היי אני חדשה כאן!

[ביטון קארין 18]

היי אני חדשה כאן!

אני מאוד אוהבת את התוכנית של אסף הראל, ואת ערוץ 10 במיוחד. אני מצרפת לכם את כתב התביעה נגד רוחמה אברהם באדיבות YNET. תאמינו לי שווה! יש קטעים! אני אעשה זאת בחלקים היות ותפוז לא מאפשרים להעלות את הכל. בבית משפט השלום ת.א. _________ בירושלים התובעת: ח"כ רוחמה אברהם, ת.ז. 058680794 בניין הכנסת, ירושלים ע"י ב"כ עוה"ד מ. מוזר ו/או ט. ליבליך ו/או ת. גליק ו/או פ. מוזר ו/או ש. בריק ו/או ע. אשקר ו/או ל. כהן ו/או מ. פרידמן ו/או ש. רויטמן ו/או ר. מודיאני ו/או י. חנין מרחוב הנמל 40 ת"א ת.ד. 300 ת"א 61002 טלפון: 03-5442370, פקס: 03-5442375 - נגד - הנתבעים: 1. אסף הראל אצל הנתבעת 3 - מרח' דרך השלום 53 גבעתיים. 2. שי אפלברג אצל הנתבעת 3 - מרח' דרך השלום 53 גבעתיים. 3. ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ, ח.פ.: 513024760 מרח' דרך השלום 53 גבעתיים. 4. ריקי בליך מהות התביעה: כספית - לשון הרע, הפרת חובה חקוקה ורשלנות. סכום התביעה: 1,000,000 ש"ח. כתב תביעה התובעת, אשר תהא מיוצגת על ידי ב"כ עוה"ד כמפורט לעיל, מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את כתב תביעתה כדלקמן: 1. כל טענות כתב תביעה זה נטענות לחילופין ו/או במצטבר ו/או על דרך ההשלמה, הכל על פי הקשר הדברים והדבקם. 2. כל הנספחים המצורפים לכתב תביעה זה, ולרבות קלטות הווידיאו, מהווים חלק בלתי נפרד הימנו. 3. כל ההדגשות בכתב תביעה זה שייכות לח"מ, אלא אם כן נאמר אחרת. א. הצדדים לתביעה: 1. התובעת חברת כנסת בכנסת ה - 16. 2. הנתבע 1 הנו מגיש תכנית הטלוויזיה "כל לילה עם אסף הראל" (להלן: "התכנית"), המשודרת בערוץ 10, ע"י הנתבעת 3. תכנית זו משודרת מדי ערב, בשעה 22:30, אורכה כ - 45 דקות, והיא זוכה לפופולריות רבה. 3. הנתבע 2 הנו עורך התכנית הנ"ל אצל הנתבעת 3. 4. הנתבעת 3 הנה האחראית לאמצעי התקשורת המכונה "ערוץ 10", מכוח הזיכיון שהוענק לה על פי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן - 1990 (להלן: "ערוץ 10"). 5. ערוץ 10 הנו "אמצעי תקשורת" כמשמעותו בסעיף 11(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965. 6. הנתבעת 4 היא שחקנית טלוויזיה, שהתראיינה בתכניתו של הנתבע 1, הנזכרת לעיל. ב. פתח דבר: 7. המעשים שביצעו הנתבעים כלפי התובעת, שיפורטו להלן בכתב תביעה זה, הם מהחמורים שידעה התקשורת בארץ. בלא פחות מאשר ארבע תכניות טלוויזיה, במועדים שונים ובשידורים חוזרים, סימנו הנתבעים את התובעת כמטרה, רדפו אותה ולא הרפו ממנה, פרסמו אודותיה דברי בלע מרושעים, וניצלו באופן מחפיר את הכוח הרב של אמצעי התקשורת העומד לרשותם. תקצר היריעה מלתאר את חומרת מעשיהם של הנתבעים, אשר חצו את כל הקווים האדומים ואת כל הגבולות האפשריים והמותרים, רחבים וגמישים ככל שיהיו. 8. ביטויים כגון: כלבה, מוצצת, אבל לא בולעת, היפופוטם עם חציל בתחת, כל אלה הם רק חלק מההשמצות שספגה התובעת מן הנתבעים. והכל תוך שימוש ב"עזרים" שנועדו להעצים את הפגיעה: תליית דיוקנה של התובעת על אחוריו החשופים של דוגמן ערום, על רקע קולות צהלה וצחוק רמים של הקהל היושב באולפן. 9. למרות שמדובר בתוכנית יומית המשודרת מידי ערב, איש מהנתבעים לא מצא לנכון לחזור בו מההשמצות במסגרתה, ולהביע חרטה על דברי הבלע הנוראיים ששודרו כלפי התובעת - הגם שהיו להם, כאמור, מספר הזדמנויות לעשות כן. כה נוראיים היו הדברים ששודרו, עד כי מר יוסי מימן, יו"ר ערוץ 10, מצא לנכון לשלוח לתובעת מכתב התנצלות אישי, תוך שהוא מדגיש כי הוא עושה זאת "כצופה טלוויזיה ואזרח מן השורה". מכתב ההתנצלות מאת מר יוסי מימן - מצ"ב לכתב התביעה ומסומן "א".

