wish you well
New member
היי.. אפשר להצטרף?
מודיעה מראש זה קצת ארוך: אני בת 22, בתולה. בעברי סיפור של תקיפה מינית, שרק במזל גדול לא הפכה לאונס מלא. הייתי בת 17 והדבר "שרט" אותי קשות בכל מה שקשור ליחסים עם גברים. עד גיל 19 וחצי לא נתתי לאף גבר לגעת בי, וגם אז כשכבר התקדמתי עם מישהו לא הייתי מסוגלת לשכב איתו (לא שיתפתי אותו במה שקרה לי. חייבת לציין שעד לפני כמה חודשים אני בעצמי לא הפנמתי את חומרת הפגיעה והסתתרתי בהכחשת המקרה ובהדחקה ובתירוצים), והקשר נגמר. לאחר מכן הייתי מאוהבת שלוש שנים בבחור הומו שלא היה מסוגל לגעת בי, והקשר ביננו נותק - ועכשיו אני פה. את עיבוד הטראומה העיקרי שלי כבר עשיתי ואני עוד עושה. יש לי בלוג כאן בתפוז ודרכו אני מעבדת הרבה ממה שעבר עליי. את תחילת עבודה על עצמי אני חייבת, למרבה האירוניה, לאותו בחור הומו שהייתי מאוהבת בו והוא הראשון שסיפרתי לו מה קרה לי, בפירוט ובאופן מלא. אחרי שסיפרתי לו נפתחה המגירה ועלו הזכרונות והמאבקים, ועם זה אני מתמודדת. הבעיה שלי היא שמאוד מפחיד אותי להתגבר על הצעד של לצאת מהקליפה. אני מאוד רוצה זוגיות ומאוד זקוקה לאהבה, אבל קשה לי להתגבר על הפחד והחשד הבסיסיים שלי מפני גברים. התקיפה הובילה אותי גם להזנחת הגוף ועלייה במשקל ושנים שנאתי את עצמי ואת גופי. לאחרונה הורדתי הרבה במשקל ואני גם מנסה ללמד את עצמי לאהוב את מה שכבר אין לי כוח לשנות, ולהפנים עם כך שאני אישה. אני חושבת שברגע שאתגבר על המחסום הזה יהיה לי קל יותר להתקדם עם גברים. כולם סביבי אומרים שאני בחורה יפה ומתחילים איתי לא מעט, אבל אני תמיד מעדיפה לדחות על הסף את כל מי שמגיע - כדי לא להפגע שוב. מבחינה מינית - כמו שאמרתי אני בתולה, והתנשקתי מרצון רק עם גבר אחד בחיי. מאוד מטריד אותי שגברים לא ירצו בחורה כל כך חסרת ניסיון בגילי. אני מאוננת לעיתים קרובות ומגיעה לאורגזמה די בקלות, כל זמן שזה לא זורק אותי למקומות של פלאשים לתקיפה. גם זה, אגב, משהו שחדש אצלי ועד לפני זמן לא רב, לא הייתי מסוגלת ליהנות כל כך מאוננות ולא הייתי גומרת מבלי לחוש גועל או אשמה. זה עוד משהו שאני רוצה להמשיך לעבוד עליו ואשמח לקבל עצות. שמעתי שכדאי לי לרכוש רוקט פוקט - האם אתן ממליצות גם? הייתי שמחה לשמוע עצות מבעלות ניסיון על איך מעלים את הדימוי העצמי הנשי, כמו גם על טכניקות נוספות להעצמת התחושה ש"אני אישה ומגיע לי". קשה לי להשלים עם הנשיות שלי ואני תמיד מנסה לטשטש אותה מתוך פחד שינסו לפגוע בי שוב. אני כותבת הרבה בפורום נפגעות תקיפה מינית ובכוונה בחרתי להתייעץ כאן. נדמה לי כאילו אתן הוא הקצה השני של המגזר - כאלה שבטוחות בעצמן ובמיניות שלהן ואשמח לדעת איך אפשר לשפר את המיניות שלי כאישה - מול עצמי. מקווה שאחרי שאשלים עם עצמי ואכיר את המיניות שלי, שהתחלתי לגלות רק בשבועות האחרונים, אוכל באמת ליצור קשר מיני גם עם גבר. סליחה על המגילה, ותודה, וויש.
