היי! אני לא יודע מה לעשות... help!

[איסילמיר]

היי! אני לא יודע מה לעשות... help!

טוב, לפני כן, הקדמה קצרה- לא כתבתי פה כבר המון זמן, אז אולי אנשים לא זוכרים אותי כבר... אז אני בן 16 וחצי, מחיפה, חוזר בשאלה והומו- וההורים שלי לא יודעים על אף אחד מהם... בכל מקרה, הבעיה היא שאתמול רבתי עם אמא שלי על הציונים שלי במתמטיקה, ואז היא התחילה להגיד משהו בסגנון "הרי אתה רוצה ללכת לעתודה...". הקטע הוא שההורים שלי רצו תמיד שלפחות אחד מהילדים שלהם יהיה רופא (אבא שלי רופא ואמא שלי אחות...), ו3 האחים הגדולים שלי לא למדו רפואה... בכל מקרה, אז אמרתי לה שאני לא מתכוון ללכת לעתודה, ואז היא אמרה לי שלפחות אני אלך לישיבה או למקד"צ... בקיצור, כשאמרתי לה שאני לא מתכוון ללכת לישיבה או למקד"צ, היא ממש התחילה להתחרפן עליי, ואמרה שאני בועט בהכל כמו אח שלי (אח שלי חזר בשאלה...). בכל מקרה, הפואנטה היא שאני לא יודע מה לעשות. אם אמא שלי מתחרפנת מזה שאני לא מתכוון ללכת לישיבה או למקד"צ, מה היא תגיד כשאני אגיד לה שאני אתאיסט?! או כשאני אגיד לה שאני פציפיסט?! או, הכי גרוע, (בעיניה...)- שאני הומו????!!! אני ממש מפחד מזה!!! תמיד חשבתי שיש סיכוי שההורים שלי יזרקו אותי מהבית כשאני אכ אבל עכשיו אני כמעט בטוח שזה יקרה!!! אני לא יודע מה לעשות...

:.-(

 

[dkey]

קודם כל אין סיבה להלחץ

למרות המריבות אני בטוח שההורים אוהבים אותך. אני חושב שכרגע אתה חייב להמנע מחיכוכים. אתה עדיין זקוק להורים. לפחות עוד שנה וחצי אם לא יותר. החוכמה לדעתי היא ללכת בין הטיפות. ההורים שלך לא מבינים שזה לא נכון לכפות עליך את הרצונות שלהם. הם רוצים להגשים את החלומות שלהם דרכך וזה לא נכון וראוי. ככלל, הכי כדאי הוא לא להקצין. לאט ההורים יבינו שגם אתה לא תהיה רופא ולא דתי ושאתה תהיה מה שאתה רוצה להיות. אבל לא הייתי מטיח בהם ומכניס אותם לפינות כי לא תרויח מזה כלום. למעשה זה הדבר העיקרי אותו אתה חייב לזכור והוא לא למתוח את החבל יותר מידי ולתת להם להבין גם שהם לא כישלון אם אתה רוצה דברים אחרים ושעליהם לשמוח אם טוב לך. שזה מה שחשוב באמת. בהצלחה.

 

[סבבב]

אני מסכים איתך...

 

[avibartov]

hello

if you read english, email me at [email protected] i am gay frum live in usa, i want to help you. Avi.

 

[טוהרtoar]

