היי אני בת 17,

[nav27]

היי אני בת 17,

כיתה י"ב.מעולם לא היה לי בטחון עצמי גבוהה,אבל בשנה האחרונה הבטחון העצמי שלי ברצפה.. ההורים שלי התגרשו לפני שנתיים בערך,אבל הדבר לא השפיע עלי בכלל קיבלתי את זה בהבנה והסכמה ממש. אז בערך מה שעובר עלי:בלחץ,בהתרגשות,בויכוחים הגוף שלי רועד ממש(!!!)הידיים ,השפתיים הככלל.ואני מסמיקה הרבה.וזה גורם לי להרגיש חלשה... בכללי,אני כל הזמן מרגישה מאוכזבת מעצמי,מהחיים.אני מרגישה בתוך מרוץ תחרות מטורף אחרי חכמה ויופי. אני בכיתה נחשבת בין הטובים בלימודים,אבל כשאני מקבלת ציון נמוך מהציפיה שלי או שאחרים קיבלו גבוהה ומרוצים אני מרגישה טיפשה ולא שווה. אני ילדה יפה יחסית ומחמיאים לי די הרבה ,אבל אני אף פעם לא מרוצה מהמראה של עצמי:כל הזמן רוצה להרזות,ולשנות. זה מפריע לי מאוד,ההתעסקות באחרים מוציאה לי את המוטיבציה להצליח,כמו כן ההרגשה של לא "שווה" מספיק אני רוצה לציין,שכל העניין חדש אצלי,אני בתוכי לא רוצה להיות משהו מיוחד,אני רוצה לפרגן ,לאהוב ולעזור לאנשים,להרגיש בסדר,להשקיע בלמודים,להיות שמחה... אז איך אני כזאת???אני לא מרוצה מהרושם שנוצר לאנשים עלי....איך אפשר לשנות אותו???? תודה!!!

 

[גרא.]

nav27,את בכתה נחשבת לתלמידה בין הטובים,

רגילה לקבל ציונים טובים במבחנים,את מאד מאוכזבת מרגישה טיפשה ולא שווה כשאת מקבלת ציון נמוך מהמצופה ואחרים קבלו ציון יותר גבוה ממך,זוהי תגובה פרפקציוניסטית אופיינית.כלומר נטייה נוירוטית תמיד להשיג את הבלתי אפשרי,לעיתים עד כדי אובססיה.כפי שאת מרגישה,הגישה הזו גורמת לך לפקפק בעצמך,להרגיש לא שווה,טיפשה לגבי הלימודים.אבל לא רק. גם השאיפה להראות מושלמת,שהיא אינה מציאותית,גורמת לך בדומה,לרגשות נחיתות ודימוי עצמי נמוך.אחד האיפיונים של הנטייה לפרפקיוניזם,זה הלחץ שאת מרגישה במיוחד כאשר את עומדת להבחן,לחץ שגורם לך כנראה לחוות חרדת בחינות, שאינה תורמת בלשון המעטה להצלחה בבחינות.בשלב ראשון,כדאי שתפגשי עם יועצת ביצפר.יתכן שהיא תוכל לעזור לך במיידי.אבל כנראה שהיא תפנה אותך להמשך טיפול אצל פסיכולוגית.

 

[nav27]

לדעתי את צודקת,

בנוגע לפרפקציוניזם.אך מה בנוגע לבטחון העצמי??? אפשר לטפל בזה לבד??? תודה.

 

[nav27]

בקשר לחרדת בחינות

צודקת בהחלט...