מודיעה מראש זה קצת ארוך: אני בת 22, בתולה. בעברי סיפור של תקיפה מינית, שרק במזל גדול לא הפכה לאונס מלא. הייתי בת 17 והדבר "שרט" אותי קשות בכל מה שקשור ליחסים עם גברים. עד גיל 19 וחצי לא נתתי לאף גבר לגעת בי, וגם אז כשכבר התקדמתי עם מישהו לא הייתי מסוגלת לשכב איתו (לא שיתפתי אותו במה שקרה לי. חייבת לציין שעד לפני כמה חודשים אני בעצמי לא הפנמתי את חומרת הפגיעה והסתתרתי בהכחשת המקרה ובהדחקה ובתירוצים), והקשר נגמר. לאחר מכן הייתי מאוהבת שלוש שנים בבחור הומו שלא היה מסוגל לגעת בי, והקשר ביננו נותק - ועכשיו אני פה. את עיבוד הטראומה העיקרי שלי כבר עשיתי ואני עוד עושה. יש לי בלוג כאן בתפוז ודרכו אני מעבדת הרבה ממה שעבר עליי. את תחילת עבודה על עצמי אני חייבת, למרבה האירוניה, לאותו בחור הומו שהייתי מאוהבת בו והוא הראשון שסיפרתי לו מה קרה לי, בפירוט ובאופן מלא. אחרי שסיפרתי לו נפתחה המגירה ועלו הזכרונות והמאבקים, ועם זה אני מתמודדת. הבעיה שלי היא שמאוד מפחיד אותי להתגבר על הצעד של לצאת מהקליפה. אני מאוד רוצה זוגיות ומאוד זקוקה לאהבה, אבל קשה לי להתגבר על הפחד והחשד הבסיסיים שלי מפני גברים. התקיפה הובילה אותי גם להזנחת הגוף ועלייה במשקל ושנים שנאתי את עצמי ואת גופי. לאחרונה הורדתי הרבה במשקל ואני גם מנסה ללמד את עצמי לאהוב את מה שכבר אין לי כוח לשנות, ולהפנים עם כך שאני אישה. אני חושבת שברגע שאתגבר על המחסום הזה יהיה לי קל יותר להתקדם עם גברים. כולם סביבי אומרים שאני בחורה יפה ומתחילים איתי לא מעט, אבל אני תמיד מעדיפה לדחות על הסף את כל מי שמגיע - כדי לא להפגע שוב. מבחינה מינית - כמו שאמרתי אני בתולה, והתנשקתי מרצון רק עם גבר אחד בחיי. מאוד מטריד אותי שגברים לא ירצו בחורה כל כך חסרת ניסיון בגילי. אני מאוננת לעיתים קרובות ומגיעה לאורגזמה די בקלות, כל זמן שזה לא זורק אותי למקומות של פלאשים לתקיפה. גם זה, אגב, משהו שחדש אצלי ועד לפני זמן לא רב, לא הייתי מסוגלת ליהנות כל כך מאוננות ולא הייתי גומרת מבלי לחוש גועל או אשמה. זה עוד משהו שאני רוצה להמשיך לעבוד עליו ואשמח לקבל עצות. שמעתי שכדאי לי לרכוש רוקט פוקט - האם אתן ממליצות גם? הייתי שמחה לשמוע עצות מבעלות ניסיון על איך מעלים את הדימוי העצמי הנשי, כמו גם על טכניקות נוספות להעצמת התחושה ש"אני אישה ומגיע לי". קשה לי להשלים עם הנשיות שלי ואני תמיד מנסה לטשטש אותה מתוך פחד שינסו לפגוע בי שוב. אני כותבת הרבה בפורום נפגעות תקיפה מינית ובכוונה בחרתי להתייעץ כאן. נדמה לי כאילו אתן הוא הקצה השני של המגזר - כאלה שבטוחות בעצמן ובמיניות שלהן ואשמח לדעת איך אפשר לשפר את המיניות שלי כאישה - מול עצמי. מקווה שאחרי שאשלים עם עצמי ואכיר את המיניות שלי, שהתחלתי לגלות רק בשבועות האחרונים, אוכל באמת ליצור קשר מיני גם עם גבר. סליחה על המגילה, ותודה, וויש.