 

[ביטון קארין 18]

חלק שני

ג. העובדות: 10. בתכנית "כל לילה עם אסף הראל", מיום 13.10.04 (יום ד'), הציג הנתבע 1 'סטיקר' אשר עליו מוצגת תמונתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, ובצמוד לה תאריך הירצחו - 4.11.95. מייד אחרי הצגתו, וכסטיקר המשך - פרי מוחם של עורכי התכנית - הוצג סטיקר דומה, עליו התנוססה תמונתו של ראש הממשלה, מר אריאל שרון, בצירוף תאריך עתידי לרציחתו, אשר הוצג בכיתוב: "05. __ . __ ". 11. התובעת, כמו גם רבים אחרים שצפו בתכנית, הזדעזעה ממראה ה"מיצג", וכחברת כנסת ואזרחית המדינה, ביקשה להוקיע את מעשהו חסר הטעם וחסר הרגישות של הנתבע 1. התובעת סברה כי נוכח קריאות הסתה קיצוניות הנשמעות בימים אלו שוב במקומותינו, יש במעשיו של הנתבע 1 חריגה קיצונית מגבול הטעם הטוב. 12. על כן, ביום 17.10.04 (יום א'), פנתה התובעת במכתב למנכ"ל ערוץ 10, מר ניר למפרט, ובו הביעה את מחאתה החריפה על הצגת ה"מיצג" המזעזע ודרשה להעמיד לדין משמעתי את האחראים לו, כמו גם לחייבם לפרסם התנצלות במסגרת התכנית. מכתבה של התובעת למנכ"ל ערוץ 10, מיום 17.10.04 - מצ"ב לכתב התביעה ומסומן "ב". 13. עם היוודע דבר תלונתה של התובעת, גמרו הנתבעים אומר בלבם "להתחשבן" עמה, על כי העזה להתלונן נגדם, ויצאו במסע נקם והכפשה כלפיה, תוך ניצול בוטה של תכניתו של הנתבע 1, כבמה להשתלחות חסרת כל רסן בתובעת. 14. וכך, ביום 19.10.04, יומיים בלבד לאחר ששלחה התובעת את מכתב התלונה למנכ"ל ערוץ 10, העלו הנתבעים לאוויר תכנית שלמה, שכל כולה השמת התובעת ללעג ולקלס. ד. תכניתו של הנתבע 1 מיום 19.10.04: 15. כבר בפתח התכנית, ובטרם ניתן האות הראשון בה, נראה הנתבע 1 משוחח בטלפון עם אדם בשם ניר (הנחזה להיות עורך ו/או מנכ"ל הערוץ). בשיחת טלפון זו הנתבע 1 מסכם עם האדם עמו הוא משוחח כי כל התכנית תעסוק היום ברוחמה אברהם - בתובעת. 16. ולהלן הדברים: "כן ניר ... תכנית רגילה, יש לנו מונולוג, עוזי חיטמן. בלי עוזי חיטמן? חבל. איך שאתה רוצה ניר, מה שאתה רוצה, פשוט זה, כן, אז בלי. אני יעשה רוחמה אברהם. סבבה, אז רוחמה אברהם נעשה כל התכנית, על הכיפאק, בסדר, סבבה ...". 