היי כולם!../images/Emo24.gif
מה קורה אנשים? אני בספק אם מישהו כאן זוכר אותי לא הייתי כאן כבר שנים! but im back.... או קיי רק רציתי לספר לכם שחזרתי היום לניו-יורק אחרי שבילתי את כל השבועיים האחרונים בישראל. היה כזה כיף!!! לא תארתי לעצמי שאני כל כך מתגעגעתת אבל רק כשהגעתי הבנתי איך הכל כל כך חסר לי, האנשים. הצעקות, החברים, המשפחה, החנויות, ובכלל הכל, כולל כל הדברים הרעים שיש בישראל כמו כל מיני התרעות לפיגועים שהיו בזמן שהייתי שם. זה ממש גרם לי להבין שלא משנה כמה אני נהנת בניו-יורק וכמה זה מקום באמת נחמד עם סבבה של אנשים, אין כמו בבית, ואף פעם לא יהיה, ובשבילי בית תמיד יהיה המדינה הקטנה הזאת, אי שם במזרח התיכון עם כל הבעיות וכל הקשיים שיש בתוכה. אז שהגעתי לישראל התברר לי שכולם נורא מתרגשים ומצפים לבואם של המורדים, בהמשך גם הלכתי להופעה שלהם (ואני באמת לא מתלהבת מהםת פשוט השיגו לי 3 כרטיסי VIP וכולם כל כך התלהבו מהם שאמרתי וולת נלך לראות על מה ההיסטריהת וההופעה אכן הייתה יפה למרות שלא ממש שמעתי אותם אלא רק את הקהל) חגגתי את הפסח בישראל כמובן, הסדר היה ממש נחמד, עם מלא אנשים ומלא מלא מלא אוכל, שוב סבתא שלי התלוננה שנשאר אוכל לשבועיים, למרות שאחרי יומיים לא נשאר זכר לשום דבר, אכלתי מלא מצות, הייתי בוויקאנד באילת, ראיתי את הפריחה בצפון, עשיתי ים קניות בשנקיין, הצטלמתי מלא כאילו אני בישראל בפעם הראשונה, קניתי מזכרות לכל החברים שלי, הייתי במסיבה בדום שלא ביישה שום מסיבה ניו-יורקית, השתזפתי, חגגתי את המימונה (למרות ששום צד במשפחה שלי לא מרוקאי, אבל אם יש עוד סיבות לחגוג ולאכול, כל המשפחה ישר קופצת על הרעיון), אחרי הביקור הזה חזרתי עם לפחות 5 קילו נוספים דאמט! בקיצור, היה ממש ממש ממש כיף ונורא נהנתי,והמסקנה שהגעתי אליה אחרי הטיול היא שלא משנה מה, ישראל זה המקום הכי סבבה לחיות בו (בטח הרבה מכם לא תסכימו איתי, אבל זה תקף עבורי) טוב, אז זהו, זה סיומו של יומן החוויות מישראל (לבנתיים) ביי....
מה קורה אנשים? אני בספק אם מישהו כאן זוכר אותי לא הייתי כאן כבר שנים! but im back.... או קיי רק רציתי לספר לכם שחזרתי היום לניו-יורק אחרי שבילתי את כל השבועיים האחרונים בישראל. היה כזה כיף!!! לא תארתי לעצמי שאני כל כך מתגעגעתת אבל רק כשהגעתי הבנתי איך הכל כל כך חסר לי, האנשים. הצעקות, החברים, המשפחה, החנויות, ובכלל הכל, כולל כל הדברים הרעים שיש בישראל כמו כל מיני התרעות לפיגועים שהיו בזמן שהייתי שם. זה ממש גרם לי להבין שלא משנה כמה אני נהנת בניו-יורק וכמה זה מקום באמת נחמד עם סבבה של אנשים, אין כמו בבית, ואף פעם לא יהיה, ובשבילי בית תמיד יהיה המדינה הקטנה הזאת, אי שם במזרח התיכון עם כל הבעיות וכל הקשיים שיש בתוכה. אז שהגעתי לישראל התברר לי שכולם נורא מתרגשים ומצפים לבואם של המורדים, בהמשך גם הלכתי להופעה שלהם (ואני באמת לא מתלהבת מהםת פשוט השיגו לי 3 כרטיסי VIP וכולם כל כך התלהבו מהם שאמרתי וולת נלך לראות על מה ההיסטריהת וההופעה אכן הייתה יפה למרות שלא ממש שמעתי אותם אלא רק את הקהל) חגגתי את הפסח בישראל כמובן, הסדר היה ממש נחמד, עם מלא אנשים ומלא מלא מלא אוכל, שוב סבתא שלי התלוננה שנשאר אוכל לשבועיים, למרות שאחרי יומיים לא נשאר זכר לשום דבר, אכלתי מלא מצות, הייתי בוויקאנד באילת, ראיתי את הפריחה בצפון, עשיתי ים קניות בשנקיין, הצטלמתי מלא כאילו אני בישראל בפעם הראשונה, קניתי מזכרות לכל החברים שלי, הייתי במסיבה בדום שלא ביישה שום מסיבה ניו-יורקית, השתזפתי, חגגתי את המימונה (למרות ששום צד במשפחה שלי לא מרוקאי, אבל אם יש עוד סיבות לחגוג ולאכול, כל המשפחה ישר קופצת על הרעיון), אחרי הביקור הזה חזרתי עם לפחות 5 קילו נוספים דאמט! בקיצור, היה ממש ממש ממש כיף ונורא נהנתי,והמסקנה שהגעתי אליה אחרי הטיול היא שלא משנה מה, ישראל זה המקום הכי סבבה לחיות בו (בטח הרבה מכם לא תסכימו איתי, אבל זה תקף עבורי) טוב, אז זהו, זה סיומו של יומן החוויות מישראל (לבנתיים) ביי....