עדיין לא יצא לי לזהות אחד
אבל אני יכולה לראות הבדל ענק ביני לבין חברותי המודרניות. אנחנו מתלבשות אותו דבר, מבלות אותו דבר, אוכלות אותו דבר. אבל הן - ברגע של קושי יוצאי ספר תהילים, בזמנים מיוחדים ימלמלו פסוקים (היה לא מזמן יום כזה, של אליהו או משהו), בראש השנה יקבלו על עצמן קבלה כלשהי, ואני אדישה לכל זה.