17. מייד לאחר הישמע אות הפתיחה של התכנית, החל הנתבע 1 במונולוג. בפתיח המונולוג, אמר הנתבע 1 את הדברים הבאים: "קודם כל, לפני שנתחיל אני רוצה להגיד, אני לא יודע אם ראיתם, אבל היום ב"מעריב" הופיע קטע, חברת הכנסת רוחמה אברהם, מסתבר, רואה את התכנית שלנו. היי רוחמה. כן. (מחיאות כפיים). כן, ורוחמה, שאני משער רואה אותנו עכשיו, אמרה ל"מעריב" שמה שעשינו - עשינו כל מיני סטיקרים שבוע שעבר, ואחד הסטיקרים היה עם תמונה של רבין והיה כתוב הרביעי לנובמבר 95 ועשינו סטיקר חדש שעומד לצאת - תמונה של שרון 05 ופתוח... (הקהל נשמע צוחק). מצחיק, את רואה? והיא, הגברת, רוחמה, אמרה שזאת הסתה וזאת פרובוקציה של תכנית שרוצה רייטינג. עכשיו, את מה שאני רוצה, כן... אבל את מה שאני רוצה להגיד בתשובה, התשובה שלי לרוחמה - אני לא יכול להגיד כרגע בגלל החוקים של הרשות השניה, אלא רק מ 23:00 בלילה. אז רוחמה בואי תישארי אתנו עוד טיפה, כי מ 23:00 אני יכול. (הנתבע 1 נראה מחכך את ידיו, והקהל מוחא כפיים). היי רוחמה. (הנתבע 1 מחייך). זה נחמד, שיש מישהו בבית שעכשיו "מה יהיה ב 23:00"? הו, שווה לראות רוחמה". 18. לאחר שהצהיר הנתבע 1 על כוונותיו "להגיב" לתלונתה של התובעת לאחר השעה 23:00, בהמשך, פתח הוא במונולוג הבא: "זאת ידיעה אמיתית, באמת. זה הופיע היום בעיתון עם תמונה. טופסי פורר, כן זה השם. טופסי פורר זאת כלבה, שנוסעת כל כך הרבה ב"אל-על" שמהיום היא נכנסה למועדון "הנוסע המתמיד". זאת אומרת זה פעם ראשונה שיש כלבה במועדון "הנוסע המתמיד", אלא אם כן סופרים את רוחמה אברהם. היי רוחמה...". (הנתבע 1 מחייך - והקהל כמובן צוחק). 19. שניות ספורות לאחר מכן, בהמשך אותו המונולוג, מספר הנתבע 1 "בדיחה" נוספת על רצח ראש הממשלה, אשר מייד בסופה מתייחס אל התובעת בלעג ובזלזול: "ביקשתי מההפקה להתקשר לשב"ס ולברר למה העבירו אותו (הכוונה ליגאל עמיר) לתא חדש, הם אמרו שאין ברירה, הם פשוט צריכים להכין את התא לרוצח הבא של ראש הממשלה... (הנתבע 1 נראה מחייג בטלפון) רוחמה, הלו, הלו, זאת הסתה... לא רוחמה, גם זאת לא הסתה, זאת סאטירה. אבל מ - 23:00..." 20. מייד בסמוך לדברים אלו, הציג הנתבע 1 קטע בו הציע מועמדים לנשיאות בזימבבואה. גם בתום קטע זה, התייחס הנתבע 1 אל התובעת בלעג ובזלזול: "(על עוזי כהן כמועמד לנשיאות זימבבואה) אני חושב שהוא באמת יכול להתאים, כי בזימבבואה הוא נחשב לחיה מוגנת (מוצגת תמונה של קוף), למה לא ? [...] (הנתבע 1 נראה מחייג בטלפון) רוחמה לעוזי כהן... עוד אופציה ראויה זה אני חושב צחי הנגבי, כי באמת עם כל כך הרבה כתמים שחורים בעבר שלו הוא כבר ממש אחד מהחבר'ה שמה... (הנתבע 1 נראה מחייג בטלפון) שיחת ועידה, עוזי, רוחמה, צחי, מה קורה ?... בואו נתקדם, צריך להגיע ל 23:00 עם רוחמה...".