הי ילד מה קורה? !!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif

אני גם כן די מסכים עם DKEY אני חושב שדי נגע בני דברים הכי עקריים 1> לא משנה מה, תמיד ההורים ש'ך יאהבו אותך ככה נבראנו שהקשר הורים-ילדים חזק יותר מהכל, לא משנה מה וגם אם לא תמיד ולפעמים ממש לא נראה כך בסופו של דבר תמיד זה מה שיהיה קיים בתוך-תוך של ההורים ש'ך 2> חשוב ביותר!- להמנע מעמותים חזיתיים/ללכת בין הטיפות כסח ו"ראש בראש" לא נותנים כלום, ויותר מזה גורמים תמיד לדברים שגם אתה וגם הוריך תתחרטו עלים לאחר כמה זמן וחבל... תכל'ס ממש לייעץ אני לא יכול, זה עוד אחד מכלל הסיבוכים של החיים מה שכן אני יכול לכתוב רק איך אני עצמי נוהג למשל כשאמא שלי מאוד רצתה ולחצה שאני אלך לעתודה כשאני עצמי רציתי ללכת להסדר אז נשארתי בדעתי והבאתי אותה נחרצות אך עדיין עשיתי עצמי כמנסה לבדוק ופעלתי גם קצת בכיוון העתודה במקביל אבל זו רמיה! לא אני לא חושב שזו רמיה מכיוון שאימי ידעה בדיוק מה אני רוצה ומה לא ופנימה כבר ידעה גם אם ניסת להתכחש לכך שלא זה הכיוון בו אני רוצה וממילא הסיכוים שאבחר בכך קלושים אבל עדיין העובדה שלא שללתי עמדתה למגרי הוציאה אותי מזה יותר בנחת בנוסף הרבה פעמים יורדת עלי על שאני אדוק מדי/"דתי בכל דבר"/קיצוני ו"צריך להתגמש" וכדו' אז אני לא נכנס ל"ראש בראש" אלא מחליק אך עדיין נוהג כפי שאני רואה לנכון. הכל כמובן מתוך כבוד. מקווה שהבהרתי. חוץ מזה, יש כל כך הרבה סוגי מקד"צים שאני בטוח ש'תה יכול למצוא גם לעצמך משהו. הרי בסופו של דבר מה זו מכינה? שנה אחת של מסגרת שרובה טיולים גיבוש והכנה פיזית לצבא [כמובן תלוי במכינה] ולאחר מכן 3 שנים בצבא? הרי ממילא לפי דבריך מה שאתה מתכנן זה להתגייס למסלול רגיל של 3שנים, אז ההבדל לא גדול מדי...

 

[יודיX3]

בתור ילדים תמיד חשבנו

שהמבוגרים צודקים. שההורים תמיד יודעים מה טוב בשבילנו. עם ההתבגרות שלנו אנחנו מבינים שגם הורים טועים לפעמים. העניין הוא שההורים שלך לא עברו אף קורס או השתלמות ב"איך להתמודד עם העובדה שהבן שלהם גם הומו וגם חוזר בשאלה" והם לא מוכנים נפשית לאופציה הזאת .הבעיה היא גם בעיה טכנית מכיוון שאתה כיום בשלב זה של החיים שלך תלוי בהורים ובמשפחה שלך. ואתה לא יודע מה יהיו ההשלכות אם תספר. ולכן, כיום, הייתי שומר דברים על אש קטנה. כשתספר להם עדיף שיהיו לך את הביטחונות הפיזיים והנפשיים להתמודד עם היציאה מהארון- כי זו לא תהיה תקופה קלה. אני אגב, חשבתי שביום שאצא מהארון ההורים שלי יעיפו אותי מהבית אבל הסתבר שלא הכרתי את ההורים שלי- כשם שהם לא הכירו אותי. כיום הם רוצים שאהיה כמה שיותר בבית. שמור על אופטימיות ועל קשר!

 

[iolizhak]

תגובה

לכותב היקר שלום רב! קודם כל תמיד להורים יש ציפיות אבל העצה הכי טובה היא לנסות גם להבין את הצד השני....ואז לנסות ליישב את ההדורים באופן מנומס... בכל מקרה אשמח לדעת למה אתה אתאיסט....כאילו מה גרם לך להיות כזה? אם אתה מאמין בה' אתה יכול לבקש ממנו עזרה...לא בהכרח שהוא יענה לתפילותיך אבל בטוח לשמוע להם הוא כן.... בהצלחה

 

[איסילמיר]

תודה לכולכם על התגובות!!!

תודה לכולכם על העצות ועל העידוד!!! אני ככל הנראה באמת אדחה את זה עוד, עד שאני ארגיש שזה הזמן לספר להם הכל... בקשר למה ששאלת, אני לא בחרתי האם להאמין או לא, בדיוק כמו שלא בחרתי את הנטייה המינית שלי... לאחר ויכוחים רבים עם חברים שלי על הנושא הזה, הגעתי למסקנה שפשוט אמונה זה לא דבר רציונלי, זה דבר רגשי!! והרגש הזה פשוט לא קיים אצלי... אני מקווה שעניתי לך על השאלה...

 

[iolizhak]

אמונה

אמונה בהחלט זו חוייה רגשית אך אל לנו להתעלם מזה שהבורא קיים עובדתית....במעמד הר סיני הקב"ה התגלה אל העם ומאז זה עבר במסורת...אני מניח שעכשיו תשאל למה היום הוא אינו מתגלה ואני מניח שהיום המצבש של העם הוא אחרת .....אני אשמח להאריך על הנושא במידה ותרצה להתכתב איתי...אז האייסיקיו שלי הוא 332626040 בברכה ובהצלחה...