היי אתה...
פתאם ביום בהיר נכנסת לי לחיים. סתם כך. ילדה נחמדה ומאושרת כמוני. מי ידע שמאותו יום הכל יישתנה. בשביל שנינו. הייתי פה בשבילך תמיד. אני תמיד אהיה פה בשבילך. ויש לנו את הרגעים הקטנים האלה של האושר. הרגעים הקטנים שאנחנו יחד. מדברים. צוחקים. מספרים. רק אנחנו מבינים. ואז, כל אחד חוזר לחייו. לחיים בלי. עד ששוב אנחנו נפגשים. ומוזר, כל אחד מאיתנו מצא את האושר במקום אחר. כי ביחד, מעל שעה, אנחנו נשברים. לא מסוגלים לשוחח יותר מדי. החברות הזו מבלבלת אותי. תמיד היא בילבלה אותי. תמיד פחדתי לספר עליך לחברים ולחברות שלי. כי קשה. קשה להסביר. קשה לתאר קשר מטורף שכזה. כי אף אחד לא מבין. אף אחד לא יבין. ואולי, אם הייתי נשארת שם, אותה ילדה תמימה וחמודה. אולי לא הייתי כל-כך מטורפת היום. תמשיך בחייך. תמשיך. ותן לי לחיות בשקט.
פתאם ביום בהיר נכנסת לי לחיים. סתם כך. ילדה נחמדה ומאושרת כמוני. מי ידע שמאותו יום הכל יישתנה. בשביל שנינו. הייתי פה בשבילך תמיד. אני תמיד אהיה פה בשבילך. ויש לנו את הרגעים הקטנים האלה של האושר. הרגעים הקטנים שאנחנו יחד. מדברים. צוחקים. מספרים. רק אנחנו מבינים. ואז, כל אחד חוזר לחייו. לחיים בלי. עד ששוב אנחנו נפגשים. ומוזר, כל אחד מאיתנו מצא את האושר במקום אחר. כי ביחד, מעל שעה, אנחנו נשברים. לא מסוגלים לשוחח יותר מדי. החברות הזו מבלבלת אותי. תמיד היא בילבלה אותי. תמיד פחדתי לספר עליך לחברים ולחברות שלי. כי קשה. קשה להסביר. קשה לתאר קשר מטורף שכזה. כי אף אחד לא מבין. אף אחד לא יבין. ואולי, אם הייתי נשארת שם, אותה ילדה תמימה וחמודה. אולי לא הייתי כל-כך מטורפת היום. תמשיך בחייך. תמשיך. ותן לי לחיות בשקט.