היי בנות...

[סימבה ק]

היי בנות...

השעה היא חצות בדיוק וחשבתי לשתף אתכן במחשבותיי. אני בת 27 וחצי, בספטמבר אהיה נשואה שנתיים. באוגוסט 2002 החלטנו בעלי ואני פה אחד - רוצים ילד. לפני החלטה זו לא ראיתי רופא נשים מימיי (!!!). לא מתגאה בזה, אבל לא ראיתי גם צורך ממשי לכך. הלכתי לרופאת נשים שבדקה וראתה שאין כל בעיה. הפסקתי גלולות גם באותו הזמן והתחלנו לנסות. אבל מה? המחזור השתגע! לא בא. 3 פעמים השתמשתי בארגסט כדי שהוסת תגיע ונוכל להתחיל לנסות מחדש - כלום. פעם אחת איקקלומין, וגם - כלום. ואז החלטתי - די לכימיכלים. אני אחכה בסבלנות לביוץ על פי חום השחר וכך הלאה. אני משתדלת שלא להכניס את עצמי לאובססיה בנושא, אבל אני מודה שקשה לי. בשביל זה אני נכנסת לפורומים וקוראת, וקוראת, וקוראת. אין לי שום ספק - התאהבתי בפורום הזה, כי הוא נראה לי הכי אמיתי. מה שכן, נראה לי שלכל אחת פה יש רופא נשים צמוד לבית. כל יום נמצאות אצלו... לא אין אפשרות כזו. אני בשביל תור לרופא נשים צריכה להזמין לפחות שבועיים מראש, וגם זה במצב הטוב. עד כמה זה הכרחי לשתף רופא נשים בכל התהליך?

 

[קרן 25]

בוקר טוב סימבה ק../images/Emo6.gif

אני שמחה לראות שאני לא היחידה.... אני מבינה בדיוק מה שעובר עלייך. גם אצלי המחזור השתגע, והתחלתי טיפול של ארגסט ועכשיו מחכה לראות אם זה עובד. אני מאוד מרגישה גם שבזמן האחרון נכנסתי קצת לאובססיה בנושא ויכול מאוד להיות שמרוב זה שאני רוצה ילד, המתח והחרדה משבשים לי את כל המערכת... אז אני גם מחפשת כל הזמן דרכים להירגע ולתת לטבע ( ולכימיקלים) לעשות את שלהם. גם אני בשביל תור לרופא שלי מחכה שבועיים, לפעמים שלושה, הלוואי שהוא היה צמוד אליי כדי שאשגע אותו עם השאלות שלי ולא את בעלי!!

בכל מקרה אני ממליצה כן לשתף את הרופא בתהליך כי אולי הוא יכול לעזור? לתת עצה, אולי אפילו להרגיע, שזה מה שהרופא שלי עשה וזה בהחלט עזר. בכל מקרה- שהיה בהצלחה, מפזרת עלייך ועל כולם אבקת הריון

 

[סימבה ק]

תודה על העידוד...../images/Emo13.gif

הבעיה היא, שלהשיג את הרופאה שלי, זה סיפור, מכיוון שבכל יום היא עובדת במקום אחר. אז אני מנסה בפורומים שבהם עונים רופאים, אבל מה הבעיה? עד שהם מחזירים תשובה.... אז מישהי בפורום של רפואת נשים פה בתפוז המליצה לי על הפורום פה. אמנם אין פה רופאים, אבל כולן מנוסות ומנסות לעזור על סמך הנסיון שלהן והידע שצברו, ואני אוהבת את זה. ועכשיו לשאלה שלי (כי הרי אני לא יכולה בלי, אה?): כבר 3 ימים שמד החום שלי "משתגע". ביום שלישי היה 36.1 (סביר וממוצע), ביום רביעי - 36.4 (חשבתי שהינה זה בא), ביום חמישי ירד ל-36.3 והיום שוב 36.1. מה פה קורה פה???

 

[u z a]

הי סימבה,

בקשר לחום שלך - איך היה לך לפני שלושת הימים האלה? קבוע? אצלי לדוגמא, כל יום מ- 33 הימים האחרונים בהם אני מודדת (וביוץ אין) יש טמפ' אחרת, שנעה בין 36.0 ל- 36.4. כך שנראה שהקפיצות שלך הן לא הקפיצות של הביוץ, אלא סתם כאלה שנובעות משינה שונה או משהו כזה. לי ממש אין הסבר איך כל יום יש לי טמפ' שונה (בחמישה ימים האחרונים אני מודדת 36.3 ו- 36.4 לסירוגין, בדייקנות מדהימה!). בכל אופן, לפי מה שהבנתי מהבנות כאן, כשיהיה ביוץ החום יעלה הרבה יותר גבוה, ולפי דברי מעין במאמר השמ"פ (מומלץ ביותר!): "צריך להבחין ב- 3 טמפ´ העולות לפחות 0.2° מעל למדידה הגבוהה ביותר ב- 6 הימים הקודמים כדי לזהות שינוי טמפ´, כאשר יש 3 מדידות גבוהות מקו זה הסיכוי גבוה שהביוץ אכן קרה." ככה שרק כשיהיה לך חום של 36.6 ומעלה, כנראה היה לך ביוץ. בהצלחה! אוזה.

