היי כולם.. חדשה כאן.

[אשליית האלוהים]

היי כולם.. חדשה כאן.

אחרי אין-סוף ספקות, בדיקות והתלבטויות - החלטתי לפני מספר חודשים לצאת בשאלה.
הבעיה היא כזאת: גיליתי שזה קצת יותר מסובך ממה שחשבתי...
אני באה ממשפחה דתית. כולם אצלנו מאמינים. הם, ובעצם כל מי שאני מכירה, יקבלו את זה מאוד קשה. או יותר מדויק – לא יקבלו את זה בכלל.
אבל מצד שני, אני גם לא חושבת שזה נכון להיות "חרדית בעל כורחי"... אם הפסקתי להאמין – זכותי לפעול בהתאם ולשנות את אורח חיי כרצוני.
בקיצור, אני ממש לא יודעת מה לעשות. זה מתסכל אותי. אני לא מעזה לעשות את הצעד הזה, למרות שאני בטוחה שאני רוצה בו והוא נכון עבורי...
אשמח לעצות מבעלי ניסיון.
תודה מראש

 

[In Question]

ברוכה הבאה לפורום -

לשאלתך - יש משפחות שיותר מקבלים את היציאה בשאלה ויש משפחות שלא מקבלים כלל, יש משפחות שעשו "שרירים" בהתחלה אבל בסוף כן מקבלים את היציאה בשאלה.

אחד הדברים הקשים ביציאה בשאלה חוץ מהנתק מהדברים שגדלת לפיהם החברים וכו' , זה האילוץ לבחור בין המשפחה לבין האורח חיים שונה שאתה מבקש לעצמך.

אני מבין מהמקום שלך שאת לא רוצה בנתק איתם וזה לגטימי - חשוב לפני זה לברר
איזה גיל את? אם יש לך אפשרות לחיות מחוץ לבית ואז לא תיצטרכי לספר להם הכל..
יש מישהו במשפחה שכבר יצא בשאלה?
או איזה דברים בצעד שלך את יכולה לעשות בלי שהם יידעו ובלי שזה יהיה להם מול הפנים בשלב הראשוני ?
אם אחד ההורים הוא יותר פתוח או קשוב את יכולה לשתף אותם כהתלבטות בדברים שאת חושבת או מבקשת.. ואז לבחון את התגובה שלהם לעניין היציאה..

זה תלוי בפרטים נןספים כמו היכולת שלך להתמודד מולם ואיך המשפחה שלך יגיבו , זה שונה אצל כולם.
אני מברך אותך על הדרך שבחרת ומאחל לך שתעשי את הצעד בצורה נכונה ובלי הרבה ויתורים או צורך לבחור בין משפחה לאורח החיים שלך..

אשמח אם חברים נוספים ישתפו
את מוזמנת להתייעץ גם פה בדברים יותר קונקרטיים או במסרים..

בהצלחה וחג שמח

 

[אשליית האלוהים]

תודה על תשובתך

אני בת 19, ואין לי כרגע אף אלטרנטיבה מלבד הבית.
זו בעצם הסיבה העיקרית לכך שאינני מעזה לצאת בשאלה באופן גלוי.
אני מפחדת שהדבר יוודע למכריי ולבני משפחתי, משום שהם לא יקבלו את זה והמצב שלי עלול להיות לא טוב בכלל..
אין במשפחתי אף אחד שיצא בשאלה. הוריי קשורים בקשר חזק מאוד לדת.
כל דיבור עם נימת אפיקורסות, או התנהגות המנוגדת לחוקי הדת - מתקבלים אצלם קשה מאוד, וגוררים תגובות בלתי נעימות... (ואין הרבה דברים שאני יכולה לעשות מאחורי הגב שלהם כל עוד אני מתגוררת איתם).
אין לי את הכוח להתמודד עם זה. אני בת יחידה וקשה לי לאכזב אותם.
אבל קשה לי גם להתמיד באורח החיים הדתי. אינני מאמינה עוד כלל, ואני שלמה מאוד עם הצעד שאני רוצה לעשות.
אינני יודעת מה הדבר הנכון לעשות. לקפוץ למים וללכת עד הסוף, יהיה מה שיהיה? או להסתיר בינתיים, עד שאהיה עצמאית יותר?
בכל אופן המון תודה על ההקשבה והנכונות לתמוך ולסייע. מעריכה את זה מאוד.

