קלודין היחידה
New member
היי אני חדשה כאן
רציתי לברר משהו שמאוד אבל מאוד מפריע לי והוא תגידו כל הכלות כאן שונאות את החמות או משפחתו של הבעל? משום מה ממה שקראתי כאן אני רואה שנאה רוגז וכו' כלפי החמות ומצד שני ההורים של כולן כאן עוזרים מפנקים טובים וכו' (מעניין אולי אחת מכן היא בעצם גיסה של אחת אחרת כאן ואינה יודעת
). אני נשואה מזה שנים רבות ויש לי ילדים בצבא. יחסיי עם משפחתו של בעלי הם רגועים ומעולם לא יצא לי לריב עם חמותי וחמי ז"ל אולם עם אחת מהגיסות שלי (ויש לי 4 גיסות בעלי בן יחיד) כן יצא לי לא לדבר עד היום וכמובן גם בעתיד בשל דבר מאוד מאוד קשה ועל כך אין סליחה ותאמינו לי שאין על זה סליחה (פעם התווכחתי בשקט עם בעלי אצלה בשל משהו פעוט והיא פשוט אמרה לי להסתלק מהבית שלה אז מה שעשיתי זה לקחתי את הילדים אמרתי שלום ולעולם לא להתראות אחת אצל השניה והלכתי משם כמו גדולה). אני יודעת שאהיה חמות לשתי כלות בעזרת ה' בעתיד וכשאני רואה את הפורום הזה אני פשוט רועדת ופוחדת. לי בעצמי יש גיסה אחת כלומר יש לי אח אחד ועוד 4 אחיות וגיסתי היא כמו בת 5 להורי מקבלת את אותו היחס כמונו. היה כאן עניין של שמירה על ילדים אז בעניין זה יש לי מה להגיד: ההורים לא חייבים כלום כל מה שהם עושים זה מתוך רצון טוב בלבד. יש להם בדיוק חיים מלאים והם מחכים לגיל הזה שלאחר גידול ילדיהם שלהם ובטח לא חייבים לגדל את ילדינו. אימי מוכנה שהנכדים הגדולים בגיל 16-19 יבואו ואף יבלו שבת אצלה בכיף בלי ההורים אולם את הקטנים היא מבקשת להגיע עם ההורים כי קשה לה לרדוף אחריהם כשיוצא ומישהי נוסעת לחו"ל אמא שלי מוכנה לארח בליווי מבוגרים בסופי שבוע. בכל זאת הם לא אנשים צעירים ובריאים. אף פעם ושוב חוזרת על זה אף פעם הילדים שלי לא הושארו אצל חמותי לבד ואף פעם לא הציעו לי שמירה עליהם אפילו למספר שעות. ובכל זאת לא היו ויכוחים ומריבות ואני עבדתי ועובדת כל השנים במשרה מלאה כולל שנה נסיעה לכל כיוון כל יום במשך 5 ימים בשבוע. בחגים: תמיד היתה גמישות מצד כל הצדדים ולא היו ויכוחים סביב הדבר הזה כולה ארוחה חגיגית ומשפחתית. אצל בני משפחתי זה יותר דתי ומסורתי אצל משפחת בעלי זה חילוני וחפיפי ולכן כשעוד נסעתי בשבתות וחגים כשהילדים היו קטנים היינו הולכים למשפחתו של בעלי ואיך שהיתה מסתיימת הארוחה היינו נוסעים להוריי. כשהילדים גדלו היינו נותנים להם לבחור איפה הם רוצים לחגוג את החג ולרוב זה היה אצל בני משפחתי כי היו להם את האחיינים שלי בני גילם והיה להם כיף לחגוג איתם ולמחרת היינו נוסעים לחמותי. ב-10 השנים האחרונות חמותי כבר אינה עורכת את החג בביתה אלא אצל בתה הבכורה ושם כולם מתכנסים ומאז אנו חוגגים את החגים בבית הורי אולם וכאן יש חופשיות רבה אם בעלי מחליט שהוא רוצה לחגוג את החג בחיק משפחתו המורחבת אין כל מניעה לדבר אולם אני והילדים לא חוגגים איתם משום שאנחנו שומרי שבת ואיננו נוסעים ושם אין שמירת חג כהילכתו והם אינם כועסים רק לא מבינים למה אי אפשר לנסוע בחג שהרי זה אינו שבת חחחח וכל פעם אני מסבירה את הבעייתיות שבדבר. רציתי לייעץ משהו על פי הנסיון האישי שלי: להיות מעט וותרנים כלפי הצד השני והצד השני זה לא רק הבעל/האשה אלא גם ההורים שלהם שהרי בכל זאת אנחנו משתמשים בפרי האהבה שהם יצרו עבורנו וכי גם ילדנו בסופו של דבר יהיו במקום שבו אנו נמצאים היום. תמיד לקראת החגים יש מריבות נעשה פה או שם אז במידה ואפשר מאחדים את הכוחות ומשתדלים לעשות את זה ביחד או לסירוגין שנה אחת פסח פה וראש השנה שם ושנה אחרי זה להיפך (אילו החגים המשמעותיים ביותר). לא לצפות שישמרו על הילדים הקטנים שלכם גם להם יש חיים. לא כולם יודעים להרעיף נשיקות ומתנות (לפעמים גם היד אינה משגת) אז למדו אותם ובקשו מהם לנשק את הילדים והסבירו שהילדים אוהבים את זה עשו זאת עם הרבה סבלנות ואהבה תאמינו תקבלו את זה בחזרה. אשמוח לעמוד לרשותכם בעצות ודברים חג פסח רגוע ושמח לכולם קלודין
רציתי לברר משהו שמאוד אבל מאוד מפריע לי והוא תגידו כל הכלות כאן שונאות את החמות או משפחתו של הבעל? משום מה ממה שקראתי כאן אני רואה שנאה רוגז וכו' כלפי החמות ומצד שני ההורים של כולן כאן עוזרים מפנקים טובים וכו' (מעניין אולי אחת מכן היא בעצם גיסה של אחת אחרת כאן ואינה יודעת
