היי כולם...

[דולצה שמנת]

היי כולם...

אני חדשה פה,החלטתי להיכנס לראות מה הולך פה בגלל שלאחרונה גיליתי לצערי הרב שההתעלפויות שלי הן לא סתם התעלפויות אלא התקפי אפילפסיה... אני מדוכאת מהמצב והתחלתי לקחת כדורים למניעת ההתקפים(למודקס) באמת זה לא קרה לי מאז שהתחלתי עם הכדורים,תודה לאל. אני משתדלת שלא לחשוב על זה יותר מדי,ולעסוק בחיי היום יום,עבודה וכל השאר....אבל באיזשהו שלב כשאני הולכת לישון בדר"כ,אני נתקפת חרדה,אני בוכה המון.אני בסרט אם חס וחלילה מישהו ידע על זה,אני רק בת 20 ואם ישמעו את זה בחיים לא ירצו להיות איתי בקשר רציני כלשהו. ממש קשה לי עם זה,בחיים שלי לא תארתי לעצמי שאני אי פעם יהיה בכלל בכיוון הזה,ואני בתקופה ממש מסריחה עכשיו סתם רציתי לפרוק,ואם בא לכם לספר לי קצת על עצמכם,על החיים בתור חולי אפילפסיה או מה שלא יהיה...אני מאוד אשמח לשמוע...... לילה נהדר.... אני..

 

[חייםלוי]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

זה קשה להתרגל לעובדה שאדם חולה אפילפסיה, בוודאי בגיל 20 כשהכל רק מתחיל. אבל אל תדאגי אפשר לחיות עם זה, לעבוד, להתחתן, ללדת ילדים, ליהנות מן החיים. בבוקר יבואו צעירי הפורום לעודד אותך. בינתיים אני יכול לומר שאני נשוי עם ילדים, עובד במקום מסודר. כמוני יש פה כמה וכמה. כאן זה המקום לפרוק כל שעל לבך בעניין זה והפורום הוא בית חם

 

[ענתי80]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

קצת ארוך... אצלי התגלתה האפילפסיה בגיל 12, כך שעברו להן כמה שנים טובות מאז. יהיה לא נכון ולא מדוייק מצידי להגיד לך שהאפילפסיה בכלל לא מעסיקה אותי, אבל לאחר כמה זמן תראי שהחיים הם גם ורודים, למרות המחלה. אחד הצעדים החשובים שלך הוא העובדה שהחלטת להצטרף לפורום ולא להשאיר "הכל בבטן" שכן גם לא בריא לנסות להדחיק את קיומה של האפילפסיה, אך יש גם את האנשים מחוץ לפורום - המשפחה, החברים - שתומכים בך. את האמת? לא כל מי שמכיר אותי יודע על כך. ובעניין הקשר הזוגי - אם מישהו דוחה בן אדם בגלל אפילפסיה, סימן שהוא אינו יכול לקבל את השונה ממנו ועדיף לגלות זאת בהתחלה מאשר להפגע בעתיד. אבל חשוב לזכור שלא כולם כאלה ולכן לא צריך לוותר על האהבה ולא על שום דבר אחר שייעצר רק בגלל אנשים כאלה. את מוזמנת לשאול כל שאלה ואני מקווה שאוכל לעזור לך, ואם לא אני אז שאר חברי הפורום הנהדר הזה. וחשוב שתדעי שמותר לבכות, לא חשוב עם בפני מישהו או לבד, הבכי משחרר. תהי חזקה ולעולם אל תתני למשהו/מישהו לשבור אותך, ענת

 

[דולצה שמנת]

היי...

תודה רבה על התגובות,אני באמת מקווה שזה לא יהיה גרוע כמו שאני מרגישה שזה....... אני מנסה לבדוק קצת הודעות של אחרים,אבל לא כ"כ מבינה על מה תמיד מדובר...אני ילמד,זה לא שיש לי ברירות.. חג שמח לכולם!

 

[tropical888]

הי דולצה שמנת

יופי שנכנסת לפורום! תראי שהמקום הזה מאוד יעודד אותך ואנשים פה רק עוזרים , מדברים ומעודדים. אצלי אומנם העניין התגלה בגיל צעיר יותר, בגיל 3 אבל את הכדורים התחלתי בגיל 10 ואף פעם זה לא קל לקבל משהו שהוא שונה ולא בריא. אבל עם הזמן למדתי לקבל את זה ועשיתי הכל , בעיקר לא נתתי לאמא שלי למנוע ממני לא לעשות כי בדרך כלל ההורה יכול למנוע בגלל דאגת הורה ולא בגלל שהוא לא מרשה.... היום אני כבר אמא ל-2 ילדים בריאים ושלמים. ונכון גם לי יש לפעמים ימים שהראש קצת חושב על העניין הזה אך לא יותר מדי. ותראי את בעצמך אומרת שאחרי שהתחלת עם הכדורים כבר אין לך התקפים! אז זה נהדר וכנראה שמצאת לך את הכדור הנכון. אין לי לומר לך אלא להיות חזקה ולהמשיך עם חייך כ-ר-ג-י-ל שזה הכי חשוב. ונכון למי שקשה לקבל את העניין של האפילפסיה אל תתרגשי מזה כי יש הרבה אנשים שלא יכולים לקבל את השונה, וכנראה שלהם יש יותר בעיה. שיהיה לך חג שמח מתוק ולבן

 

[דולצה שמנת]

תודהההה

שוב פעם אתם נשמעים ממש אחלה,ועוד אני רואה שיש פה הרבה אנשים בגילאים גדולים וחלקם נשואים אפילו... אני מתחילה להתרגל למצב,ואני באמת ממשיכה בחיים שלי כמו שהיו לפני המחלה בע"ה יהיה טוב..

 

[ruthty]

../images/Emo39.gifהי דולצה

קראתי את מה שכתבת והתרגשתי מאוד אני רוצה לומר לך זה לא סוף העולם החיים לפניך ואני מאמינה שבעזרת השם את תצליחי רק תלוי אם את רואה את החצי הכוס המלאה או הריקה חישבי חיובי נתתי לך חומר למחשבה מאחלת לך יום טוב יום של פרחים יפים