היי אני חדשה פה.
קוראים לי זהבית ואני בת 17 מירושלים. נסעתי למסע לפולין בשנה שעברה, באמצע מרץ. לפני הטיול היו לי חששות רבים ושקלתי אפילו לבטל את הנסיעה בעיקר בגלל הפחד מהמצפה לי שם וגם בגלל שהיום הולדת שלי חל באחד הימים של המסע, ואתם יודעים זה לא הכי נחמד לחגוג יומולדת במחנות השמדה. בקיצקץ, בסוף יצאתי למסע ואני חייבת להגיד שזאת הייתה ההחלטה הכי נכונה שעשיתי בחיים. המסע הזה פשוט חובה. כל מי שיש לו הזדמנות לצאת, שייצא. לומדים על עצמכם דברים חדשים שלא ידעתם בכלל, אתם מגלים דברים על החברים שלכם ומתקרבים מאוד לאנשים אחרים. החוויה שעוברים במהלך המסע הזה זאת חוויה לדעתי חד פעמית שעוברים פעם בחיים. התחושה שמקבלים כשעומדים בתאי הגזים, זה משהו שלא ניתן לתיאור בכלל. כשאנחנו היינו בפולין ירד שלג כבד, הלכנו באושוויץ כשהכל מכוסה בשלג וקפאנו מקור, אף סרט ואף סיפור לא יכלו להעביר בנו כזאת הרגשה כמו שהרגשנו באותו רגע. בקיצור, המסע הזה חובה. סורי על החפירה אבל הייתי חייבת
קוראים לי זהבית ואני בת 17 מירושלים. נסעתי למסע לפולין בשנה שעברה, באמצע מרץ. לפני הטיול היו לי חששות רבים ושקלתי אפילו לבטל את הנסיעה בעיקר בגלל הפחד מהמצפה לי שם וגם בגלל שהיום הולדת שלי חל באחד הימים של המסע, ואתם יודעים זה לא הכי נחמד לחגוג יומולדת במחנות השמדה. בקיצקץ, בסוף יצאתי למסע ואני חייבת להגיד שזאת הייתה ההחלטה הכי נכונה שעשיתי בחיים. המסע הזה פשוט חובה. כל מי שיש לו הזדמנות לצאת, שייצא. לומדים על עצמכם דברים חדשים שלא ידעתם בכלל, אתם מגלים דברים על החברים שלכם ומתקרבים מאוד לאנשים אחרים. החוויה שעוברים במהלך המסע הזה זאת חוויה לדעתי חד פעמית שעוברים פעם בחיים. התחושה שמקבלים כשעומדים בתאי הגזים, זה משהו שלא ניתן לתיאור בכלל. כשאנחנו היינו בפולין ירד שלג כבד, הלכנו באושוויץ כשהכל מכוסה בשלג וקפאנו מקור, אף סרט ואף סיפור לא יכלו להעביר בנו כזאת הרגשה כמו שהרגשנו באותו רגע. בקיצור, המסע הזה חובה. סורי על החפירה אבל הייתי חייבת
