היי, אפשר עזרה?

hadar_1

New member
היי, אפשר עזרה?

אני קצת מבולבלת... אני בתחילת שנות העשרים לחיי. הייתי מאוהבת פעם אחת וזה היה מזמן... לפני שנתיים. הבעיה שלי היא שכשאני נכנסת לזוגיות היא לא נראית כפי שהייתי רוצה שתראה. חסר לי תמיד יותר קרבה ממה שקורה בפועל, חסרה לי האינטימיות, חסר לי הקטע של 'להתנהג כמו זוג'. זה לא נראה אולי כלפי חוץ, אבל אני בחורה סגורה, יש לי המון מגננות ולוקח לי זמן להפתח. מערכות יחסים שלי מסתיימות בדרך כלל אחרי חודשיים. עכשיו אני בקשר חדש... אנחנו יוצאים קרוב לחודשיים, והייתי רוצה שבשלב כזה של הקשר נדבר למשל כל יום בטלפון, אבל אנחנו לא. יש פעמים שכן ויש פעמים שאנחנו מדברים אחת ליומיים, וזה נראה לי מעט. הייתי רוצה שהוא יגיד שהוא מתגעגע יותר, הייתי רוצה שהשיחות שלנו יהיו יותר עמוקות, הייתי רוצה להכיר אותו ואני לא יודעת איך. אני מנסה לגשת ולא מצליחה... ולא בגלל שהוא לא מאפשר לי. אני מצטערת אם זה יוצא קצת מבולבל, זה בגלל שאני כרגע במצב כזה. אני יודעת שאני יוצאת כרגע עם בחור נחמד, יש לי אליו קצת רגש שאני מאמינה שיכול להתפתח, אני פשוט לא יודעת איך לקדם את מערכת היחסים שלנו בעוד שלב. אני אציין גם שהכרנו כשהוא בצבא ואני רואה אחת לשבוע-שבועיים מה שמקשה לשמר את האינטנסיביות של הקשר... אבל אני לא רוצה להאחז בזה בתור תירוץ. אני יודעת שאם רוצים אז אפשר... אני לא מנסה להטיל את האשמה על אחרים או לתלות אותה בתירוצים, אני רוצה לדעת מה אני יכולה לעשות כדי שבאמת תצמח מזה זוגיות בריאה ויציבה?
 

שזמ

New member
תירגול מביא תוצאות

רוצה זוגיות בריאה ויציבה? תתחילי להתאמן על בני זוג מפוקפקים והפכפכים (אפשר להציע?) את עוד ילדה קטנה, יקח זמן (ונסיון!) עד שיגיע הנכון וגם אז, אחרי כמה שנים הוא יצליח להתהפך מ Mr right ל Mr wrong
 

jozefin3

New member
../images/Emo152.gifעד כמה שזה ישמע מפחיד לפעמים אתה

צודק
הניסיון עושה את שלו! כמו שלומדים איך לתבל....
.....נכון אוכל .....ככה גם בחיים
 

jozefin3

New member
../images/Emo12.gif../images/Emo9.gifחחח...מפ'תאום../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif

 

hadar_1

New member
לא מאמינה בזה

אני יכולה להיות בגילי עם שפע של נסיון ויכולה להיות בת 30 עם מעט מאוד נסיון עם גברים... אני לא חושבת שהגיל משחק כאן תפקיד. אני חושבת שזאת הבשלות לקשר. ועניין הבני זוג המפוקפקים? BEEN THERE, DONE THAT. בדיוק בגלל זה הגעתי לכאן. כי נמאס לי מהקשרים הלא יציבים ועד שיש משהו טוב ביד אני רוצה לשמר אותו....
 

rafagav

New member
לא מאמינה בזה? ../images/Emo2.gif

האם את חושבת, שיש לך נסיון ובשלות ושאר מרעין בישין כשטרם חווית זוגיות מלאה = חיים יחד, כולל העניין הכלכלי, + ילדים, על הצורך הכלכלתם ובגידולם? כיצד את בכלל יכולה לטעון את שטענת???? את יכולה להיות הכי רגועה בעולם (או - להיפך...). אין לך שמץ של נסיון חיים... וכל מה שכתבתי לא היה לגנותך, חס וחלילה וחס. הוא רק בא להציב מולך מראה ולהבהיר לך, שעוד יש לך המון ללמוד... וראי בזה יתרון מסויים מול אחר, שבע קשרים וכו'!!
 