 

[ביטון קארין 18]

חלק שלישי

21. לאחר שסיים הנתבע 1 את מונולוג הפתיחה של התכנית, הזמין הנתבע 1 כאורח ראשון בתכנית את הפרשן המדיני של חדשות ערוץ 10 - עמנואל רוזן. 22. במהלך שיחתם, שבה הוכתרה התובעת כמי שזכתה ב"מצעד האיוולת", אמר הנתבע 1 לעמנואל רוזן את הדברים הבאים בקשר לתובעת: אסף הראל: "בצדק, תשמע. אני חושב שיש לך עוד הזדמנות להעליב אותה, אם אתה רוצה. אני חושב שעד עכשיו היא כבר צופה בנו, בטח מישהו התקשר ואמר". 23. דבריו של הנתבע 1 אינם מותירים מקום לספק בקשר לכוונה לפגוע שהייתה בלבו של הנתבע 1, בלא שמי מהנתבעים האחרים ימנע זאת ממנו, ותוך שהוא מזמין ומעודד אחרים לנעוץ חיצים נוספים בתובעת. 24. בתום שיחתם של הנתבע 1 ועמנואל רוזן, שוב מזכיר הנתבע 1 את שמה של התובעת בלעג ובהתנשאות: אסף הראל: ואתה יכול להשיג את הטלפון של רוחמה אברהם? (הקהל צוחק). עמנואל רוזן: יש לי, יש לי אותו... אסף הראל: יש לך אותו? עמנואל רוזן: מתי 23:00? אסף הראל: אה, מגניב... (הקהל צוחק). 25. בתום הראיון עם עמנואל רוזן, ותוך כדי הכרזה על הפסקת פרסומות, קרא הנתבע לציבור הצופים לשוב לתכנית לאחר הפרסומות וזאת משום שצפוי, כדבריו: "רגע אינטימי עם רוחמה אברהם". 26. מייד לאחר הפסקת הפרסומות, הזמין הנתבע 1 לאולפן את הנתבעת 4 - השחקנית ריקי בליך, וזאת, נזכיר, לצורך "רגע אינטימי עם רוחמה אברהם". להלן יפורט "הרגע האינטימי" שהבטיח הנתבע 1 לציבור הצופים. 27. כאן הגיעו הנתבעים לרמת שפלות חדשה, כמותה לא נשמעה מעולם בתקשורת הישראלית. ואלה הדברים: אסף הראל: "אפרופו מציצות. ריקי בליך: סתם... כבר בסוף ... נגיע לזה בסוף. (לקהל): יש איזה קטע עם מציצות שאחר כך נגיע אליו. אסף הראל: כן, בואי נגיע אליו עכשיו ... ריקי בליך : את מוצצת ? את בולעת ? אסף הראל: אם שאלת, אני לא הייתי. ריקי בליך: פרובוקציות זולות, איפה רוחמה? אסף הראל: זה לא ברור, כן, תכף אני חושב נטפל ברוחמה. עוד דקה בפרובוקציות זולות. עוד שניה אנחנו איתך (עם התובעת). ריקי בליך: גם רוחמה מוצצת, יש לי את המקורות שלי. (הקהל צוהל וצוחק בהנאה) אסף הראל: רוחמה, את מוזמנת להתקשר אלינו להכחיש או לאשר. לכי תדעי. כן, היא תתקשר... ריקי בליך: גלינג, גלינג (מדמה קולות של טלפון כאילו התובעת אכן מתקשרת), אני מוצצת אבל אני לא בולעת! אסף הראל: זה את או היא? ריקי בליך: היא! אסף הראל: אה, או-קיי". 28. הנתבעת 4 עשתה יד אחת עם הנתבע 1, תוך תיאום מוקדם ביניהם, להלבין את פניה של התובעת באופן הבוטה, הנמוך והשפל ביותר, תוך שימוש בביטויים שוביניסטיים מכוערים, ותוך ניסיון להציגה כאישה מופקרת וככלי ריק. 29. לרשות הנתבעים עומד כלי תקשורת רב עוצמה - ערוץ טלוויזיה - והם לא היססו ולו לרגע לעשות בו שימוש נבזי, משפיל ומבזה - בכדי לבוא חשבון עם התובעת על תלונתה נגדם, ואגב כך לזכות על גבה ברייטינג וברווחים. הנתבעים המשיכו להתעמר בתובעת משך כל התכנית, ולא חדלו עד שזמנה של התכנית תם. 30. לקראת תום הראיון עם הנתבעת 4, בעודו מכריז על הפסקת הפרסומות, שוב מצא הנתבע 1 לנכון להיטפל לתובעת, באותו טון מזלזל מוכר ומאפיין, בו הוא מבטיח לצופים שהוא טרם "סיים" את ה"טיפול" בתובעת: "אנחנו נעשה הפסקת פרסומות קצרה ואחריה גם רגע אינטימי עם רוחמה רז... וגם איחוד הנעליים הראשון בהסטוריה... רוחמה אברהם, אברהם, מה רז... רוחמה אברהם, תחזרו יהיה טוב". 