מ**רות?
> לגיטימי לחלוטין החבורה שאתה משחק בה ואפילו נשמע מאוד מעניין אבל שבבקשה, שלא יכניסו את זה תחת קורת הגג של התחביב שלי, יש לו שם רע גם ככה. אגב, אם משחק במספרים שמרביצים אחד לשני הוא כל כך מעניין, איך זה שלא פגשתי אף אדם (בעל כישורים חברתיים נורמליים) שהמשיך לשחק ככה אחרי שנה-שנתיים? > מה שחשוב זה שאתם נהנים, תוך כמה זמן זה ימאס להם אתה חושב? הם לא ישארו ילדים לנצח, ואם המשחק שלך סובב סביב להרוג את המפלצת החזקה ולבנות את הדמות עם מספר הבונוסים האולטימטיבי, בסופו של דבר הבונוסים ימצו את עצמם, והמפלצות יגמרו או יתחילו לשעמם מרוב נקפי"ם שצריך להוריד לאפס. שחקנים משחקים בסגנון נינטנדו לו כי הם אוהבים דווקא את זה, אלא כי הם לא מכירים או יכולים אחרת, לרוב באשמת השה"מ. מה יותר קשה ומאתגר - להצליח ליצור סיפור מעניין ומפתיע בהשתתפות השחקנים, או לצייר כמה חדרים ומסדרונות, לשים בהם מפלצות שלא קשורות אחת לשנייה, ולתת לדמויות של השחקנים לגלגל קוביות, לחבר בונוסים ולחסר נקפ"ים? > אפילו אם המשחק רווי קרבות. נעזוב רגע בצד את מה אני חושב על רמתם האישית וכישוריהם החברתיים של אנשים שמוכנים לבזבז ארבע שעות כדי לדמיין רציחות והתעללויות בדמויות דמיוניות, במיוחד אם אותם אנשים עברו את גיל ההתבגרות האיום. נניח לזה לרגע, ונחשוב על קרבות כעל סצנות מאתגרות, מלאות אקשן ומותחות. עכשיו, איפה זה, ואיפה קרבות צמודים לפי שיטה של "החטאתי, פגעתי, תוריד נק"פ" שנראים כמו שיעורי בית בחיבור וחיסור? מי שמחפש אקשן וקרבות לפי שיטה נטו, פשוט נמצא בתחביב הלא נכון - במחשב יש לזה גם גרפיקה, אפקטים, ואתגר לזריזות האצבעות שלך. אבל בבקשה, שמי שמשחק "דיאבלו ללא מחשב" (ראיתי פעם מוצר כזה, למו"ד3 כמובן), שלא יגיד שהוא משחק משחקי תפקידים. > אני גם מחכה לשמוע את הרקע, אם תוכל לפרסמו אודה לך. גם אני מחכה. בדגש על "אם תוכל". בניגוד אלייך, אני לא מחייך כל פעם שאני רואה מישהו שמשחק גרוע, העיקר שהוא משחק, ואומר שזו זכותו. אם מישהו משחק גרוע, או שילמד לשחק טוב, או שיפסיק, או שיעשה את זה רחוק ממני שלא יזהו את התחביב שלי עם העיסוק שלו. כן, איכות היא לא מילה גסה.
