היי חברים
זה לא בדיוק קשור לזוגיות במשבר, אבל נקלעתי לסיטואציה שאני לא ממש יודעת איך לגשת אליה.. לא בטוחה אם יש בכלל מה לעשות, הייתי שמחה לשמוע דעות בכל מקרה.
יש לי ידיד שיצאנו לפני איזה שנה ומשהו, הקשר היה מאוד סוער ומלא תשוקה. הוא עולה חדש מצרפת, חצי יהודי חצי נוצרי. מכיוון שאבא שלו יהודי ואימא שלו נוצריה, לא מכירים בו בארץ כיהודי. הוא לבד כאן, בלי משפחה, לא יודע את השפה וכו'.
היה לנו מגניב בהתחלה, ואז גיליתי שהוא חבר בדת "היהודים המשיחיים" שבעצם מכנים אותה כת בארץ. לא בדיוק הבנתי מה זה אומר, בסופו של דבר הבנתי שזאת מעין כת,למשוך אנשים כמוהו הכי קל- בודדים, תלושים, לא שייכים לשום קבוצה או קהילה. מקרבים אותם בעזרת חום ואהבה וקהילתיות ולאט לאט הם מתמסרים לזה לחלוטין. בסופו של דבר, אחרי הרבה שיחות ונסיונות לגשר, הפסקנו לצאת. בהתחלה עוד הייתי מוכנה להתייחס לזה כדת כל עוד זה במידתיות הנכונה. אבל בכת אסרו עליו לצאת עם מישהי שאינה מהכת והוא כל הזמן נקרע מזה.
התסריט הזה היה הזוי מדיי בשבילי, ועם כל האהבה שלפתי את עצמי מהמיטה החולה הזאת למרות כל הרגשות והדרמות וגם כשהוא גישש לחזור סירבתי.
בסוף נפרדנו בטוב, היה לי אחרי זה חבר במשך שנה, אני והוא לא היינו בקשר בכלל.
כמה חודשים אחרי שנפרדתי מהחבר, חזרנו לקשר ידידותי הרבה יותר מפוכח. הוא עדיין בכת הזאת. ומתחזק ונסחף. אני דואגת לו. כבר מזמן וויתרתי עליו כבן זוג, אבל הוא חשוב לי, ואני ממש לא מצליחה להבין איך בחור כל כך רגיש וחכם נופל בתוך דבר כזה בעיניים עצומות. קראתי עליהם לא מעט וזה מדאיג אותי..
אני רוצה לעזור לו, כל פעם שניסיתי לדבר נתקלתי במחסום... הצלחתי לשכנע אותו במאמצים רבים שיילך לטיפול, ולא דרך הכת (גם את זה הם מציעים) והוא הסכים. מניחה שזה צעד ענק.
יש עוד משהו שבכלל אפשר לעשות במצב כזה?
זה לא בדיוק קשור לזוגיות במשבר, אבל נקלעתי לסיטואציה שאני לא ממש יודעת איך לגשת אליה.. לא בטוחה אם יש בכלל מה לעשות, הייתי שמחה לשמוע דעות בכל מקרה.
יש לי ידיד שיצאנו לפני איזה שנה ומשהו, הקשר היה מאוד סוער ומלא תשוקה. הוא עולה חדש מצרפת, חצי יהודי חצי נוצרי. מכיוון שאבא שלו יהודי ואימא שלו נוצריה, לא מכירים בו בארץ כיהודי. הוא לבד כאן, בלי משפחה, לא יודע את השפה וכו'.
היה לנו מגניב בהתחלה, ואז גיליתי שהוא חבר בדת "היהודים המשיחיים" שבעצם מכנים אותה כת בארץ. לא בדיוק הבנתי מה זה אומר, בסופו של דבר הבנתי שזאת מעין כת,למשוך אנשים כמוהו הכי קל- בודדים, תלושים, לא שייכים לשום קבוצה או קהילה. מקרבים אותם בעזרת חום ואהבה וקהילתיות ולאט לאט הם מתמסרים לזה לחלוטין. בסופו של דבר, אחרי הרבה שיחות ונסיונות לגשר, הפסקנו לצאת. בהתחלה עוד הייתי מוכנה להתייחס לזה כדת כל עוד זה במידתיות הנכונה. אבל בכת אסרו עליו לצאת עם מישהי שאינה מהכת והוא כל הזמן נקרע מזה.
התסריט הזה היה הזוי מדיי בשבילי, ועם כל האהבה שלפתי את עצמי מהמיטה החולה הזאת למרות כל הרגשות והדרמות וגם כשהוא גישש לחזור סירבתי.
בסוף נפרדנו בטוב, היה לי אחרי זה חבר במשך שנה, אני והוא לא היינו בקשר בכלל.
כמה חודשים אחרי שנפרדתי מהחבר, חזרנו לקשר ידידותי הרבה יותר מפוכח. הוא עדיין בכת הזאת. ומתחזק ונסחף. אני דואגת לו. כבר מזמן וויתרתי עליו כבן זוג, אבל הוא חשוב לי, ואני ממש לא מצליחה להבין איך בחור כל כך רגיש וחכם נופל בתוך דבר כזה בעיניים עצומות. קראתי עליהם לא מעט וזה מדאיג אותי..
אני רוצה לעזור לו, כל פעם שניסיתי לדבר נתקלתי במחסום... הצלחתי לשכנע אותו במאמצים רבים שיילך לטיפול, ולא דרך הכת (גם את זה הם מציעים) והוא הסכים. מניחה שזה צעד ענק.
יש עוד משהו שבכלל אפשר לעשות במצב כזה?