31. עם שובה של התכנית לאחר הפסקת הפרסומות, הפעם החליט הנתבע 1 "ללמד" את התובעת שיעור קצר על ההבדל בין "פרובוקציה" לבין "סאטירה": "היי רוחמה! (המנחה מחייך והקהל צוחק). כמו שאתם רואים, כמו שאתם יכולים לראות פה, היום ב"מעריב" רוחמה, חברת הכנסת רוחמה אברהם אמרה שמה שעשינו היה [...] רוחמה אברהם דורשת להעניש את האחראים על סטיקר היתולי... שהוצג בתכנית כל לילה עם אסף הראל והסית לטענתה לרצח ראש ממשלה. ערוץ 10 לא משנה מה הם אמרו. כן, בקיצור, רוחמה טוענת שעשינו פרובוקציה. ואני חייב להגיד לך רוחמה, זאת לא הייתה פרובוקציה, זו הייתה סאטירה. סאטירה זה משהו עדין כזה... סטיקרים, רבדים, ופה זה... פרובוקציה זה משהו נמוך, זה, זה משהו אחר לגמרי. כאילו, סאטירה זה משהו עדין ואלגנטי. פרובוקציה - זה פרובוקציה!!!" (הנתבע 1 מצביע לעבר הבמה בעודו מחייך ומציג אדם העומד להיכנס לבמה). 32. בשלב זה עולה לבמה שחקן עטוף בסדין לבן (טוגה) ומנופף בידו לקהל. לאחר שהגיע לקדמת הבמה, מסתובב השחקן ולעיני כל, חושף את ישבנו החשוף. כל זאת על רקע צהלות צחוק רמים של קהל הצופים היושבים באולפן. או אז הכריז הנתבע 1: "את מבינה את ההבדל, רוחמה? פרובוקציה זה משהו שבחיים לא נעשה, זה משהו נמוך, רדוד שלא עושה עניין. סאטירה - אנחנו עושים סאטירה, כי סאטירה זה משהו אלגנטי עם רבדים, פרובוקציה זה - זה פרובוקציה!!!" (הנתבע 1 מצביע בשנית לעבר הבמה). 33. בשלב זה שוב נכנס אותו השחקן עטוף בסדין, ובידו מיקרופון. בהגיעו לקדמת הבמה אומר השחקן את הדברים הבאים: "מה ההבדל בין רוחמה אברהם להיפופוטם עם חציל בתחת? חציל בתחת [...]". 34. ושוב, קולות רמים של צחוק נשמעים מצד הצופים והאורחים באולפן. השחקן מסיים את דבריו, מסתובב לצאת, ושוב, פעם נוספת, נחשף לעיני כל ישבנו החשוף. 35. בשלב זה, מכריז הנתבע 1: "את מבינה רוחמה, זו פרובוקציה, אנחנו, אנחנו עושים סאטירה, אנחנו מנסים שהדברים שלנו יהיו אלגנטיים, נעימים. זה דברים שבחיים לא נעשה בתכנית, זה נמוך, זה מפגר, זה לא... אין רבדים. כאילו, אנחנו אוהבים סאטירה, כי פרובוקציה - פרובוקציה - זו פרובוקציה!!!" (שוב, הנתבע 1 מצביע לעבר הבמה ומחייך). 36. השחקן עטוף הסדין נכנס בשלישית אל הבמה. עם הגיעו לקדמת הבמה נעמד השחקן ומשפשף את אשכיו, והקהל צוחק. הנתבע 1 אומר: "טוב, האמת - טעות שלי, חשבתי שיש פה פרובוקציה, טעיתי רוחמה, אז תודה לעמנואל, תודה". 37. השחקן מסתובב לצאת, ועל ישבנו הערום מודבק דיוקנה של התובעת. וכמובן, הקהל מגיב בקולות צחוק וצהלה רמים. 38. או אז מוסיף הנתבע 1: "זאת פרובוקציה! את מבינה את ההבדל רוחמה? הבנת את ההבדל? "(פונה אל הנתבעת 4). 39. התובעת תטען, כי הנתבעים רמסו במכוון את כבודה כחברת כנסת, ובעיקר כאדם וכאישה. כל זאת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". מעולם לא נראתה השפלה פומבית כה בוטה וחמורה מעל מסכי הטלוויזיה. 40. התובעת תטען כי הפגיעה בכבודה של התובעת בוצעה בנסיבות מחמירות - כמסע נקם מתוכנן ומתוזמן - גמול על כי "העזה" לבקר את תכניתם. 41. הפרסומים המשמיצים, שצוטטו לעיל, הם בגדר פרסום דיבה והוצאת לשון הרע, כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע - התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק). דברי הדיבה הכפישו, ביזו ופגעו בתובעת, הן במישור האישי והן במישור הציבורי, ושמו אותה ללעג ולבוז בעיני כל עם ישראל. קלטת התכנית "כל לילה עם אסף הראל", מיום 19.10.04 - מצ"ב לכתב התביעה ומסומנת "ג".

