זקוקה למידע1
New member
היי בנות...
הרבה זמן שלא הייתי כאן, התיסכולים קשים מידי. עברתי תרומה אחת, 2 החזרות עם פרופסור פרידלר שכשלו, עוד עוברים שלא שרדו הפשרה והחלטתי כמעט אחרי שנה, לעבור את התהליך מחדש עם פרופסור משיח-מסלול בלסטוציטים בהמלצתו. 6 עוברים מהממים ברמה גבוהה מאוד- כיף גדול...אפילו התחלתי להאמין שיהיו אחים זהים גנטית (נראה לי מגניב במצב הזה שלנו)... אחרי 2 החזרות מבאסות כבר הפסקתי להאמין. היום אני נמצאת בהחזרה שלישית, כמה ימים לפני הבדיקה דם. הבוקר התחיל בעצבים בלתי נשלטים על הסביבה וכמובן דמעות תוך כדי כתיבת מילים אלו..איך לעזאזל מחזיקים מעמד? אני כאילו יודעת שלא אמורים להרגיש כלום, אבל כלום? יש בי תחושת ריקנות שהיא מעבר ל"כלום" הזה שצריך להרגיש. ככל שאני מנסה להחזיק את עצמי מעל המים אני שוקעת יותר...כמו איזה חוקיות מוזרה שתמיד נגדי. הטיפול של משיח מאסיבי מאוד ואם זה לא יצליח מה כן? לא דימומי השתרשות ולא בטיח.. מעט כאבי מחזור(אני יודעת שחלק אומרות שזה סימן) והרבה עצבים. כאילו מישהו חיבר לי אינפוזיצה של דמעות ועצבים (הכי סימן למחזור). תודה על הבמה ושנתתן לי "לצרוח" את זה החוצה
הרבה זמן שלא הייתי כאן, התיסכולים קשים מידי. עברתי תרומה אחת, 2 החזרות עם פרופסור פרידלר שכשלו, עוד עוברים שלא שרדו הפשרה והחלטתי כמעט אחרי שנה, לעבור את התהליך מחדש עם פרופסור משיח-מסלול בלסטוציטים בהמלצתו. 6 עוברים מהממים ברמה גבוהה מאוד- כיף גדול...אפילו התחלתי להאמין שיהיו אחים זהים גנטית (נראה לי מגניב במצב הזה שלנו)... אחרי 2 החזרות מבאסות כבר הפסקתי להאמין. היום אני נמצאת בהחזרה שלישית, כמה ימים לפני הבדיקה דם. הבוקר התחיל בעצבים בלתי נשלטים על הסביבה וכמובן דמעות תוך כדי כתיבת מילים אלו..איך לעזאזל מחזיקים מעמד? אני כאילו יודעת שלא אמורים להרגיש כלום, אבל כלום? יש בי תחושת ריקנות שהיא מעבר ל"כלום" הזה שצריך להרגיש. ככל שאני מנסה להחזיק את עצמי מעל המים אני שוקעת יותר...כמו איזה חוקיות מוזרה שתמיד נגדי. הטיפול של משיח מאסיבי מאוד ואם זה לא יצליח מה כן? לא דימומי השתרשות ולא בטיח.. מעט כאבי מחזור(אני יודעת שחלק אומרות שזה סימן) והרבה עצבים. כאילו מישהו חיבר לי אינפוזיצה של דמעות ועצבים (הכי סימן למחזור). תודה על הבמה ושנתתן לי "לצרוח" את זה החוצה