העולם הזה
שאתה מדבר עליו, נמצא בעיקר בראש שלך. בפחדים שלך, שלנו. הרי אם זה לא היה יופי היית יכול למצוא כל תכונה אחרת שאתה מחליט שמפרידה בינך לבין חיים שכל כולם טוב.
יופי הוא מפתח, יופי פותח דלתות, יופי הוא תכונה אחת מני רבות שאו שיש לך או שאין לך, או שאתה חושב שיש לך או שאתה חושב שאין לך... ובהנחה ששאיפת חייך היא לא להיות דוגמן או כוכב פרסומות (ואולי כן, פשוט אני חושבת שזה קצת משמעם לתווך הרחוק), אז יופי הוא כלי. מרגיש שאין לך אותו? חבל, תחפש מה שיש, מרגיש שיש לך מלא ממנו? גם לא ממש עוזר, בחייך יהיו הרבה אנשים שיחשבו אחרת או כמוך או שפשוט לא יהיה להם אכפת.
אני בחורה נאה, כך אומרים לי אנשים, אפילו יפה (בעיקר עכשיו, שאני במשקל תקין ובריאה יחסית), לפני כמה שנים פגשתי בחור, הפכנו להיות החברים הכי הכי טובים בעולם, כשראיתי אותו בפעם הראשונה, חשבתי לעצמי שהוא לא ממש יפה, אני אהיה כנה, חשבתי שהוא ממש מכוער (מותר לי, הייתי חולה וריחמתי על עצמי והייתי כעוסה על העולם, ובמילא חשבתי שאין דבר מכוער ממני), זה העסיק אותי בדיוק לשניה וחצי, די מהר הפכנו לחברים ממש טובים, הוא האדם הכי מעניק ואכפתי שפגשתי מעודי, עם ההחלמה שלי התחלתי להתאהב בו, לצערי במשך זמן החברות שלנו כבר היתה לו חברה, מאז הם נפרדו ואנחנו יחד. יפה ומכוער, חולה ובריא, טיפשה וחכם
מה זה משנה?
באגדות זה משנה, בעולם הזוהר זה משנה
בסרטים זה משנה
בעולם שבו אנשים מחפשים קרבה לאנשים טובים, טכפתיים, מעניקים, חכמים... לא היפה שורד.
לא החתיך מנצח ולא הכוסית גיברות העל.
בעולם של קשרים קרובים בין אנשים, של יכולות, של מי שלומד לתואר שני- לא כי הוא מכוער או יפה אלא כי הוא ילד חכם ומעניין
מי שמנצח זה מי שיודע לראות באחרים תכונות שחשובות לו ולראות אותן גם בעצמו
אתה מעריך סקרנות, תמצא זאת בעצמך
מעריך יוזמה? אמביציה? יצירתיות?
מחפש להיות בחברת אנשים כאלה?
כנראה שגם לך יש ניצוץ מזה.
מוזר לי להגיד על עצמי, אבל להיות בחורה יפה/או בחור יפה, שלא יוצאת מהחדר במשך ימים, מתעללת בעצמה, לא מתקלחת, שונאת כל רגע בחייה
לא ממש נותן הרגשה של ניצחון
אני שרדתי, בינתיים אני שורדת, ויופי לא הביא אותי לשם. רק עבודה קשה.
