היי.. זוכרים אותי?

[בובה מפח]

היי.. זוכרים אותי?

סיפרתי להורים שלי היום. כן.. אני יודעת- תיזמון לא מושלם.. אבל יצא ככה איכשהו.. קיצר סיפרתי לאמא שלי על ההתקפים וכל זה... והיא ניסתה להראות שהיא רגועה, נראה לי היא הלכה אחרי השיחה שלנו לבכות.. חשבתי שהיא תקבל את זה בצורה אחרת.. והיייתי קצת מבולבלת מאיך שהיא הגיבה.. היא אמרה שנעשה בדיקות ושלא נחכה יותר זמן. O_O i dont know.....

 

[חייםלוי]

בטח זוכרים אותך פה. טוב שסיפרת

להורים. זה טבעי שאמא שלך לקחה את זה קצת קשה. את כבר חיה עם זה זמן מה והיה לך זמן לעכל. עליה זה נפל פתאום. אני שמח שהופרכו החששות שלך שאמא שלך לא תתעניין ולא תרצה לעשות בדיקות. סה"כ זה לא משהו שילדה בגילך צריכה להתמודד אתו לבד, גם אם יש ידיד טוב שתומך ועוזר זה לא הורים. כמובן שעדיין לא ברור, לא לך ולא לאחרים שמה שיש לך זה אכן אפילפסיה ולכן טוב שאתם הולכם לעשות את הבדיקות. שיהיה רק טוב ותחזרי לספר לנו מה קורה.

 

[לילה שלי היחידה]

לבובה מפח

טוב שסיפרת קודם כל כל הכבוד!!! שנית נכון ראית את אמך בוכה - מה לעשות אף הורה לא אוהב לראות את הילד שלו סובל.. כרגע מרכז העניינים הוא את והכי חשוב שתטופלי ותרגישי טוב. בהצלחה מתוקה

 

[אבא של אפי17]

לבובה מפח - אין הורים מפח.../images/Emo8.gif

 

[hashy]

../images/Emo45.gif אני מצטרפת לכל ובעיקר ל../images/Emo34.gif

 

[בובה מפח]

 

[tropic]

בוודאי שזוכרים אותך!

טוב שסיפרת! איך קרה שפתאום החלטת לספר? אמך בכתה וזה מובן לגמרי , תעודדי אותה וחזקי אותה וזה גם יקרב בינכן. עכשו תראי שהורייך הם הורים תמיד גם אם לא נראה לך. לכי עם אמא לעשות את כל הבדיקות הנחוצות ושתפי אותה בכל! שיהיה לך בהצלחה עם הכל!! וחזרי אלינו יום טוב וחם

 

[דינה רשף]

כל הכבוד חמודה../images/Emo140.gif

דאגתי לך מאוד וחיכיתי להודעה ממך

רציתי שתדעי שאנחנו ההורים יודעים כשמשהו לא בסדר אצל הילדים שלנו, אלה חושים כאלה שאנחנו כנראה נולדים איתם, יש לי תחושה חזקה שאמא שלך ידעה שמשהו מפריע לך כל התקופה הזו אבל בחרה להכחיש, יפה מאוד שהיה לך האומץ להגיד לה את הדברים , אין ספק שזה לא היה לך קל. אני מאוד מאוד מבקשת שתמשיכי לעדכן אותנו ושתישארי איתנו חנה... זה חשוב לי מאוד. כתבתי עליך לבן לפני כמה ימים , הוא כתב כאן על המשפחה התומכת שלו וכתבתי לו שהוא בר מזה ושאת לא יכולת לספר על המצב שלך למשפחה שלך... הוא לא כתב כאן כבר כמה ימים , זה דווקא היה משמח אותו. בדף הקודם את יכולה לראות, שיהיה לך יום נעים וחיבוק גדול

 

[חייםלוי]

../images/Emo45.gif

 

[בובה מפח]

אהמ.. הייתי אצל הרופא..

היא שאלה אותי כבר פעם או פעמיים אם הכל בסדר.. כאילו.. היא שמה לב למשו.. אבל ברור שהיא לא חשבה שזה משהו במושגים כאלה.. ראיתי דמעות אצלה.. ואני יודעת שהיא אחר כך הלכה ובכתה.. סיפרתי לה ביום המשפחה.. בערב אחרי שהיא חזרה מהבצפר של אחותי, טקט גרוע, מאוד.. אין לי מושג למה דווקא אז.. אבל זה קרה. ו.. נראה לי שזה טוב שזה קרה.. עכשיו אני יותר פתוחה איתה.. ולא צריכה להכחיש כל עיוורון שלי ב'סחרחורת'.. הלכנו היום לרופא המשפחה.. סיפרתי לו.. אמא שלי שמעה שם דברים שאז- שכסיפרתי לה- לא רציתי להגיד. ניסיתי לצנזר כדי לא להכביד עליה, היא שמעה את זה אצלו פעם ראשונה, וראיתי איך היא שוב עם דמעות וזה.. קיבלתי הפנייה לעשות בדיקת דם.., הפנייה לבדיקת עיניים.. והפנייה לבדיקת EEG יו.. אין לי מושג מ הולך לקרות.. וזאת הרכגשה ממש מוזרה לדבר על דבר שהיה הרבה הרבה שנים בסוד.. ועוד עם אמא שלי... טוב.. שיהייה... אבא שלי מתייחס אלי קצת מוזר... כאילו הוא כועס שיש לי את זה.. אבל אולי זאת הדרך שלו.. מי יודע... יום ראשון אני עושה בדיקת דם ובדיקת עיניים.. אני יעדכן..