 

[סימבה ק]

היה יציב

ברוב במקרים - 36.2. אני יודעת שלא היה ביוץ, אבל השאלה היא באמת מה גורם למד החום שלי להשתגע בימים האחרונים...

 

[פּוֹנְג]

יכול להיות שזה קשור לאיכות השינה

כאשר החום גבוה יחסית זה יכול להיות בגלל שזז הרבה לפני המדידה, או שבלי שתשמי לב אולי אף התעוררת. אני למשל, הייתי מאד מוטרדת בימים שמדדתי והשינה שלי הייתה מאד קלה בגלל זה, (גם ככה השינה קלה) אז כל פעם שהתהפכתי לצד השני, בדקתי מה השעה והאם צריך למדוד את החום...

 

[m i c h a l y]

סימבה מתוקה../images/Emo140.gif

אני בדיוק במצבך. אמנם אני מאלה שדי "צמודות" לרופא שלהן, אבל כל השנים זה היה בהקשרים אחרים לגמרי... בכל אופן, הדמיון שאני מוצאת ביננו הוא העובדה שגם אצלי המחזור התחרפן מכל העניין, גם אני נעזרתי בארגסט ואיק', והכי חשוב - גם אני החלטתי שהחודש אני לא נעזרת בשום שום שום כימיקל. יהיה מה שיהיה - אני מחכה... ובכן, אני מודדת חום, אני ביום ה25 - וכלום. לא ביוץ ולא נעליים.... אז אני לא אגיד שאין לי התלבטויות, ושאני לא חושבת 10 פעמים ביום להתקשר לרופא ולהפעיל "התערבות" אבל - אני בהחלט בהחלט חושבת שאני צריכה לאסוף כוחות ולתת לגוף שלי להתמודד עם זה לבד. NO MORE ארגסט, NO MORE איק', רק אני עם עצמי.... ברור לי שייתכן מאוד ואני דוחה את הכניסה להריון - הלא אם אין ביוץ אז למה לבזבז את הזמן, אבל - אני ממש חושבת שבהחלט יכול להיות שהלחץ שלי מונע ממני להיכנס להריון - ובמקרה הזה שום כדור לא יעזור. אז הנה אני, מרוטת שערות מכל כיוון (מזל שקיץ, לפחות אפשר להנות מהעניין...) ולא לא לא מתקשרת לרופא! בהצלחה, מיכל.

 

[לולה הפילולה]

רוצה לספר לכן סיפור

על אחד מההריונות הקודמים שלי: אז לא הייתי במעקב זקיקים ולא הכרתי את גרף חום השחר. בגלל מחזור לא סדיר וקשיי כניסה להריון לקחתי איקקלומין והמחזור לא הגיע. עשיתי בדיקת דם חודש לאחר המחזור הקודם, והיא הראתה שאין הריון. טוב, אין הריון, אין מחזור, אמר לי הרופא לקחת ארגסט כדי להביא מחזור ולאחריו לקחת איק'. לקחתי ארגסט וגורנישט. אין הריון. עשיתי שוב בדיקת דם (שניה) ואז התברר שאני בהריון. כלומר, האיק' שלקחתי גרם לביוץ, אבל לא ביום ה-14-16 אלא מאוחר יותר נניח ביום ה-30. בערך בזמן בו עשיתי בדיקת דם (הבדיקה הראשונה), שכמובן הראתה שאני לא בהריון - כי עוד לא עבר מספיק זמן מרגע הקליטה עד לרגע הבדיקה. הארגסט השני שלקחתי, נלקח בעצם בזמן שהייתי בהריון, בלי שידעתי שאני בהריון. אז תשָמרו טוב-טוב מכל הכימיקלים האלה. עדיף להתאפק עוד קצת ולא להגיע למצב שבו תקחו כמוני ארגסט ובעצם תהיו בהריון. ואם אתם מגיעות למסקנה של לקחת ארגסט, כדאי ששבועיים קודם תתנזרו מכל פעילות, תעשו בדיקת דם לוודא שאינכן בהריון, ורק אז תקחו את הארגסט. וגם כדאי לעשות גרף, בו תוכלו לוודא זמן ביוץ. אם אני אז הייתי עושה גרף, הייתי יודעת לא לקחת את הארגסט השני, כי הייתי רואה את הביוץ ביום ה-30. ונשמרתן לנפשותיכן!

 

[קובולט]

בוקר טוב סימבה מיכל וקרן

בפעם האחרונה שהייתי במעקב זקיקים הייתי עמוסה בעבודה כמעט ולא היה לי זמן לעשות את מה שצריך לעשות אבל הספקנו.... ואחרי שנפל אמר לי הרופא, את חייבת להמשיך להיות עסוקה כי אז את לא חושבת על זה אין מתח והכל מתפקד בגוף כמו שצריך, אז זו ההמלצה שלי להיום. לעבוד ולעבוד והביוץ בלחץ העבודה יגיע רק שיהיה זמן גם להשתולל, בקשר לרופא שנראה שהוא צמוד לכולנו גם הרופא שלי מקבל בימים מסוימים וכו' אבל שאני יודע שתוך שבועיים צריך לראות זקיקים אני מתכננת מתי לקבוע תור ונותנת לעצמי כמה ימים של אחרי המחזור להגיע אליו שוב וככה יוצא שאני רואה אותו מתי שאני רוצה ואם הרופא כל כך עמוס אולי שווה לעבור לאחד פחות מפוצץ