השביעי-
"הם שם, אני בטוח בזה, בוס!" אמר קול. "בואו," לחשה סופי, כולם הולכים בשקט לתוך המערה. קואילבה כיבה את הקרשים עם האש ובעזרת כוחו פיזר אותם וטשטש את עקבותיהם, הם נכנסים ממש לתוך המערה, ואיכשהו הגיעו למעבר סודי שאפילו לא הבינו איך נכנסו לתוכו, ומצאו את עצמם בתוך מערה שבקצה שלה נמצא אור עמום של שקיעה. "איפה אנחנו?" שאל אש. פיקאצ'ו וטוגפי דילגו קדימה, מחכים למאמניהם. מולם השתרע נוף מדהים של שדות, והם היו בהרים, רחוק מאד מהר סילוואר זה בטוח, מולם השמש בשלבי השקיעה האחרונים. "עכשיו אנחנו בטוחים, אבל רק עד מחר בצהרים, ככה שאוכל להספיק לספר לכם את סיפורי," אמרה סופי. "תספרי," אמר אש. קואילבה הדליק אש, כולם התקבצו סביבם שוב. "התחלת להגיד לנו על איך את נכנסת לתמונה," הזכירה לה מיסטי. "כן... טוב, נכנסתי לתמונה ממש במקרה. הייתי אז סתם ילדה קטנה שרוצה להיות מאמנת, שאז ראיתי את ההתפתחות המהירה של סינדאקוויל לקואילבה. זה היה מראה מדהים, הכל פתאום זרח באור כחול-סגול מדהים, ואיך שסינדאקוויל התפתח... זה היה קסם, למעשה, שאני הייתי עדה לו. אז בעצם הבנתי שמעכשיו אקדיש את חיי לעזור לקואילבה לברוח, במקום שהוא יברח והסיכויים שלו להיתפס גבוהים. ככה שאני אמנם לא נחשבת כך באופן רשמי, אבל איכשהו אני המאמנת שלו," אמרה סופי. "אבל אם יש לך את הפוכדור שלו איך את לא המאמנת הרשמית שלו?!" הופתע קנטה. "הפוכדור הזה הוא פוכדור עתיק שהיה שייך לקואילבה עוד בשלב הסינקוואה," הסבירה סופי, אש מוציא את הפוכדור. "אני מאמינה שכשהם תפסו אותי, הפוכדור כאילו עלה בלהבות, זה נכון?" "איך את יודעת?!" הופתעו כולם. "הוא עושה את זה כל פעם שאני מכניסה אותו לפוכדור כדי להגן עליו וקורה לי משהו," אמרה סופי וחייכה אליהם, "אז אני כבר רגילה!" "את מסתבכת הרבה למענו, מה?" אמרה מיסטי. "גם אש כזה, הוא מוכן למות כדי להגן על הפוקימונים שלו!" "אל תגזימי," חייך אש. "אני אוהבת את הפוקימונים שלי כאילו הם המשפחה שלי, לכן אני מגן עליהם!" סופי חייכה אליהם. "אפשר להמשיך?" היא שאלה. "כן," ענו לה כולם, מרותקים לסיפורה. "טוב... כעיקרון ממש יום אחרי שקואילבה נצמד אלי, קיבלתי שיחת טלפון," אמרה סופי. "אמרו לי שם שהם יודעים מי אני ושאם לא אמסור להם את קואילבה, זה עלול להיות הרגע האחרון בחיי. מאז, התחלתי לברוח מהם." "מי זה הם?" שאל ג'יוניצ'י, ניכר עליו ששאלה זו הטרידה אותו מאד. "הם למעשה ארגון שרצה לתפוס את ניסקוואה, הם קוראים לעצמם 'המסדר האפל'," אמרה סופי. "איש אינו יודע על המסדר הזה, חוץ ממני, מקואילבה, מכם ומעוד כמה אנשים בודדים שעוזרים לי לנסות להציל את קואילבה. בקיצור, צריך להביא את קואילבה לאחד בשם נמו," סופי הראתה להם תמונת פנים של בחור צעיר. "מרינה, תני לי רגע את הפוקיקשר שלך... אם אצליח, הפוקיקשר יוביל אתכם לנמו..." סופי נטלה מידיה של מרינה את הפוקיקשר וכיוונה אותו קצת והחזירה לה. "בהצלחה לכם," היא אמרה. "למה בהצלחה לנו?" שאלה מרינה. "אני חייבת להסגיר את עצמי אחרת יחשדו ששלחתי אתכם לנמו," אמרה סופי. "אלה שתפסו אותי היו ארגון אחר, אבל אם אסגיר את עצמי למסדר האפל, לכם יהיה סיכוי אפילו לצאת מהפרשה. אל תנסו לעקוב אחריי ובטח שלא לנסות להציל אותי, פשוט לכו לנמו." "אל תעשי את זה!" אמר אש. "מה יהיה אם הם יהרגו אותך?" "זה לא הולך ככה, הם ינסו להוציא ממני מידע בדרכים אחרות, כל טוב לכם, צאו עכשיו!" אמרה סופי, ירדה בריצה מההר ונעלמה.