 

[יוסידי]

היי

אני מתחיל תהליך אם כי גילי שונה (33) ואני גם נפרד מאשתי גם בגלל זה וגם בגלל זוגיות קשה ויש לי 2 ילדים . אני כבר 10 שנים אני חי חיים כפולים עד שהחלטתי לעשות את הצעד.
זה אמנם יהיה קשה מאוד אבל גרוע מזה הוא לסבול כל החיים.
אשמח להכיר ולעזור להיות אוזן קשבת אחד לשני/ה

 

[מעבר לטוב ולרוע]

היי

תחילה אני מצטרף למה שכבר כתב לך מנהל הפורום. הדברים משתנים ממקרה למקרה ומאדם לאדם.
&nbsp
אבל ייתכן שעם יותר פרטים תוכלי לעשות את צעדייך בצורה מחושבת יותר:
&nbsp
האם את מבית דתי או חרדי?
מה ההשכלה שלך עד כה?
מה את עושה כעת? (לומדת? - מה לומדת?)
מה מצב האנגלית?
מה את חושבת על לימודים אקדמיים? איך זה יתקבל במשפחה? יש תחום שאת יכולה לחשוב שהוא מושך אותך? (כמובן כל זה שייך אם את חושבת שאת טיפוס שיכול ללמוד לימודים אקדמיים. יצאתי מנקודת הנחה שכן).
&nbsp
אני חושב שבאופן כללי לא כדאי לך "להתאבד" על היציאה. אני ממש מבין אותך שקשה לך להעמיד פנים, האמיני לי. אבל, לצאת בלי כלום - זה לא רעיון טוב. את צריכה תחילה לעמוד יותר על הרגליים. אני חושב שאת צריכה לחשוב בכיוון של לימודים אקדמיים.
&nbsp
לגבי הקושי להסתיר - כתבת שאת בת יחידה. אין לך חדר לבד שבו את יכולה להתנהל כרצונך? (חילול שבת נניח).
&nbsp
אגב, מה המניע ליציאה שלך?.
&nbsp
בכל אופן כרגע, תהיי חזקה, וחשוב שתעשי צעדים מושכלים. אל תמהרי לעשות צעד שלא חשבת עליו עד הסוף.

 

[אשליית האלוהים]

היי.. תודה על התשובה

לשאלותיך, המשפחה המורחבת - כולם חרדים שחורים. אצלנו בבית קצת יותר פושר, אין התנגדות ללימודים אקדמיים וכו'. אך עדיין הדת מהווה בסיס. באופן כלשהו האמונה הדתית והשמירה על חוקי הדת מובנות מאליהן. יציאה בשאלה תתקבל בזעזוע ממש... אין לי אומץ.

אני סטודנטית. שנה שניה לתואר ראשון במדעי המחשב.
הוריי כאמור אינם מתנגדים ללימודים אקדמיים. להפך, הם עודדו אותי לרכוש מקצוע בגיל צעיר.
אמי היא ילידת ארה"ב. אני דוברת אנגלית ועברית.

לגבי הקושי להסתיר - יש לי חדר לבד, אך בדרך כלל אינני הטיפוס שיסתגר בחדר זמן רב. אני מבלה זמן רב בחברת הוריי. כפי שכתבתי, קשה לי לצער אותם. אינני חושבת ששינוי אורח החיים שלי אמור לגרור בעקבותיו שינוי ביחס שלי אליהם. אך אינני יודעת איך לעשות זאת מבלי לפגוע בהם.

המניע ליציאה שלי הוא ההבנה שהדת היא זיבולי שכל. קראתי המון, והגעתי למסקנה שאני מאמינה בשטויות שאין להן שום בסיס. המציאות האלוהית היא אשלייה.

אז אתה חושב שכדאי לי להסתיר בינתיים עד שאהיה עצמאית יותר. הבנתי נכון?

אני מודה לך מאוד על העצות והחיזוקים. כל כך משמח שיש עם מי לשתף.

 

[מעבר לטוב ולרוע]

כן. הבנת נכון. אני חושב שאת צריכה לחכות שתהיי עצמאית יותר.

לפי מה שאת כותבת מצבך כעת טוב מאוד! שתדעי.
את צעירה, רוכשת תואר מבוקש (אני מקווה שאת לומדת במקום שייתן לך בסוף תואר אוניברסיטאי), דוברת אנגלית.. הכל נשמע ממש טוב. (האמת שקלטתי שאת דוברת אנגלית כשראיתי את הכינוי שלך "אשליית אלוהים". - הנחתי שקראת את דוקינס באנגלית... כי בעברית תרגמו את שם הספר אחרת.. (מעשה לא חכם - לדעתי).

אני מניח שההורים מממנים כרגע את התואר, נכון?. - זו כבר סיבה להיזהר כרגע. חלילה אם בגלל שתחשפי הכל הם יפסיקו לך את מימון הלימודים זה יהיה חבל מאוד (אני מכיר מישהי שזה מה שהיה אצלה).
מה לגבי שתחפשי עבודה כדי שתחסכי קצת כסף שיהיה לך בצד? או שאולי התואר עמוס מידי? (ואז בהחלט עדיף להשקיע בציונים גבוהים).

