הכל עניין של פוזה
יש סיכוי שהרבה יביעו מחאה על מה שאני אומר פה עכשיו אבל אני לא חושב שלא פריקים ולא מטאליסטים עושים את מה שהם עושים בגלל המוזיקה אלא בגלל הפוזה, זה מה שזה. לא מדובר בתקופת הפאנק של שנות השבעים שפאנק - המוזיקה והסגנון היה מחאה, להיות פאנקיסט הייתה הצהרה. מדובר בתופעה שונה לגמרי. בשביל לאהוב מוזיקה, לא משנה איזה סוג של מוזיקה, לא צריך להיות בלאקר או פריק או מטאליסט (ואני לא ממש רואה הבדלים), בנאדם יכול לאהוב רוק כבד לא פחות ממטאליסט גם בלי הפוזה. אני לא מזלזל במי שבוחר בדרך החיים הזו, כל אחד שילך בדרכו, אני פשוט אומר שלהיות פריק, או להיות מטאליסט, או להיות כל דבר אחר זה לא בגלל החיבור למוזיקה, זאת פוזה, עובדתיתי, גם להיות פאנקיסט זאת פוזה וגם להיות היפי זאת פוזה בימינו. זה הכל עניין של פוזה, המוזיקה פשוט מתלווה לה. ואם מישהו עושה את זה בתור מחאה וכהצהרה מסוימת אז אני אשמח לשמוע בפורום מה היא (בשיא הרצינות).