הייתי מעוניין לדעתכם

זה משתנה

שבוע אחד שלושה ימים
שבוע אחריו ארבעה ימים
ולא התכוונתי שהיא אצלי באופן מלא. רק כאשר אינה עם הילדים
 

tal902

New member
חבל שלא מעט נשים לא עם מחשבה כמו שלך

יש מישהי שאני מכיר (גרושה + 4) סיפרה לי שיצאה עם מישהי איזה חודשיים כמעט. הבחור חתך ממנה בסוף. נתן לה סיבה (נגיד סיבה X) . איכשהו התגלגלה השיחה על הדייטים ושאלתי אותה הוצאת מדי פעם את הארנק השתתפת בתשלום? אמרה לי ובביטחון שכזה: נראה לך שאני אוציא??? כלומר בכל החודשיים לא שילמה על אף בילוי.
&nbsp
אמרתי לה אם את חושבת שזה לא השפיע על נכונותו של הגבר להמשיך איתך את טועה. וזה אפילו לא עצם האי תשלום כמו הסטייט אוף מיינד שלה. הביטחון הלא ברור הזה שהיא חושבת שמישהו חייב לשלם עליה תמיד והכל.
&nbsp
אמרה לי לא בגלל זה נפרד (כלומר זאת לא הסיבה Xׂׂ)
אמרתי לה שזה עזר לו לחזק את סיבה X תהא אשר תהא. ובאם בכלל אמר לה את הסיבה האמיתית).
&nbsp
מדהים איך נשים לא מבינות שזה נושא שהגברים נותנים לו חשיבות רבה. והן בספירות משלהן....
 
אגב...

גם ממש לא העיקר לא היה השתתפות בהוצאות. אכן, אם צריך להשלים פה משהו, שם משהו, אשמח אם תהיה כזו יוזמה (כך בדיוק אמרתי)

אבל גם בעניין עזרה בסידור, כאשר הדגשתי בעיקר לחדר שלנו ולמקלחות, נענתי בתשובת לא מפתיעה...

אכן, ייתכן ונוצלתי מטעמי נוחות, אבל כל יום, לומדים משהו חדש :)
 
כמה שאת צודקת...

אבל גם אני לא באתי ממקום בוטח.
כנראה שאלו טעויות של מתחילים.
מתגברים, קשה, אך ממשיכים הלאה :)
 
הייתי מעוניין לדעתכם

אני גרוש כשנה וחצי. אני שוכר בית עם שלושת ילדיי שנמצאים אצלי במשמורת משותפת. האמת, התקופה מאז גרושיי בשנה וחצי האחרונות מבחינה כלכלית, לא משהו בלשון המעטה ואני די קורס תחת הנטל אבל לא מתלונן ואופטימי בראייתי קדימה.

מצד שני, מזה שנה אני בזוגיות עם משהי שאני אוהב שגם במשמורת משותפת על שני ילדיה. השהות שלנו עם ילדנו, מסונכרנת.
ילדיה נשארו לגור בביתם לפני הגירושים כך שבימים שהיא לא איתם היא אצלי.
האמת היא מסודרת כלכלית באופן מצוין. יש לה בית נוסף שהיא משכירה וקריירה משגשגת.

כאמור מזה שנה היא אצלי. גרה באופן מלא בביתי על כל המשתמע מכך. מעולם היא לא הציעה לשאת במעט בנטל של הבית, אפילו ברמה סימלית ביותר.רק בשביל ההרגשה למרות שהיא יודעת שאני במצב לא מזהיר.

לאחרונה, חש מנוצל, למרות אהבתי אליה.

האם זו קטנוניות? אני רחוק מלהיות אדם קמצן או צר עין. אבל חשבתי שבזוגיות יש הכלה, עזרה הדדית וכאן לא חש בנושא

אשמח לדעתכם :)
 
שיחה מלב אל לב?

להגיד שקשה לך וממש תשמח לעזרה. לשים דגש על זה שאתה קורס ושקשה לך מאוד.
עדיף לא ללכת לכיוון של חשבונאות והאשמות ו"מגיעה לי".
אם בשיחה שבא אתה פורס את הקושי הגדול שלך בת זוגך תשאר קרה מאוד כלפי הקושי, אז יש לך חומר אמיתי למחשבה. בנתיים כל עוד לא פרטטת בפניה את גודל הקושי, עדיין אפשר לחשוב שאולי מרוב שלא התנסתה בקושי כלכלי בחייה וקרובים שלה, אולי לא מודעת לאיך זה. לא מבינה את גודל הבעיה.. אז צריך להגיד לה בצורה מפורשת.
 