אני מבין שאינך הטיפוס שיסתגר. אבל עדיין - בשבתות את יכולה להדליק מחשב וכו'. ככה שזה לא שאת יחד עם אחים בחדר וממש כל הזמן חייבת לקיים הכל. - זה אולי נראה לך טריוויאלי, אבל זה לא.
רק תזכרי לנעול את החדר כשאת "פושעת" לך, כן?

כרגע את יכולה להכיר אנשים, להכין לך בסיס השכלתי ליציאה (את זה את כבר עושה היטב) וכו'.

יש לי אולי עוד כמה עצות, אבל הן מתאימות יותר להתכתבות פרטית.

 

[אשליית האלוהים]

אכן, קראתי את הספר של פרופסור דוקינס באנגלית.

הוא היה אחד הספרים שהשפיעו עליי הכי חזק. יפה שזיהית

הוריי מממנים את הלימודים שלי ובעצם את כל מה שאני צריכה. אינני עובדת משום שהלימודים דורשים הרבה וכפי שאמרת אני מעדיפה להשקיע בציונים גבוהים.
אני לא חושבת שהוריי יפסיקו לממן לי את הלימודים או כל דבר אחר אם אצא בשאלה. אם כי כפי שכתבתי - זה יצער אותם מאוד.

אני מסכימה. באמת קל יותר כשיש לי את האפשרות לעשות כרצוני בחדר.
לנעול בשעת הפשע, הא? אזכור.

שוב תודה על העצות. עזרת לי מאוד.

 

[חרדי בעל כרחי]

באותה הסירה

אכן כפי שכתבת כבר על חברינו 'מעבר טוב ורע' בנוגע לשיח הפילוסופי - הוא חכם מאד.
אני מכיר אותו אישית ואני ממש מעריץ אותו.
למרות שהוא חכם מידי לטעמי וזה מעצבן שאי אפשר אף פעם לנצח אותו בויכוח, אבל אני אוהב אותו .
בכל אופן, מומלץ מאד להתייעץ איתו כי המח שלו מחשב הכל ונותן לך מבט רחב על כל המכלול ומוביל אותך להחלטה הנכונה.
הוא עזר כבר לכמה אנשים בעצותיו המחכימות.
אז בהצלחה.

 

[אשליית האלוהים]

יפה מצידך. כל הכבוד על הפרגון

חח... חכם מידי לטעמך?
גם אני ממש מעריצה אנשים כאלה.
אבל זה לא מעצבן שאי אפשר לנצח אותו בויכוח, כי הוא מסוג האנשים שמתווכחים בטעם. אתה פשוט משתכנע שהצדק איתם. אני דווקא אוהבת את זה.
(מה שכן מעצבן אותי, ומאוד, זה אנשים שפשוט טועים, אין שום בסיס לטענותיהם, ובכל זאת צריך להזיע כדי להזיז אותם מעמדתם מפני שהם אינם מוכנים לקבל דעה שונה).
אשתדל לאמץ את עצתך.
מצטערת לשמוע שאתה באותה הסירה. זה מצב לא פשוט בכלל. קשה להסתיר ולפעול בניגוד לאמונתך (או לחוסר אמונתך..), למרות שזה אולי הצעד הנכון לעת עתה.
(זה בסדר אם אשאל משהו במסר פרטי? לא נראה לי שייך לשאול בפורום)
תודה רבה, והמון הצלחה!

 

[חרדי בעל כרחי]

בוודאי

זה בסדר גמור לפנות בפרטי. לא צריך לבקש אישור
כמובן שהתכוונתי בהומור על כך שזה מעצבן.
במשך שנתיים בערך התווכחתי איתו מהעבר השני של המתרס. בתור חרדי לא יכולתי להתמודד עם האמיתיות שהוא הוא הוכיח לי. באותה תקופה זה היה קשה מאד לקבל שוב ושוב אגרוף לפנים: כל מה שהאמנת בו עד היום בכל לבבך ובכל נפשך הוא חרטא.
בהצלחה

 

[shmuel38]

אני מזדהה איתך

אני פחות או יותר באותו סירה כבר שנה וחצי אני בן 21 ממשפחה חב"דית
האמת שמיום כיפור האחרון (כמובן שלא שמרתי) התקדמתי הרבה יותר
את המסקנא שלי שהדת היא שקר הבנתי מההתעמקות בדת

מעניין אותי לשמוע איך את הגעת למסקנה שהדת שקר אשמח לדבר איתך

 

[eliyahugabay01]

אני יכול לתת לך עצות

בפרטי. בשמחה רבה