היי כולם
שמי שחף ואני עובדת קצת מעל חצי שנה בסושי-בר. יש לי המון דברים מצחיקים לספר, אבל לצערי חלקם קשורים לשמות היפניים של חלק מהמאכלים, שמן הסתם אותכם לא יצחיקו. אני מתארת לעצמי שרוב הדברים שאכתוב כבר קרו לכולכם בעבר, אבל בכל זאת, בא לי להוריד קצת מהלב. בחורה מתיישבת על בר, בוהה בתפריט, תולה בי מבט רעב ושואלת: - אוף! מה אכלתי כאן בפעם שעברה? <בובה, אני משרתת מעל 2000 אנשים בשבוע, אז תעשי לי טובה ותקראי בשקט את התפריט> איש. ממהר. נכנס בהתנשפויות. מפתחות, יומן ופלאפון נזרקים על הדלפק: - יש כאן משהו לאכול? <לא, אנחנו רק תפאורה של סושי-בר> זוג נערים. סיימו לאכול. מסתכלים בעיון על גליל עץ שעליו רשום בגדול מאוד Tip. מדברים בינהם בשקט, פונים אלי: - פה שמים את הטיפ? <לא, פה עושים פיפי> סתם משהו דבילי ומיותר שכולם עושים. בתפריט יש שמות של מאכלים, לדוגמא "פוטו שרימפס" ומתחתיו מפורט :שרימפס, אבוקדו, גזר ומלפפון. הם אומרים: - תביאי לי פוטו שרימפס עם שרימפס, אבוקדו, גזר ומלפפון. <וואלה, תודה שאמרת, אחרת לא היינו יודעים מה לשים לך בפנים> עוד משהו שהם עושים. שואלים מה יש לשתות, אני מפרטת בגדול ומצביעה על המקרר. הם מסתכלים עליו בעיון ו: 1) מבקשים משהו שפשוט אין שם! 2) שואלים : יש את X בבקבוק/פחית? <יש, אבל אני מסתירה אותם במחסן ושותה את כולם אחרי סגירת משמרת> לקוחות מנסים להצחיק: - את יפנית? - אני אתן לך 1000 שקל אם תסניפי את הוואסבי. (חזרת מאוד מאוד חריפה שאיזה אידיוט הסניף ב-JACKASS) - יש לכם שווראמה? שאלות מטומטמות במיוחד: - כמה חתיכות יש במנה של שמונה? - הסלמון הנא, הוא נא? - את סינית? - הדגים שלכם טריים? - מלפפון - זה מלפפון מלפפון? זהו. זה ממש תראפיה. היה לי כיף, מקווה שנהנתם.
שמי שחף ואני עובדת קצת מעל חצי שנה בסושי-בר. יש לי המון דברים מצחיקים לספר, אבל לצערי חלקם קשורים לשמות היפניים של חלק מהמאכלים, שמן הסתם אותכם לא יצחיקו. אני מתארת לעצמי שרוב הדברים שאכתוב כבר קרו לכולכם בעבר, אבל בכל זאת, בא לי להוריד קצת מהלב. בחורה מתיישבת על בר, בוהה בתפריט, תולה בי מבט רעב ושואלת: - אוף! מה אכלתי כאן בפעם שעברה? <בובה, אני משרתת מעל 2000 אנשים בשבוע, אז תעשי לי טובה ותקראי בשקט את התפריט> איש. ממהר. נכנס בהתנשפויות. מפתחות, יומן ופלאפון נזרקים על הדלפק: - יש כאן משהו לאכול? <לא, אנחנו רק תפאורה של סושי-בר> זוג נערים. סיימו לאכול. מסתכלים בעיון על גליל עץ שעליו רשום בגדול מאוד Tip. מדברים בינהם בשקט, פונים אלי: - פה שמים את הטיפ? <לא, פה עושים פיפי> סתם משהו דבילי ומיותר שכולם עושים. בתפריט יש שמות של מאכלים, לדוגמא "פוטו שרימפס" ומתחתיו מפורט :שרימפס, אבוקדו, גזר ומלפפון. הם אומרים: - תביאי לי פוטו שרימפס עם שרימפס, אבוקדו, גזר ומלפפון. <וואלה, תודה שאמרת, אחרת לא היינו יודעים מה לשים לך בפנים> עוד משהו שהם עושים. שואלים מה יש לשתות, אני מפרטת בגדול ומצביעה על המקרר. הם מסתכלים עליו בעיון ו: 1) מבקשים משהו שפשוט אין שם! 2) שואלים : יש את X בבקבוק/פחית? <יש, אבל אני מסתירה אותם במחסן ושותה את כולם אחרי סגירת משמרת> לקוחות מנסים להצחיק: - את יפנית? - אני אתן לך 1000 שקל אם תסניפי את הוואסבי. (חזרת מאוד מאוד חריפה שאיזה אידיוט הסניף ב-JACKASS) - יש לכם שווראמה? שאלות מטומטמות במיוחד: - כמה חתיכות יש במנה של שמונה? - הסלמון הנא, הוא נא? - את סינית? - הדגים שלכם טריים? - מלפפון - זה מלפפון מלפפון? זהו. זה ממש תראפיה. היה לי כיף, מקווה שנהנתם.
