היי בנות........

[גברת פול פול]

היי בנות........

קודם כל אני חדשה בפורם אז תאחלו לי

ועכשיו לשאלה....... אני תמיד חלמתי שיהיה לי חבר חייל , היה לי מישהו במשך כמה שנים , אבל אז שהוא התגייס דרכינו נפרדות בגללי...... עכשיו אני בודדה , עצובה ומדוכאת טיפה

בגלל שאני בידיוק כמו כמעט מהאנשים בפורם , רוצה חבר

. אכן כן אני יודעת שכמעט כל הבנות פה בפורם עם חבר כבר , אבל רציתי לדעת אם יש באמת כמה , אחוז מעט מהבנות פה בפורם שמכירות את ההרגשה שאין להם עכשיו חבר....... הסיפור פה , שאני מתה שיהיה לי כל פעם שהוא יחזור הבייתה שמח אחרי שבוע קשה ( אפילו ג'ובניק מתאים לי

) ושאני יהיה שמחה שהוא חוזר הבייתה אחרי הצבא , לראות אותו על מדים ואחרי זה פושט אותם , גרררר

, לשמוע את החוויות שלו מהצבא, ואם במקרה הוא יהיה טיפה שבוז אז אני יעזור לו לצאת מהשביזות בכל דרך אפשרית. אבל מה , כמעט קשה למצוא את הבן אדם הזה אחרי שהבנתי שכמעט כולם תפוסים , אבל אל תדאגו בנות , אני מחפשת עדיין את אהוב ליבי על הסוס החאקי/הירוק/הלבן שיבוא אליי ויושיט לי את היד וייקח אותי יש פה בנות כאלו?

על הדרך אם פניתי כבר לפה , אז אולי גם מישהי רוצה להכיר חייל? ( אחי קצת מסכן , גם רוצה את ההרגשה הזאת....חחח ) בכל מקרה אני מקווה שאני יצליח להסתדר פה בפורם הזה , ושיהיה לי רק

 

[מאורי6]

מי לא מכיר את ההרגשה של הלבד הזה

אגב, חבר חייל זה לא ה-דבר וכל הבנות יוכלו להעיד. הוא לא תמיד בדיוק משתף על החוויות מהצבא או השביזות... זה לא תמיד כזה חלומי ומלווה בחששות ודאגות ולחץ ומה לא. זה קשה וזה עצוב אבל עד שזה לא נכון זה לא מגיע- לפני כמה חודשים, קצת אחרי שנפרדתי מהחבר הקודם... התחלתי לצאת לדייטים שהיו דפוקים אחד אחרי השני... ויום אחד כתבתי על זה בבלוג שלי בישרא ומישהו הגיב לי שאולי אני צריכה לבדוק מה המחסומים שאני שמתי לעצמי בפני האהבה. הגבתי לו שזה ממש שטויות ואני לא יודעת מהיומן של מי הוא העתיק את המשפט הזה! אחרי שהכרתי את החבר שלי ולא יכלתי לתת לעצמי לוותר על בחור כזה מקסים הבנתי כמה מחסומים באמת שמתי... כמה סגרתי את עצמי בפני האהבה כי אהבה יכולה להיות מאוד מאוד פשוטה והיא יכולה להיות ההפך הגמור... ואהבה זה לתת עד הסוף ולא תמיד לקבל אותו דבר ולפעמים להיפגע בכוונה או בלי כוונה וזה לא ממש משנה. בכל מקרה היום אני מבינה שהמשפט הזה לא היה שטויות ויכול מאוד להיות שאת צריכה לבדוק איזה מחסומים שמת את לעצמך כדי לשמור על עצמך מפגיעה.. בהצלחה!

 

[Ray512]

קודם כל, ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

המממ... אני בהחלט יכולה לראות למה זה נראה כל כך כיף ונהדר חבר חייל. הייתה תקופה שבה גם אני חשבתי שזה בטח נורא כיף, מישהו גברי ומסוקס במדים, שמגיע הביתה ישר אליי ומספר לי שטויות מהבסיס. אבל.... תאמיני לי שזה לא כזה כיף. אני יכולה להעיד לך על עצמי- שאני חיה משיחת טלפון לשיחת טלפון. וזה באמת לא כל כך נעים לשבת בבית ולחכות ולחכות, וכשהוא כבר חוזר ומתקשר ואפשר לדבר יותר מחמש דקות, הוא כל כך עייף שאת כבר מניחה לו ללכת לישון, כי הוא כזה מסכן. אני לא חושבת שכל החיילים תפוסים. ממש לא. תחשבי שסך הכל, בלי המדים- הם סך הכל בחורים רגילים עם תעודת חוגר בארנק. הגיוני שאת מרגישה קצת לבד, כי אין לך חבר. אבל בין אם תפגשי מישהו על אזרחי או מישהו במדים, הבנאדם הזה יפיג לך את הבדידות. יש משהו הירואי כזה בחיילים. תמיד שאת רואה אחד ברחוב, הולך עם נשק בהצלב ומגפיים גבוהות מאובקות, בא לך להצדיע להם- או לפחות לחבק אותם. אבל שוב- הם סך הכל בחורים בגילאים 18-22 לרוב, והם יכולים להיות גם אנשים לא כל כך נחמדים. זה שהם לובשים מדים לא הופך אותם לאנשים טובים, שיעשו אותך מאושרת. בכל מקרה, אני מאחלת לך בהצלחה, בשלב כלשהו יבוא הבחור הנכון, במדים או באזרחי, ובקשר לאחיך- אני מקווה שימצא גם הוא בחורה שתטפל בו יפה בסופי שבוע

 

[אני מורן 123]

למה דווקא חייל?

קודם על ברוכה הבאה.... אני מורן

תראי, אני לא יודעת בת כמה את, אבל עד שאני הגעתי לצבא לא היה לי בן זוג קבוע רציני שהיה חייל אהבתי לחיות ולהיות עם אנשים בגילי בכיוונים שלי של ה16,17,18.... חוצמזה, הכי קל להכיר חיילים כשנמצאים בצבא (כי ככה זה בצבא, מכירים אנשים מכל הארץ בקורסים, בסיסים, רכבת אוטובוס וכו'...) גם בחמשושים בעיקר, יש מסיבות למשל שהם של חוגרים פלוס, או כל פאב כמעט שתכנסי אליו יהיו שם חיילים מן הסתם... להיות לבד זה לא תמיד רע, לפעמים זה טוב לחשבון נפש של להבין כזה 'אוקיי כל הקשרים שלי עד עכשיו... מה היה\לא היה בסדר? האם אני חוזרת על עצמי עם דפוס מסוים' חוצמזה, גם לעבור מאחד לאחד לדעתי זה לא כזה רע לתקופה (כןכן אני לא חינוכית בעליל....), רק צריך בשביל זה אופי מסויים והבנה של הדברים שהם לא משמעות מיוחדת מעבר לכיף נטו