Girl of Pain
New member
היי. אני חדשה...
קוראים לי בר. אני אחות שכולה מלפני חצי שנה. אחי נהרג חודש לפני שהיה אמור להיות בן 21 ושבוע לפני שאני הייתי בת 15. הוא נהרג מתאונת רובה בצבא. החצי שנה הזאת שינתה לי את החיים לגמרי. מכל הבחינות. אני לא יתחיל לפרט. זה פשוט הרבה מדי. אני רק יכולה להגיד שהיום אני אדם אחר לגמרי. לא נשאר לי כלום ממה שהיה בי פעם. באותו יום שאחי מת, מתתי ביחד איתו. היום אני במצב ממש נורא. אני רואה את עצמי מהצד. הגעתי למצב שהאור היחיד שנשאר לי הוא המוות. אני פוחדת לחשוב על העתיד ובכלל, על מה שיקרה עוד שעה. אני מעשנת וחותכת, ורוצה מאוד להתחיל גם עם סמים. היה לי ניסיון התאבדות אחד שאח שלי עצר אותו, ומאז אני לא מפסיקה לחלום לעשות את זה שוב. רק הפחד עוצר אותי. אני מקווה שאני יתגבר עליו. ניסיתי כבר כמה פעמים להעלות את עצימ מהבור שאני נמצאת בו, אבל כל פעם נפלתי שוב יותר עמוק, ואני ממשיכה ליפול. אני יודעת שהאדם היחיד שהיה יכול לעזור לי היום הוא אחי שנהרג. גם הוא היה פעם בדיוק במצבי. שנינו מאוד דומים מהרבה בחינות. הוא האדם היחיד שהיה יכול להרים אותי- ודווקא אותו אלוהים לקח. הוא כנראה דואג לפנות לי מהדרך את כל האנשים שיכולים לעזור לי. אתם יכולים להגיד שזה הכל רק רחמים עצמיים. לא איכפת לי. לא איכפת לי מכלום. אני רק מקווה שאם אני לא יכולה לראות את אחי בחיים, אולי אני יראה אותו במוות.
קוראים לי בר. אני אחות שכולה מלפני חצי שנה. אחי נהרג חודש לפני שהיה אמור להיות בן 21 ושבוע לפני שאני הייתי בת 15. הוא נהרג מתאונת רובה בצבא. החצי שנה הזאת שינתה לי את החיים לגמרי. מכל הבחינות. אני לא יתחיל לפרט. זה פשוט הרבה מדי. אני רק יכולה להגיד שהיום אני אדם אחר לגמרי. לא נשאר לי כלום ממה שהיה בי פעם. באותו יום שאחי מת, מתתי ביחד איתו. היום אני במצב ממש נורא. אני רואה את עצמי מהצד. הגעתי למצב שהאור היחיד שנשאר לי הוא המוות. אני פוחדת לחשוב על העתיד ובכלל, על מה שיקרה עוד שעה. אני מעשנת וחותכת, ורוצה מאוד להתחיל גם עם סמים. היה לי ניסיון התאבדות אחד שאח שלי עצר אותו, ומאז אני לא מפסיקה לחלום לעשות את זה שוב. רק הפחד עוצר אותי. אני מקווה שאני יתגבר עליו. ניסיתי כבר כמה פעמים להעלות את עצימ מהבור שאני נמצאת בו, אבל כל פעם נפלתי שוב יותר עמוק, ואני ממשיכה ליפול. אני יודעת שהאדם היחיד שהיה יכול לעזור לי היום הוא אחי שנהרג. גם הוא היה פעם בדיוק במצבי. שנינו מאוד דומים מהרבה בחינות. הוא האדם היחיד שהיה יכול להרים אותי- ודווקא אותו אלוהים לקח. הוא כנראה דואג לפנות לי מהדרך את כל האנשים שיכולים לעזור לי. אתם יכולים להגיד שזה הכל רק רחמים עצמיים. לא איכפת לי. לא איכפת לי מכלום. אני רק מקווה שאם אני לא יכולה לראות את אחי בחיים, אולי אני יראה אותו במוות.