 

[ביטון קארין 18]

חלק רביעי

ה. תכניתו של הנתבע 1 מיום 20.10.04: 42. אלא שבכך לא סגי. גם ביום המחרת, בתכניתו של הנתבע 1, בשלוש הזדמנויות שונות במהלך התכנית, מצא הנתבע 1 לנכון לשרבב את שמה של התובעת, בבוז, בהתנשאות ובלעג. הנתבע 1 אף הגדיל לעשות והכריז ש"הוא מתאפק" שלא להמשיך ולבזותה. 43. וכך התבטא התובע: "את רואה, רוחמה, את מבלבלת אותי, אני חושב עליך, אני יוצא מריכוז! אני מתאפק". 44. וכן: "רוחמה, יש לנו אחלה תכנית היום". 45. ועוד: "המיעוט החליט להרוג את שרון. כל אחד, הרוב זה, המיעוט זה. מעניין מה יהיה. זאת לא הסתה רוחמה. סאטירה". קלטת התכנית "כל לילה עם אסף הראל", מיום 20.10.04 - מצ"ב לכתב התביעה ומסומנת "ד". ו. תכניתם של אברי גלעד ולינוי בר גפן "כל בוקר", מיום 21.10.04: 46. ביום 21.10.04, התראיין הנתבע 1 בתכנית הבוקר של ערוץ 10 (הנתבעת 3), בהנחייתם של אברי גלעד ולינוי בר גפן. במהלך הראיון עם הנתבע 1, נאמרו הדברים הבאים: אברי גלעד: הסטיקר, אני יכול לקבל... יש אנשים שלא מבינים את ההומור הזה. [...] לינוי בר-גפן: רוחמה אברהם, כן, הודיעו לנו עכשיו באוזניה, התראיינה עכשיו בגל"צ והיא אומרת שהיא שוקלת תביעה. אברי גלעד: היא שוקלת תביעה [...] אסף הראל: אני במתח". 47. במעמד זה, לא זו בלבד שהנתבע 1 לא ראה לנכון להביע חרטה ולחזור בו מדברי ההשמצה, אלא שבתכנית זו אף הוצג "לקט קטעי שערורייה", שכלל שידור חוזר של קטעים קשים ומבזים במיוחד מתכניתו מיום 19.10.04 - אשר עסקה בתובעת. 48. הנתבעים בחרו, ולא במקרה, אלא בכוונת מכוון, לשדר את אותו "שיעור מלומד" שהחליט הנתבע 1 להעביר בהתנשאות לתובעת - על משנתו הסדורה בדבר ההבדל שבין "פרובוקציה" ל- "סאטירה", כל זאת מתוך מטרה ברורה להציגה ככסיל מוחלט וככלי ריק. 49. וכך, שוב נראה אותו שחקן עטוף בסדין צועד על הבמה כשישבנו חשוף, ודיוקנה של התובעת דבוק אל ישבנו. (הפעם החליטו הנתבעים לעשות "חסד" עם התובעת ולצנזר את הקטע בו השחקן חשוף הישבן שואל: "מה ההבדל בין רוחמה אברהם להיפופוטם עם חציל בתחת?"). 50. כשנשאל הנתבע 1 האם אין בלבו חרטה על הדברים, נמנע הנתבע 1 מלהביע חרטה. תכניתם של אברי גלעד ולינוי בר-גפן, מיום 21.10.04 - מצ"ב לכתב התביעה ומסומנת "ה". ז. תכניתו של הנתבע 1 מיום 21.10.04: 51. ככל הידוע לתובעת, באותו היום, יום ה' - 21.10.04 בשעות הערב, במסגרת תכניתו של הנתבע 1, אשר הייתה ביום זה "תכנית לקט" של תכניות השבוע החולף, שודרו שוב קטעים מתכניתו של הנתבע 1 מיום 19.10.04 - היא התכנית אשר "הוקדשה" לתובעת. 