תמיד.. לפחות בחופש ... אני בטח הרבה יותר קטנה פה מכולם! אני בת 13 וקוראים לי עדי... הנדודי שינה שלי התחילו בתחילת החופש כשדיברתי עם חברה שלי בטלפון בערך ב- 23:00 ואז סתם ניסיתי לראות אם אני יכולה להחזיק עד הבוקר! ואז סתם דיברנו כל הלילה וזה פשוט הפך להרגל... כל "ערב" הפסקנו לדבר בערך ב-5 בבוקר ואז נרדמתי! וככה כל לילה בערך שבוע/שבועיים הלכתי לישון ב-5 וקמתי ב-3 בצהריים ואז היא נסעה לחול לחודש (היא חוזרת עוד כמה ימים) אבל ההרגל נשאר לי.. והמשכתי ללכת לישון בשעות כאלה ואפילו יותר מאוחר (הגעתי עד 6 וחצי או 7!!) וכשהיא לא הייתה סתם העסקתי את עצמי במחשב או קראתי לפעמים... וזה כבר נהייה הרגל שאי אפשר להפטר ממנו! ניסיתי כמה פעמים לא לישון בכלל ואז אני אהיה עייפה וכן אוכל לישון בשעה קצת יותר נורמלית אבל תמיד נרדמתי בסוף גם אם זה רק לשעתיים...אז.. נראה לי שזהו.. חח יצא ארוך..
ברגע שאני שומעת שעון מעורר אני חוטפת קריזה וזורקת את השעון הכי רחוק שאפשר רק שיעזוב אותי בשקט וייתן לי לנמנם עוד קצת במיטה הנעימה שלי... וזה תמיד הופך לשעה מינימום! וככה אני מאחרת לבצפר כשיש! אני תמיד מגיעה איזה חצי שעה כזה, או שעה אחרי 8.. XD זה תמידדדד קורה לי... ואם מנסים להעיר אותי בטלפון אני בכלל יכולה להשתגע! כי כשאני מתעוררת מצלצול אני לא מסוגלת להבדיל ולהבין מה בכלל מצלצל! זה השעון? זה הטלפון? זה הפלאפון? זה הטוסטר?(אה!?) ותמיד בוחרת במשהו לא נכון ומנסה לענות לטלפון כשזה פלאפון או הפוך.. בקיצור אני הפוכה ופסיכית לגמרי ובמיוחד כשאני מתעוררת! אז זהו סיימתי לטחון לכם במח!!
אבל תלוי מתי. הבוקר למשל, אחרי משהו כמו שעתיים שינה בקושי, ועוד שינה ממש גרועה (התעוררתי הרבה פעמים יחיסית לזה שזה היה רק שעתיים) כשהשעון המעורר צלצל מסתבר ששמתי אותו על נודניק בלי לשים לב בכלל, ורק בפעם השנייה קלטתי שזה השעון המעורר שלי. לא הבנתי איך יכול להיות שהשעה 7 ועשרה כבר במקום 7...