hadar_1

New member
אז אנחנו נכנסים כאן לדיון שונה לגמרי

מי קובע מהי זוגיות? מה יגידו זוגות שהחליטו לא להביא ילדים לעולם? מה לגבי זוגות שגרים בבית של ההורים? לא חסרות דוגמאות... זו הגדרת הזוגיות בעיניי. אני לא חושבת שצריך להתחתן, להביא ילדים ולכלכל משפחה בשביל להיקרא זוג. אני אגדיל ואומר שאני חושבת שהרוב יסכימו איתי אבל זה לא משנה באמת. לכל גיל יש את הזוגיות שלו, אז אין לי ילדים, ולא חייתי עם מישהו תחת אותה קורת גג, ואני בהחלט יכולה להגיד שחוויתי זוגיות.
 

rafagav

New member
לא באתי לתקוף אותך...

ביקשתי רק להאיר עינייך לכך, שאת בסה"כ ממש ממש צעירה ולכן אל לך להיכנס להגדרות של "מבינה ה-כ-ל בזוגיות". למעשה - את ממש עוללה בתחום (וזה כלל לא נכתב כגנאי..
). אחרי שתחווי זוגיות, של חיים עם מישהו, אז תביני ותסכימי אתי. ולגבי זוגות שחיים עם ההורים - כמובן שזה זמני ולא חלק מחיים משותפים. מדובר בידידות / מכס' - חברות. זוגיות זה בכ"ז משהו מעט אחר...
, גם אם זו רק מחשבתי...
 

jozefin3

New member
../images/Emo132.gifומאין באה הבשלות לקשר../images/Emo41.gif../images/Emo70.gif

אם לא ...מ
תעני את
 

rafagav

New member
גם אם תעברי כמה קשרים ממושכים

= של כמה שנים + מגורים יחד וכו', עדיין, בקשר הבא יהיה לך מה ללמוד..
יותר נשאר עלום מאשר גלוי...
 

jozefin3

New member
../images/Emo9.gifאמרת מה שאת רוצה ומייחלת ...../images/Emo13.gif

שאלת אותו מה הוא רוצה....
 
את לא צריכה עזרה. יש לך כל מה שאת צריכה...

אם כבר כשאת נכנסת לזוגיות היא לא נראית כפי שהיית רוצה, אין סיבה להשאר שם. יש סיבה טובה לזה שאת רוצה דברים בצורה מסוימת וחבל להלחם בזה. זה בסדר להשאר בזוגיות שלא לפי שאיפותיך, רק קחי בחשבון את המחיר. התיאור של עצמך כסגורה, עם המון מגננות ושלוקח לך זמן להיפתח נשמע לי כמו יתרון אדיר. הוא מאפשר לסנן מאוד מהר את כל מי שלא מתאים. בן הזוג המתאים כנראה יאפשר לך להפתח במהרה ולרצות לוותר על כל המגננות. כדי שתצמח זוגיות בריאה ויציבה צריך בדרך כלל להגדיר לעצמך מה בדיוק זה אומר, איך זה בא לידי ביטוי באופן ספציפי, ואז לתקשר את זה לבן הזוג. את מציינת שיש לך רצונות שכרגע לא מתקיימים ושאת לא מצליחה לגשת, לא בגלל שהוא לא מאפשר. אשמח אם תוכלי להרחיב או לתת דוגמא.
 

hadar_1

New member
ביקשת דוגמא...