52. בכך, עלה מספר תכניות הטלוויזיה בהם התעמרו הנתבעים בתובעת, ללא פחות מארבע תכניות טלוויזיה, אשר שודרו במועדים שונים. על מנת שלא להאריך, תחזור התובעת על כל טענותיה המפורטות לעיל ולהלן, בקשר עם כל אחד ואחד מן הקטעים ששודרו. ח. טענות התובעת: 53. הנתבעים סימנו את התובעת כמטרה, ולא הרפו ממנה. מטרתם ברורה: לבוא חשבון עמה על תלונתה נגדם, ואגב כך להעלות את אחוזי הצפייה בערוץ הטלוויזיה שלהם. ולשם כך כל האמצעים כשרים בעיניהם. 54. הנתבעים התירו את דמה של התובעת, אשר לא ראתה עין בעין עמם את התבדחויותיהם בעניין רצח ראש ממשלה. השפלתה וביזוייה הפומבי של התובעת גרמו לה נזק בל ישוער, צער רב וכאב עמוק. 55. אין אח ורע לפגיעה שגרמו הנתבעים לתובעת באמצעות דברי הבלע הפוגעניים, אשר הפגיעה מהם התעצמה עשרות מונים עקב היקפו האדיר של הפרסום - שידור למאות אלפי צופים, יום אחרי יום - ואף פעמיים ביום. (לרבות שידור חוזר בשעות בהן קטינים צופים בטלוויזיה וזאת למרות שבשידור המקורי ציין הנתבע 1 כי מדובר בתכנים הניתנים לשידור רק אחרי שעה 23:00). 56. הנתבע 1 אחראי לפרסומים המשמיצים בהיותו מי שעשה, הביא וגרם לפרסומים המשמיצים. 57. הנתבע 2 אחראי לפרסומים המשמיצים בהיותו עורך התכנית בה פורסמו הפרסומים המשמיצים. 58. הנתבעת 3 אחראית לפרסומים המשמיצים בהיותה המפעילה את שידורי הטלוויזיה בערוץ 10 והאחראית לכלי תקשורת זה. 59. הנתבעת 4 אחראית לפרסום המשמיץ בו נטלה חלק (כפי שצוטט לעיל), בהיותה מי שעשתה, הביאה וגרמה לפרסום המשמיץ הספציפי, בו נטלה חלק. 60. ביחס לנתבעים 1-3, תטען התובעת כי הפרו את החובות החקוקות המנויות בסעיפים 5, 8 ו - 11 לכללי הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלויזיה ורדיו) התשנ"ד - 1984. 61. הנתבעים 2 ו- 3 אף התרשלו בעבודתם כאחראים ו/או כעורכים, בכך שאפשרו לנתבעים 1 ו - 4 לפרסם ללא כל הפרעה וללא התערבות דברי לשון הרע קשים מנשוא כלפי התובעת, ואף אפשרו את פרסומם של הדברים פעמים נוספות בשידורים נוספים ו/או חוזרים. ט. סמכות וסעדים: 62. לבית המשפט הנכבד סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה דנן, מפאת מהותה, מקום ביצוע העוולה וסכום התביעה. 