הייתי שם היום...

הייתי שם היום...

והיה לי די קשה , המקום בו נשפכות הרבה דמעות...בית המשפט לענייני משפחה. כמה קשה לראות את כל האנשים האלה ,שנכנסים לדיון בדלתיים סגורות ויוצאים עם עיניים אדומות. הדיון שלי היה במעמד צד אחד , אז לא היה קשה כל כך והשופטת אישרה מה שביקשתי...אבל זאת רק ההתחלה. חברים, הרבה כח וסבלנות למי שבקרוב הולך לשם...
 
תמיד יש הרגשה....

שהמקומות האלו כל כך חשוכים ואיך הגענו אליהם בכלל? ואז רצים ימים טובים, יום החתונה הצילומים והאהבה. ופתאום כל כך חשוך שם. מאחלת לך רק טוב ושתדעי רק ימים של אור.
 
זה בדיוק מה שחשבתי

כשראיתי את כל הדמעות מסביב, האנשים האלה פעם היו יחד, אהבו, עשו ילדים, צחקו, בילו...ופתאום הכל מתפוצץ ואף אחד לא זוכר שפעם היה טוב. תודה על האיחולים, מקווה באמת שבסוף יהיה לי טוב.
 
למעלה