האני מאמין שלי בנושא מוסריות
מה דעתי בנושא, והיא מגובה בלא מעט פילוסופיות, אבל, לגיטימי לגמרי שהיא תהיה גם לא מקובלת על אנשים. כשאתה לומד להכיר את המכניקה של הבריאה כולה, באופן תיאורטי, או, עדיף אפילו, באופן מעשי, סולם הערכים שלך, בלי שמץ של ספק, ישתנה. מהרישי נתן פעם דוגמה, על ההבדל בין מי שמכיר את האמת, לבין מי שאיננו מכיר אותה. כשאני כותב את המילה אמת מודגשת, אני מתכוון לאמת של כל מעשה הבריאה. האמת האבסולוטית. כל מעשה שאנחנו עושים, כל מילה שאנחנו מוצאים, ואפילו כל מחשבה שאנחנו חושבים, חוזרים אלינו. אם היו אלו מעשים, דיבורים או מחשבות חיוביים, כך זה יחזור אלינו. הדוגמה של מהרישי היא מה יהיה 'גזר דינו' של אדם שעבר על החוק הלאומי, הדתי או הקוסמי, בלי לדעת על כך (אבל כולנו יודעים שאי ידיעת החוק איננה פוטרת מעונש), לבין עונשו של שופט (זה שמכיר את החוק, במקרה זה את האמת.). אבל אני חושב שזה הרבה יותר מדבר מודע. אני רואה התנהגות של חלק מבני כתתי. הם עושים דברים שהם יודעים בעליל שהם לא חוקיים, לא נכונים ולא מוסריים. למה? סיפור המתח. כך בנויה מערכת העצבים שלהם. אני לא מעמיד את עצמי בשום צורה מעל להם (וגם לא מתחת להם). אני פשוט יודע שמה שהוא לא נכון - אני פשוט משתדל לא לעשות את זה. יתרה על כך. מהרישי אומר הרבה פעמים: when in doubt, do without. כשאתה אפילו לא לגמרי בטוח שמה שאתה עומד לעשות האם הוא נכון או לא, עזוב. אל תעשה. רק אדם בהארה עושה תמיד את מה שנכון (האמת). לפני כן, במדע ההוויה מהרישי כותב, שאם אתה לא בטוח, לך ראשית לפי חוקי המדינה שלך, ולפי חוקי הדת שלך. אלו מותאמים למערכת עצבים מסויימת, שעוצבה על ידי איזור גיאוגרפי מסויים, כמות המחצבים באדמה, מזג האוויר, התרבות, המסורת וכד'. כל החוקים האלו יכולים לעזור לך לעשות החלטות יותר נכונות. האם זה מוסרי יותר? מי יודע? אני חושב שאם זה לא בא לך באופן טבעי, מעצמו, ספונטני, ואתה צריך להקדיש לדבר מחשבה, עשית כבר צעד אדיר קדימה מושיק