אה אוקיי סבבה, וכן ז"א..
בחומר שאני קראתי בו כתוב שהקיבוץ היה אנטי פמיליסטי, נגד מוסד המשפחה בקיבוץ, הקיבוץ ניסה לצמצם את מוסד המשפחה עד למינימום. חשיבות הקולקטיב היתה כה גדולה, שנוצרה נורמה לפיה אל הפרט 'לחפש את חשבון חייו הוא'. על כן לא ייחסו החלוצים חשיבות ליצירת יחסים מיוחדים בין גבר לאשה, שמא יפגעו יחסים כאלה בקולקטיב. כאשר נוצרו זוגות, הם חששו מביקורת חברתית ועל כן הסתירו את זוגיותם מהקבוצה ככל שיכלו. גם כאשר הכריזו על כוונתם לחיות יחד, עשה הקיבוץ כל שהיה יכול למנוע את הזוגיות, לא היה מקובל שבני זוג יישבו יחד בחדר האוכל או באסיפה הכללית וכדורה. במסגרת ההתמודדות עם ערך השוויון נתפסו הילדים לא כחלק ממשפחת הוריהם אלא כשייכים לקיבוץ כולו ואפילו לכל התנועה הקיבוצית. להורים היתה השפעה מעטה על חינוך ילדיהם. החלטות עקרוניות בנושא זה התקבלו באיספה הכללית של הקיבוץ ושל התנועה בכללה, ואת ההחלטות בענייני היומיום קיבלו המטפלות המיקצועיות. אבלל... יש הטוענים גם כי אין כאן אנטי פמיליסטיות אלא יש כאן סיבות פונקציונליות הנובעות מבעיות ביטחון ובעיות כלכליות אשר נפתרו בעזרת הדרך הזאת, ואילו רק מאוחר יותר נבנתה האידיאולוגיה. בכל אופן, אם תוכלי להתייחס לטענה ממקודם, שכן הייתה אנטי-פמיליסטיות. תודה רבה על העזרה!!