אני מרגישה שאני מונעת מעצמי להגיע למקום הזה של הזוגיות שאני רוצה. ניקח לדוגמא את עניין הטלפונים - כמו שהוא לא בהכרח מתקשר כל יום גם אני יכולה לעבור יום שלם בלי להתקשר אליו, למרות שאני רוצה. מבחינתו זה לגיטימי, מבחינתי זה חסר. הוא לא עושה את זה כי זה נראה לו בסדר, אני לא עושה את זה כי אני מפחדת שאני אראה שאני יותר מדי רוצה, יותר מדי נלהבת, יותר מדי הצד "הרוצה" בקשר... ואני לא "מוכנה" להיות בעמדה כזאת. זה הופך אותי לפגיעה. זה גורם לי להסיר את ההגנות שלי ולתת לו לדעת ב100% שאני רוצה אותו. אני מפחדת שעבורו זה יהיה יותר מדי והוא יוותר. ומצד שני אני חושבת שאם זה מה שיבהיל אותו אז מה אני צריכה אותו? זה הדיאלוגים האלה שמתנהלים לי בראש... זה לא הוא שמונע ממני ליצור לעצמי את מערכת היחסים שאני רוצה, זאת אני כי אני מפחדת שאני רוצה בה יותר ממנו. מבין?
 
הכל מופיע במשפט הראשון שכתבת.

אם את מרגישה שאת מונעת מעצמך להגיע למקום הזה של הזוגיות שאת רוצה, איזה סיכוי יהיה לך להגיע לשם? את מתחילה מערכת יחסים ממקום שבו את רוצה להתקשר אבל לא עושה את זה, ממקום של חסר. יכול להיות שיגיע שלב שבו תרשי לעצמך לבטא את הרצון שלך באופן מלא, אבל אז סביר להניח שזה יהיה מתוך מקום של הרבה זמן בתחושת חסר. ואז גם תרצי הרבה יותר ממה שאת רוצה היום, וגם תבואי אליו בטענות (גם אם לא בכוונה) על זה שהיית צריכה "להתאפק" כל כך הרבה זמן. אני חושב שזו התחלה לא הכי טובה לקשר. בואי נבדוק רגע את עניין העמדה של הרוצה בקשר, הפגיעה. את באמת חושבת שאם את לא מראה לו מה את מרגישה אז זה יכאב פחות? הכאב יגיע מהמקום של מה שאת מרגישה או מאיך שהוא רואה את הדברים. אם הוא אינטיליגנטי (ואני מקווה בשבילך שכן) סביר להניח שהוא ישים לב למה שאת מרגישה, גם אם זה יהיה בצורה לא מודעת או באופן כללי. אם מי שאת יבהיל אותו ויגרום לו לברוח, עדיף לגלות את זה מוקדם ולא מאוחר (ואז את באמת מצמצמת את הפגיעה למינימום). אם הוא מתאים לך, הוא לא יבהל. אולי הוא יגיד לך שהוא מעדיף את זה אחרת, אבל אז זה נקודת פתיחה מצוינת למשא ומתן, אז הוא קודם כל מקבל את מי שאת. הרי בסופו של דבר, להתקשר זה משהו שמשרת מטרה גדולה יותר, למשל לבטא שיתוף או דאגה, ותוכלו למצוא את המינון הנכון שיתאים לשניכם ועדיין יאפשר לך לבטא מה שחשוב לך.
 

rafagav

New member
זו לא זוגיות... ../images/Emo10.gif

זו בסה"כ ידידות או (מכסימום) חברות. זוגיות זה שלב הרבה יורת מאוחר, של חיים יחד...
 
זוגיות רצויה

ניתן להבין מדבריך : א. שיש אצלך פער בין מודל הזוגיות הרצוי מבחינתך לבין הזוגיות שלך בפועל. ב. יש לך בראש את המה - הזוגיות הרצויה, אבל את חסרה את - האיך. אולי הדרך היא לברר ציפיות הדדיות עם בן הזוג, איך הוא רואה זוגיות טובה מול מה שאת רואה, האם יש פערים, אם כן - האם הם קטנים או עמוקים, והאם או מה ניתן לעשות כדי לגשר עליהם.
 

