היי בן בן 
!!!!
(מקווה שזה עונה לך על שאלת ה``קאיוש`` ) אז קודם כל - אני מאוד שמחה לדעת שאנשים נהנים מדברים שאני כותבת. אני מוצאת איזשהו צורך לספר על חיי ולו רק בכדי שאנשים יקראו ויגלו שהם לא לבד בעולם - שעוד אנשים עוברים את מה שהם עוברים וכמובן ככל שתדעו עליי אקבל תגובות יותר ``נכונות`` . אני ממש לא מתאמצת לגרום לו להרגיש טוב, נהפוך הוא - הלוואי והיה נותן לי את הצ`אנס!! כנראה בגלל זה אני מפרקת את המטען שנצבר אצלי כבר חודשיים. בסך הכל הוא מאוד מזכיר לי את עצמי מלפני שנתיים וזה בלתי נמנע מבחינתי לעזור לו או לפחות להתייעץ עם חברים בשאלת ``מה לעשות``. (לצורך הבהרה - אני לא מדברת עליו עם אף אחד מהסביבה החברתית שלי - מכל מיני סיבות שלא אפרט כעת). והאמן לי - דרמות זה הדבר האחרון שאני צריכה בחיים שלי - כל החיים שלי הם סרט אחד גדול... שלא פעם אמרו לי שגם אם אעלה את כל סיפור חיי ובני משפחתי על כתב - אצטרך לסווג את הספר כמדע בדיוני.... אז קבל משקפיים שתוכל לראות אותי מבעד לערפל... (אני פשוט במצב רוח נהדר היום...) נעים מאוד, שמי הווירטואלי הוא קאיה (האמת... השם של הכלבה שלי... ) אני בת 27, גרושה כבר שנה. (הפכנו להיות חברים מאוד טובים) מאמינה באלוהים קטן שנמצא בכל אחד. אמרו לי פעם שאני מחייכת גם תוך כדי שינה. שלושת ה``פיקים`` הכי משמעותיים שעברתי: ** ``ראיתי`` אנשים. ** יצאתי פעם אחת מגופי והתבוננתי בעצמי. ** חזיתי את העתיד לעצמי (נבאתי מראש שלושה ימי גהנום שעברו עליי לפני שנה.). אני בת יחידה עם ארבעה אחים (אני הכי קטנה..) לאמא שלי אני קוראת בשמה הפרטי (כמו כן גם אחיי) אני קשתית טיפוסית עם אופק טלה (ילדת חורף כך שלא תמצא אצלי מטריה בבית... אני תמיד מעדיפה גשם) מוטו לחיים: ``לעולם לא נתנת לך משאלה, בלי שיינתן לך גם הכח להגשימה. אולם, ייתכן שיהא עליך לעמול לשם כך...`` וואו....פתאום קלטתי כמה כתבתי... הכנתי רק את הקרקע השטחית למי שאני... את השאר אספר במתחם הפורומים, כרגיל... ולשאלתך האחרונה: אני אף פעם לא משעממת את עצמי. אני אוהבת להיות לבד בדיוק כמו שעם אחרים. העיניין עם חבר שלי תופס מעט מאוד מזמני כך ששוב, אני ממש לא מחפשת את זה.. וזה עם יד על הלב וזהו... בינתיים... <<<הרבה אהבה>>> אני.
!!!!(מקווה שזה עונה לך על שאלת ה``קאיוש``
) אז קודם כל - אני מאוד שמחה לדעת שאנשים נהנים מדברים שאני כותבת. אני מוצאת איזשהו צורך לספר על חיי ולו רק בכדי שאנשים יקראו ויגלו שהם לא לבד בעולם - שעוד אנשים עוברים את מה שהם עוברים וכמובן ככל שתדעו עליי אקבל תגובות יותר ``נכונות`` . אני ממש לא מתאמצת לגרום לו להרגיש טוב, נהפוך הוא - הלוואי והיה נותן לי את הצ`אנס!! כנראה בגלל זה אני מפרקת את המטען שנצבר אצלי כבר חודשיים. בסך הכל הוא מאוד מזכיר לי את עצמי מלפני שנתיים וזה בלתי נמנע מבחינתי לעזור לו או לפחות להתייעץ עם חברים בשאלת ``מה לעשות``. (לצורך הבהרה - אני לא מדברת עליו עם אף אחד מהסביבה החברתית שלי - מכל מיני סיבות שלא אפרט כעת). והאמן לי - דרמות זה הדבר האחרון שאני צריכה בחיים שלי - כל החיים שלי הם סרט אחד גדול... שלא פעם אמרו לי שגם אם אעלה את כל סיפור חיי ובני משפחתי על כתב - אצטרך לסווג את הספר כמדע בדיוני.... אז קבל משקפיים שתוכל לראות אותי מבעד לערפל... (אני פשוט במצב רוח נהדר היום...) נעים מאוד, שמי הווירטואלי הוא קאיה (האמת... השם של הכלבה שלי... ) אני בת 27, גרושה כבר שנה. (הפכנו להיות חברים מאוד טובים) מאמינה באלוהים קטן שנמצא בכל אחד. אמרו לי פעם שאני מחייכת גם תוך כדי שינה. שלושת ה``פיקים`` הכי משמעותיים שעברתי: ** ``ראיתי`` אנשים. ** יצאתי פעם אחת מגופי והתבוננתי בעצמי. ** חזיתי את העתיד לעצמי (נבאתי מראש שלושה ימי גהנום שעברו עליי לפני שנה.). אני בת יחידה עם ארבעה אחים (אני הכי קטנה..) לאמא שלי אני קוראת בשמה הפרטי (כמו כן גם אחיי) אני קשתית טיפוסית עם אופק טלה (ילדת חורף כך שלא תמצא אצלי מטריה בבית... אני תמיד מעדיפה גשם) מוטו לחיים: ``לעולם לא נתנת לך משאלה, בלי שיינתן לך גם הכח להגשימה. אולם, ייתכן שיהא עליך לעמול לשם כך...`` וואו....פתאום קלטתי כמה כתבתי... הכנתי רק את הקרקע השטחית למי שאני... את השאר אספר במתחם הפורומים, כרגיל... ולשאלתך האחרונה: אני אף פעם לא משעממת את עצמי. אני אוהבת להיות לבד בדיוק כמו שעם אחרים. העיניין עם חבר שלי תופס מעט מאוד מזמני כך ששוב, אני ממש לא מחפשת את זה.. וזה עם יד על הלב וזהו... בינתיים... <<<הרבה אהבה>>> אני.