לי...

 

[אבא של אפי17]

יהיה טוב

תנצלי את ההזדמנות להתקרב לזקנים. הם אומללים. בעיקר לאמא. אתם יצרתם מהלך חיים לא טוב , וזו הזדמנות לשינוי, תלכי על זה, זה יעשה לך רק טוב.

 

[דינה רשף]

תרגישי טוב חמודה../images/Emo24.gif

את בדרך הנכונה, בדיקת EEG לא כואבת, לא מרגישים שום דבר,כלום! בדיקת עיניים את יודעת שלא כואבת, וגם בדיקה אצל נוירולוג לא כואבת. אף אחד לא יכאיב לך , אבל סביר להניח שיאתרו את מה שגורם לך לסחרחורות ותקבלי טיפול הולם סוף סוף. אני מאוד מקווה שתכתבי לנו במה מדובר ושתרגישי טוב. ההורים יהיו בסדר, אל תדאגי להם , הם ילדים גדולים ובכי זו דרך להבעת רגשות של דאגה, זה לא אומר שכועסים עליך... את בסדר חנה, את בסדר גמור ילדה ועשית את הדבר הנכון. איתך, דינה

 

[לילה שלי היחידה]

לבובה מפח ...

אף אחד מההורים שלך לא כועס עלייך, וזו בטח לא אשמתך שלקית במחלה הם פשוט מבוהלים וכל אחד בדרכו שלו מגיב אחרת וצריך לתת להם קצת זמן.. יהיה בסדר .. בכל גיל ההורים שלנו יראים וחרדים לנו - ותמיד יש את זה שאומר יותר יותר פחות, אחד בשתיקה ואחד בבכי - מטבע הדברים בסופו של דבר הם יתאוששו מההלם - את תראי איך הדברים ישתנו . לכי עשי את הבדיקות .. ותטופלי בהתאם ואולי כדאי שאמא או אבא ילוו אותך - כך אולי יהיה להם יותר קל להתמודד עם הדברים .. בהתחלה אני גררתי את אבא שלי - ועד היום הוא לוקח אותי לרופא שלי בירושלים ...(אני בת 24) והם יראו שזה לא סוף העולם חיבוקים גדולים - סמדר

 

[דינה רשף]

איזו הודעה מחממת לב...../images/Emo140.gif

 

[בובה מפח]

מזל שיש לי עם מי לדבר

על כל הדברים האלה.. בכי זה הבעת רגשות... אבל הם לא עושים את זה לידי.. כאילו הם לא רוצים להראות לי שכואב להם או לא להראות לי שגם הם שבירים.. לא יודעת למה הם עושים אתזה.. ולא נראה לי שאבא שלי בכה, הוא פשוט... כאילו התרחק, לא הביןם, כעס, התנהג מוזר.. זאת לא דרך שלו להתמודד עם דברים.. אולי הוא מבין את זה עכשיו.. טוב נו לא משנה. נעבור את זה.

 

[יפעת 1 2]

לבובה מפח

כולי התרגשות לקרוא שלבסוף אזרת את האומץ הדרוש וסיפרת להורייך, אני גאה בך ואני שמחה שעשית זאת. יהיה בסדר גם אם קצת קשה לך ולהורייך בהתחלה יהיה טוב ואנחנו פה חמודה!

 

[אבא של אפי17]

תתפסי את ההזדמנות

תנסי לדבר איתם מה הם חושבים, מה צריך לעשות, זאת מין הזדמנות לדון על משהוא, אל תתני להם לברוח.

 

[בובה מפח]

הם לא בורחים

הם פשוט.. מתמודדים.. גם אם זה לא איתי- זאת התמודדות.. גם אני עברתי תשלב הזה.. ועכשיו הם עוברים אותו.. אני ממש מבינה אותם שצריך זמן לקלוט מה קורה סביבך.. ועוד במיוחד שזה קורה לבת שלהם.. ושזה לא שיגרת וכרוך בבדיקות והכל.. ולא נראה לי שבכלל יש להם דעה כרגע, אמא שלי מחפשת דברים אחרים שיכולים להיות לי (רק לא אפילפסיה) ודברים שגרמו לי להגיע למצב הזה.. אין לנו רקע של דברים מהסוג הזה במשפחה ונראה לי שזה אחד הדברים שגורמים לה להגיע למצבים כאלה.. לא יודעת.. נראה מה יהייה... נעבור גם את זה...

 

[סגולה כתומה]

כל ההתחלות קשות

החששות מהבדיקות, הקושי של ההורים, רק לא אפילפסיה...אחרי שתעשי את הבדיקות ותתחילו לקבל תוצאות אני מקווה שהדברים יתחילו להתבהר. אולי כדאי להציע למישהו מההורים להצטרף לפורום? יש כאן לא מעט הורים שיוכלו לעזורץ

 

[בובה מפח]

אם הם יצטרפו לפורום

אם יראו מה אני כותבת עליהם ותדעות שלי. פה אני אומרת מה שאני חושבת כי אף אחד לא מכיר אותי, אבל אם הם ידעו שזאת אני.. אני לא יוכל להגיד כמעט כלום.. אבל אם נהייה בשלב יותר מתקדם של הבדיקות וזה.. יש מצב שאמא שלי תקרא כאן או תכתוב.. זה מתאים לה.. הקטע שלי זה יותר- אבא. שאיתו אין לי כמעט בכלל תקשורת.. זה יותר מפריע לי..