coach miriam

New member
היי הדר

את מספרת שהקשרים שלך אורכים כחודשיים . האם אז את מנתקת את הקשר כי הוא לא מספק אותך? כתבת שהיה לך קשר של אהבה לפני שנתיים האם הוא היה קשר של יותר מחודשיים? האם את משווה את הקשרים הנוכחיים שלך לקשר שהיה? את יודעת מה את רוצה מהקשר וזה מצויין לפי דעתי, את שואפת לאינטימיות ויש לך גם הגדרות ברורות בפועל למה את מצפה ...למשל לשיחת טלפון פעם ביום. ויכול להיות שאם תדברי עם הבחור ותאמרי לו שאת רוצה שיחת טלפון כל יום הוא גם יסכים אבל אז זה יכול להיות מאולץ. אולי בפעם ביומיים איכותית יש לכם את מה שצריך....את עדיין יכולה לשלוח לו SMS או חיוך על הבוקר. תסתכלי על הזמן שלכם ביחד ותראי איזו איכות יש לו....האם נראה לך שמספר הפעמים של ההתקשרות קובע את איכות הקשר? זכרי שלא לכל האנשים יש את אותה רמה של אינטליגנציה רגשית וגם לא את אותם הצרכים. אחד הדברים שעוזרים בזוגיות מוצלחת היא לתת לשני את הכבוד להיות הוא ולפתח את המקום העצמי שלך בנפרד מבן הזוג. וכמובן המון סבלנות. חודשיים זה לא הרבה זמן בקשר של אחת לשבוע- שבועיים. סבלנות , אם הוא נחמד ואת תתני לזה צ'אנס אז האינטימיות תצמח. בהצלחה
 

hadar_1

New member
היי,

שמחתי לקרוא את התגובה שלך כי בניגוד לרוב התגובות האחרות פה היא גרמה לי לראות את הצד האופטימי של הקשר ולא להרים ידיים מיד כי חסר שם משהו... אני לא רוצה לוותר עליו ואם הייתי רוצה אני מניחה שדברים היו יותר פשוטים ולא הייתי פונה לכאן, אז קודם כל תודה. הקשרים שלי שהסתיימו עד עכשיו הסתיימו בעיקר בגלל חוסר עניין או חוסר התאמה... הם לא היו קשרים אינטנסיביים. עם הבחור שאהבתי זה הסתיים גם אחרי מעט זמן בגלל אירוע שקרה והוא התקשה להתמודד עם דברים באותה תקופה. ההשוואה היחידה שאני עושה לבחור ההוא היא ההרגשה שהרגשתי כשהייתי איתו (הייתי עושה הכל למענו) ושכיום עדיין לא הצלחתי להרגיש ככה כלפי אף אחד... מצד שני גם איתו זה הגיע ותפס אותי חזק רק אחרי 3 חודשים של הכרות... עם הנוכחי הם קצת יותר חזקים מהשאר... יש פעמים שאני ממש רוצה לראות אותו ומתגעגעת כמו שלא הרגשתי עם אחרים בגלל זה אני לא רוצה לוותר... את צודקת שזו לא הכמות אלא האיכות, אבל באמת מעניין אותי לדעת איך עבר עליו היום, אפילו אם זו שיחה של 5 דק', רק בשביל לדעת שהכל בסדר לפני שהולכים לישון... ולא מתוך רצון של לדבר כמה שיותר. אני לא אוהבת לדבר שעות בטלפון, פשוט מוזר לי להעביר יום שלם בלי לשמוע את הקול שלו...
 

rafagav

New member
שני צדדי למטבע... 1) את יכולה להתקשר... ב) אם

תתקשרי יותר מדי יופר האיזון = שיווי המשקל, בין מה שהוא מוכן לתת לבין מה שאת תובעת ו - לא תהווי גורם מושך, שהרי תהיי כל הזמן זמינה. אחד מהגורמים המושכים אחד אל השני זה המיסתורין המסויים, שכל אחד שומר לעצמו, לפחות בתחילת הקשר (ומדובר על כמה חודשים לפחות, לא על חודשיים). היי סבלנית. החיפזון מהשטן!! אין לאן למהר, שהרי קשר ארוך טווח אינו מתחיל חזק מיד. וחודשיים - זה ממש ממש לא הרבה זמן!!
אולי, בנסיונך העשיר (מאוד) זה נחשב לה-מ-ו-ן זמן אבל..
זה ממש לא!!
 
למעלה