נכון זו גם אפשרות..

אבל זה קצת מאכזב/מביך שאני צריך להגיע לצורך לקיים שיחה כזו.
מצד שני בהחלט אפשרות נכונה
 
אנחנו יצאים מהנחה שצד השני יודעה בלי מילים/יתן בלי שנבקש..

כי ככה אנחנו היינו עושים, כי אנחנו כבר היינו יודעים.. אולי לא יודעת, אולי אתה משדר הרבה קולות של "אני בסדר גמור, אני מסתדר" בלי שאתה מודע לסוג ההתנהגות הזה. אולי זוגתך חונכה שגבר תמיד מפרס/ מסתדר לבדו תמיד? יתכן שבשיחה תוכל לאמת אותה עם זה שאתה איש אמיתי שקורס תחת הנטל וזה לא הרגע לדעות קדומות שחונכה עליהן?
הרי המטח הזה מצדך רק ילך ויתגבר ואז תהייה שיחה רק שזאת תהייה שיחה כועסת עם הטחות אשמה וחשבונאות שבעקבותה זוגיות עלולה להתערער או להגמר.
אז אולי עדיף עכשיו(בקרוב) ושיחה יפה שבה אתה כן חושף את חולשתך ואומר "קשה לי מאוד" ואפילו משתף אותה בחישובים הכלכליים שלך ומראה מה גודל הבעיה.
תחשוב על זה.
 
הדירה שלך היא הבית הראשי שלה?

לא הבנתי איפה היא בימים שהיא עם ילדיה? אין לה דירה משלה בה היא נמצאת כשהיא עם ילדיה ומתחזקת שם משק בית? באילו הוצאות היית רוצה שהיא תשתתף?
 
אז ככה

כשהיא עם הילדים שלה אז היא אצלה בבית.בית משותף לה ולבעלה שהילדים לא יוצאים ממנו אלא ההורים.
וכשהיא לא איתם היא אצלי.
אני לא רוצה השתתפות בשכד ולא בארנונה. גם לא בחשמל.
אני רוצה נכונות לעזור , לתת יד, כתף.
המצב הכלכלי כבד ממילא ואני מאושר בו, באמת.
אבל אם חצי מהזמן היא אצלי, אני חושב שאפשר מדי פעם לתת יד. להפגין נכונות.לקנות משהו קליל שממילא הוא רק לשנינו.
אני לא בקש דבר לילדיי. רק הפגנת חברות, רעות, שותפות אמיתית ולא לחוש שזה מלון 5 כוכבים פלוס
אני מגזים?
 
אתה לא מגזים בכלל

אולי אתה מגזים בזה שאתה סופג את זה כבר שנה...
תגיד לה בפשטות - אנחנו חיים חלק ניכר מהזמן יחד וצריכים גם לחלוק בהוצאות ובעבודות הבית אחרת לא נעים לי.
 
האם הנוכחות שלה "עולה כסף"

ת'כלס איתה או בלעדיה תשכור את אותה הדירה ותשלם את אותם החשבונות. אפילו בקניות אוכל החלק שלה זניח ביחס אליך ואל ילדיך. כמה חשבת לבקש ממנה?
 
הכל נכון ,אבל....

חשוב להבין שאין תעריף. אין ציפיה. אין רוצה.
יש שותפות של למעלה משנה ומושתתת על רעות וחברות וזה אומר
הרבה מאוד על האדם אם הוא מכיל אותך ואת הקשיים שלך ועושה מחוות
קטנות כמו שעושים בין חברים אוהבים.
אני מצליח מצויין להסתדר, אבל בזוגיות הזו, החדשה, אני לא רוצה להרגיש שאני רק איש רעים להתרועע ולא שותף אמת
 
בגלל זה

הוא אמר שהוא לא רוצה שכ"ד וחשמל, אלא לתת כתף. אם היא 4 ערבים בשבוע אוכלת אצלו ארוחת ערב, למה שהיא לא תקנה את המצרכים?
אם היא משתמשת במקלחת ובשירותים, למה שהיא לא תעזור לנקות אותם? (כתב שהיא לא).
לא יודעת אם מכבסת אצלו או לא.... אבל כשעל בסיס קבוע משתמשים במוצרים ומצרכים של מישהו, אפלו אם זה בבית של ההורים שלך אחרי גיל 20+ אפשר להציע לעזור כשיש לך עבודה משלך והכנסה יפה.
 
למעלה