל גלולות: אם הן לא הגלולות הנכונות עבורך (יש המון סוגים) בהחלט יכול להיות שהן משבשות לך את הצורה. תנסי לשחזר ולראות האם התופעות הללו הופיעו במלוא עוצמתן גם לפני מתן הגלולות. אפשר גם לעשות ניסוי קטן ופשוט להפסיק עם הגלולות ולראות איך יהיה מצב רוחך בלעדיהן. בהצלחה זהבה
 
היי ../images/Emo140.gif

נשמע שרופאת הנשים שלך לא ממש מבינה באנדומטריוזיס... או שלא מתייחסת למחלה זו ברצינות הראויה לה. גם מחזור של גלולות יכול להחמיר את האנדו' ובהחלט ההמלצה הגורפת היא לקחת ברצף ויש כאלו רופאים שאומרים לעשות הפסקה כל שלושה חודשים אבל לא כל חודש. מציעה לך לחפש רופא נשים מומחה לאנדו', אפשר למצוא כזה גם בקופה ולא רק בבי"ח, רשמי באיזו קופה את ואולי יהיו לנו המלצות. לגבי מצבי הרוח זה יכול להיות מהגלולות אבל גם מהתקופה הלחוצה שעוברת עלייך כעת ויכול להיות גם שילוב של השניים.
 

זואילי

New member
הלו ../images/Emo194.gif

מסכימה עם מייקי שרופאת הנשים שלך, על אף מומחיותה ומבוקשותה, נראה שאיננה מייחסת חשיבות לאנדו, או פשוט לא מספיק מבינה בזה... וזה אולי מאכזב אבל מוכר וידוע. כי גם אם יש חשד לאנדו, ואם את מתלוננת - צריך להתייחס לתמונה הכללית - את - ולטפל בהתאם. להציע לך ליטול גלולות בצורה הרגילה, זו לא הדרך. צר לי אם אני בוטה או מפחידה, אבל מגיל 16 כשכבר אז גילו לי ציסטות (ואני רק מניחה שהן היו אנדומטריומות) - הייתי על גלולות, עם אותה הפסקה יזומה ומתעלפת בכל חודש עם קבלת המחזור בגלל כאבי תופת, ובגיל 33 הגעתי למרפאת האנדו במצב חמור עם נזקים עצומים. כן, בגלל אותו דימום שבהפסקה בין הגלולות. הייתי אצל 5 גניקולוגים (החל מגיל 16 כאמור) שלא התייחסו לתלונותיי, עשיתי המוני בדיקות שלא מצאו "כלום" (או שמצאו רק לא ידעו מה לעשות עם זה) והגניקולוג השישי היה אורו גניקולוג אליו הופניתי מאיזה כירורג שנבדקתי אצלו ומן הסתם גם לא ידע מה יש לי בבטן. אצל אותו גניקולוג מס' 6 נשארתי (יותר נכון נתקעתי 8 שנים!) כי הוא היה הכי נחמד. אבל גם הוא הנחה אותי ליטול גלולות כרגיל. מכיוון שהכאבים שלי לא נחלשו עם הגלולות בנטילה כזו, הוא הציע לי פעם אחת ויחידה לקחת רצוף 3 חודשים. כשדיממתי תוך כדי, הוא שלח אותי לבדוק אם אני בהריון... כמה תמימה הייתי אז. ואני לא אגיד מה דעתי עליו... כל הסיפור הזה, הוא פשוט כדי שתביני שוואלה, לא יודעת למה הרופאה הציעה לך את זה - אבל זו לא דרך לטפל בחשד לאנדו. אין שום סיבה היום, כשיש כבר מעט מודעות, למשוך את האבחנה עד למצב של נזקים. אם תחליטי שעד שתנסי להרות - את מעוניינת להיות על גלולות, אז את צריכה להתייעץ עם רופא שמבין באנדו ולנסות יחד למצוא את הסוג המסויים בו לא תדממי תוך כדי נטילה רצופה, ולבדוק עד כמה דיכוי עם גלולות עוזר להפחתת כאבים או כל מיני סימפטומים אחרים. (כל אחת והסימפטומים שלה...). לגבי מצבי רוח וגלולות - אני לא מבינה בזה. הדבר היחיד שאצלי הוא אישיו זה, אם כואב לי או לא. כל השאר אותי באופן אישי לא מעניין. אז אולי זה עניין של סדרי עדיפויות. גם הנושא של הכנסת כימיקלים לגוף - תאמיני לי שהיו תקופות ארוכות שהייתי נגד (חוץ ממשככים שאליהם נצמדתי והתמכרתי מגיל העשרה בלית ברירה), כולל זה שלמדתי 5 שנים רפואה טבעית ומאוד רציתי להיות נאטורלית עד כמה שניתן. במצבי - זה לא עבד...כי האנדו אצלי אגרסיבי ביותר. אני עצבנית עם או בלי גלולות
חיוורת מאז ומתמיד (ואני לא אנמית למרות שאבא שלי בטוח שכן
), אגרסיבית אם מביאים אותי לקצה, אבל תמיד גם מוצאת דרך לצחוק על הכל. וזה חלקי ל"שרינג"
 

somay

New member
תודה! ../images/Emo140.gif

אם כן, מתחילה חפיסה הבאה ברצף. קראתי וגם אמא שלי אמרה של"מחזור"-דמה הזה אין "עניין" או צורך, שזה היה מעין צורך פסיכולוגי של נשים להרגיש שהן בסדר... מסקרן אותי מה יהיה כשאפסיק (הקלה בכאבים - אולי? הלוואי!!), אבל נדחה את הסקרנות.. אז אני קובעת אצל רופא אחר, הולכת אליו יחד עם אמי, ונראה ביחד מה הוא מספר.. אם יש לכן המלצות הקופה שלי היא מכבי. רק שאלה נוספת: לדמם "תוך כדי" - זה כשזה ממש דימום כמו וסת? או שגם כל מיני דברים לא מוחלטים? וגם לדימומים האלו השפעה על המשך האנדו'? בכל מקרה, אמרו לי שיש להסתגל לפחות חודשיים, אז אמתין עוד חודש עם הנוכחיות (מליאן) ואראה... תודה לכולכן!!!
 

זואילי

New member
דימום

זה יכול להיות כתמים. או סתם חומים כאלה (כאילו דם ישן) או כתמים קטנים אדומים. בא והולך, או בא ונשאר. לפעמים רק בניגוב. או שממש מתחיל דימום שנראה כמו יום ראשון למחזור.. (ואז בד"כ הרופאים ימליצו להפסיק את הגלולות). וכו' וכו'... אין לי מושג לגבי הדימומים האלה והאנדו.
 
למעלה