cerebral assassin
New member
היי!! חדש בפורום!
מה שלומכם? אני ענבר, בן 16 מתל מונד... אם תאפשרו לי (פליז!!!), אני רוצה להצטרף לפורום.. יש לי את אהוד בנאי והפליטים ואת האלבום הופעה משולש.. אבל עכשיו, אני רוצה לכתוב ביקורת שלי על "אהוד בנאי והפליטים", אחד הדיסקים המושלמים ששמעתי... אז נתחיל: קניתי את האלבום באוקטובר 2006 בערך, באוזן השלישית בתל אביב.. עד לסוף דצמבר, שמעתי אותו כמה פעמים, אבל לא ממש הקשבתי לו.. בסוף דצמבר, פתאום נזכרתי שקניתי אותו, ושמתי אותו שיתנגן.. את החוויה הזאת אני לא אשכח.. אני אתאר כל שיר בנפרד, ואז את מה שחוויתי מכל הדיסק.. עבודה שחורה: אחד מ2 שירי המחאה האהובים עליי (ביחד עם מחכים למשיח). שיר כמעט כמעט מושלם לגמרי. הפתיחה, המנגינה, המילים, פשוט גורמות לך להזדהות עם המצב של האתיופים... שיר מדהים מדהים מדהים!!! זמנך עבר: אחד השירים היותר מוכרים של אהוד, וטוב שכך! שיר מעולה פשוט. כרגיל, השילוב של המילים והלחן מעולה. דם: אולי השיר הכי פחות טוב באלבום, אבל אני ממש ממש אוהב אותו, יותר מכמה שירים אחרים. יש לו קסם מיוחד. עיר מקלט: אחחחחחחחח איזה שיר!!! עיר מקלט!!! הגירסה בהופעה במיוחד.. שיר מדהים, מעולה, גרנדזיוני, וכל מילה אחרת שמסמלת טוב שאת מכירים. ממשיך לנסוע: "הלב שקפא, הפשיר. לא חוזר לעיר. ממשיך לנסוע". זה כל מה שיש לי להגיד על השיר הזה. מלנכולי: איזה שיר נדיר ביופיו.. לדעתי, השיר הזה במיוחד, מסמל את מה שמכניס את אהוד לרשימה המצומצמת של האומנים הישראליים שאני שומע (ביחד עם ברי, שלום, ועוד כמה שאם תרצו אני אפרט עליהם). ערבב את הטיח: השיר הכי פחות אהוב עליי באלבום, למרות שאין ספק שמדובר בשיר ענק. מרקיסטן: קטע אינסטרומנטלי יפייפה. קצר, פשוט, אבל כל כך יפה. עגל הזהב: אם הייתי צריך למצוא שם אחר לשיר, הייתי קורא לו "פרצופה של מדינה". מסמל כאב אמיתי של העם, שלפחות ממה שמלמדים אותנו בבית ספר, בתנ''ך פשוט מחליטים להתעלם ממנו. שיר שבאמת כמה שאני אדבר עליו, זה עדיין יהיה קטן עליו. אחד מהשירים האהובים עליי ביותר בכל הזמנים. פועל במה: סוגר את האלבום בצורה יפה. קצת פשוט מדי, אבל עדיין, דרך מעולה ורגועה לסגור את האלבום. האלבום כולו: "אהוד בנאי והפליטים" זה אחד מהאלבומים המושלמים ששמעתי בשפה העברית, אם לא המושלם שבהם. הוא, ביחד עם "מחכים למשיח", "חתונה לבנה", "שבלול", ו"סימנים של חולשה", נכנס לדעתי לטופ 5 שלי מהדיסקים בעברית (אולי במקום מחכים למשיח "שינויים בהרגלי הצריחה", נו, אל תהיו קטנוניים). אהוד בנאי אלוף, מלך,הכל! מקווה שלא חפרתי יותר מדי...
מה שלומכם? אני ענבר, בן 16 מתל מונד... אם תאפשרו לי (פליז!!!), אני רוצה להצטרף לפורום.. יש לי את אהוד בנאי והפליטים ואת האלבום הופעה משולש.. אבל עכשיו, אני רוצה לכתוב ביקורת שלי על "אהוד בנאי והפליטים", אחד הדיסקים המושלמים ששמעתי... אז נתחיל: קניתי את האלבום באוקטובר 2006 בערך, באוזן השלישית בתל אביב.. עד לסוף דצמבר, שמעתי אותו כמה פעמים, אבל לא ממש הקשבתי לו.. בסוף דצמבר, פתאום נזכרתי שקניתי אותו, ושמתי אותו שיתנגן.. את החוויה הזאת אני לא אשכח.. אני אתאר כל שיר בנפרד, ואז את מה שחוויתי מכל הדיסק.. עבודה שחורה: אחד מ2 שירי המחאה האהובים עליי (ביחד עם מחכים למשיח). שיר כמעט כמעט מושלם לגמרי. הפתיחה, המנגינה, המילים, פשוט גורמות לך להזדהות עם המצב של האתיופים... שיר מדהים מדהים מדהים!!! זמנך עבר: אחד השירים היותר מוכרים של אהוד, וטוב שכך! שיר מעולה פשוט. כרגיל, השילוב של המילים והלחן מעולה. דם: אולי השיר הכי פחות טוב באלבום, אבל אני ממש ממש אוהב אותו, יותר מכמה שירים אחרים. יש לו קסם מיוחד. עיר מקלט: אחחחחחחחח איזה שיר!!! עיר מקלט!!! הגירסה בהופעה במיוחד.. שיר מדהים, מעולה, גרנדזיוני, וכל מילה אחרת שמסמלת טוב שאת מכירים. ממשיך לנסוע: "הלב שקפא, הפשיר. לא חוזר לעיר. ממשיך לנסוע". זה כל מה שיש לי להגיד על השיר הזה. מלנכולי: איזה שיר נדיר ביופיו.. לדעתי, השיר הזה במיוחד, מסמל את מה שמכניס את אהוד לרשימה המצומצמת של האומנים הישראליים שאני שומע (ביחד עם ברי, שלום, ועוד כמה שאם תרצו אני אפרט עליהם). ערבב את הטיח: השיר הכי פחות אהוב עליי באלבום, למרות שאין ספק שמדובר בשיר ענק. מרקיסטן: קטע אינסטרומנטלי יפייפה. קצר, פשוט, אבל כל כך יפה. עגל הזהב: אם הייתי צריך למצוא שם אחר לשיר, הייתי קורא לו "פרצופה של מדינה". מסמל כאב אמיתי של העם, שלפחות ממה שמלמדים אותנו בבית ספר, בתנ''ך פשוט מחליטים להתעלם ממנו. שיר שבאמת כמה שאני אדבר עליו, זה עדיין יהיה קטן עליו. אחד מהשירים האהובים עליי ביותר בכל הזמנים. פועל במה: סוגר את האלבום בצורה יפה. קצת פשוט מדי, אבל עדיין, דרך מעולה ורגועה לסגור את האלבום. האלבום כולו: "אהוד בנאי והפליטים" זה אחד מהאלבומים המושלמים ששמעתי בשפה העברית, אם לא המושלם שבהם. הוא, ביחד עם "מחכים למשיח", "חתונה לבנה", "שבלול", ו"סימנים של חולשה", נכנס לדעתי לטופ 5 שלי מהדיסקים בעברית (אולי במקום מחכים למשיח "שינויים בהרגלי הצריחה", נו, אל תהיו קטנוניים). אהוד בנאי אלוף, מלך,הכל! מקווה שלא חפרתי יותר מדי...