63. התובעת ספגה פגיעה אנושה בשמה הטוב, בכך שהוצגה בעיני הצופים ככלי ריק ("מוצצת", "בולעת", "היפופוטם", "כלבה" ועוד כהנא וכהנא). יתר על כן, הנתבעים עשו כל מאמץ על מנת להציג את התובעת ככסילה וכשוטה, המתקשה להבין את ההבדלים שבין "פרובוקציה" לבין "סאטירה" - ועל כן החליטו "ללמדה" את משנתם הסדורה באמצעות "שיעורים" המלווים בהמחשות וויזואליות מחפירות. 64. התובעת סבלה עלבון, צער, עגמת נפש ופגיעה בשמה. התובעת מעריכה כי כל אחת מהדיבות שהטיחו בה הנתבעים, הסבה לה נזק בשיעור של מאות אלפי שקלים. אולם התובעת מעמידה את סך נזקיה בסכום כולל של 1,000,000 ש"ח. 65. לחילופין, מתבקש כב' בית המשפט להשית על הנתבעים את מלוא הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיפים 7א'(א) וכן 7א'(ג) לחוק איסור לשון הרע, וזאת בגין כל אחת ואחת מהאמירות המשמיצות המפורטות בכתב תביעה זה בנפרד, באשר כל אחת ואחת מהן מקימה עילת תביעה נפרדת העומדת בפני עצמה - ואת זאת יש להשית על הנתבעים בגין כל אחד ואחד מארבעת השידורים בהם פורסמו הדברים המשמיצים, בנפרד. אי לזאת, מתבקש בית המשפט לזמן את הנתבעים לדין וליתן פסק דין, המורה להם, יחד ולחוד, כדלקמן: 1. לשלם לתובעת פיצויים, ולרבות פיצויים עונשיים ופיצויים לדוגמא, בסך של 1,000,000 ש"ח, ולחילופין פיצוי סטטוטורי כאמור בפסקה דלעיל, כשסכומים הללו נושאים ריבית והצמדה כדין, מיום הגשת תביעה זו ועד ליום התשלום המלא בפועל. 2. לפרסם במסגרת שידורי ערוץ 10 את פסק הדין שיינתן בהליך זה, וזאת במקום, במועד ובהיקף אשר יקבע בית המשפט. 3. לשלם לתובעת את הוצאות המשפט, לרבות שכ"ט עו"ד בצירוף ריבית ובתוספת מע"מ כדין. _______________ _______________ _______________ מיבי מוזר, עו"ד תמיר גליק, עו"ד שלומית רויטמן, עו"ד ב"כ התובעת

 

[la bella dama]

נמממ...

זה דיי הצחיק אותי... אבל בואו ניהיה שפויים לדקה..אבל רק לדקה... זה כן פגיעה בשם הטוב וכו... אבל זה עדיין מצחיק!!והיא לא הייתה צריכה להתלונן מההתחלה...

 

[נועם פורר]

מעניין מאוד לדעת...

מי מממן את עורכי הדין הללו...

המדינה הזאת השתגעה. לא פחות.

 

[ועכשיו מה עכשיו]

צפיתי בתוכנית הזו...

אז-זה לא היה נשמע כ"כ גרוע! אבל בואו נהיה לרגע אובייקטיבים, היתה כאן ירידה לפסים אישיים ממש!!! אולי הדברים מצטיירים יותר מכפי שהם, משום שזהו כתב התביעה, אבל אל לשכוח שהם נכתבו בדיוק כפי שאסף הראל אמר אותם... מאז ועד עכשיו חלה התמתנות קלה, לדעתי בכל אופן... לי באופן אישי הערב הציקה ההערה על שאול מופז! וזאת לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן.... ליל מנוחה. אני.