הייתי הכי שמנה שם...

lizush

New member
הייתי הכי שמנה שם...

אז אחרי יום קשה וביקור משמעותי במיוחד שבו התוודעה אלי אחת הבנות על הפרעת האכילה שהיתה לה בעבר (אבל זה כבר לשיחה אחרת), נסעתי לבירה קטנה בפאב ליד הבית שיש שם במה פתוחה, נגנים מצויינים וכל מי שרוצה - עולה לשיר. אז למזלי חברים שלי היו שם ועודדו אותי, למרות שרובם לא שמעו אותי מעולם. שהסתכלתי על כל מי שהיה לפני על הבמה - כולם כולם נראו לי כאלה רזים וגאים על הבמה ופתאום הסתכלתי מסביב וקלטתי שאני הכי שמנה בפאב... המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא: "איך אני מעיזה לעלות על הבמה..." (וכל הבדיחות על נפילתה), המחשבה השניה היתה: "החיים הם חוויות קטנות של לעשות לפחד - דווקא" בקיצור, אחרי חששות ופחדים ומבט אל הבטן, אל הידיים - הסתכלתי רק על המיקרופון ואל האנשים שפירגנו. היה מגניב, קיבלתי פידבוקים חיוביים והכי הייתי מבסוטית שוואלה - גם אם אני הכי שמנה שם - יש לי זכות שווה לעלות על הבמה ושכל מי שיפריע לו הקילויים שלי - זבש"ו... איך אצלכן? אתן גם נתקלות במקומות שבהם אתן הכי שמנות? איך ההרגשה? ואיך אתן מתנהגות במצבים כאלו - מתחבאים, משתתקים או מראות לכולם את החיוך שלכם? (ההודעה מיועדת לגברים ונשים בלבד כמובן, אבל אני עושה אפליה מתקנת)
 
אממממ שאלה טובה ,

וכל פעם אני מוצאת את עצמי מדברת על פעם זה היה מציק לי והיום כבר לא אכפת לי . להגיע לבמה אני אגיע השאלה באיזו דרך וצורה . כל הכבוד על האומץ וההחלטה הלא פשוטה
גאה בך מאוד מאוד
 
"החיים הם חוויות קטנות של לעשות לפחד - דווקא"

אהבתי את המשפט. אני מתכוונת לאמץ אותו. כל הכבוד על התעוזה ועל האומץ, אני לא הייתי מעזה. תראי אני נתקלת הרבה במצבים כאלה- רוב הפעמים שאני יוצאת בגלל שאני בגיל שהרוב הגדול רזים וחטובים, את מבינה? אז כל פעילות חברתית, כל טיול שנתי. אני בד"כ מנסה לא להיות באור הזרקורים, לצעוד מאחור ולהצמד לחברות הקרובות. זה בהחלט גורם לי להרגיש לא בנוח עם הגוף שלי.
 
יקירתי

אומץ הוא לא העדר הפחד, אומץ הוא העשייה למרות הפחד. (המשפט הזה כתוב לי בחתימה...
) אני גאה בך על הצעד שעשית! לי אישית קשה לא להתבלט (גם פיזית...) אז ככה שגם אם אני מוצאת את עצמי בחדר שבו אני הכי שמנה זה לא ממש יפריע לי... אני מחייכת חיוך גדול ומקווה שיעבור בשלום.
 
../images/Emo3.gifהעדפה מתקנת../images/Emo3.gif

בוודאי שיש מקומות בהם אני הכי שמנה, לפני הדיאטה הייתי הכי שמנה בכל מקום
היום אני לרוב חושבת שאני הכי שמנה, אבל המציאות היא אחרת. האם זה משנה לי? לא ממש, לפעמים זה היה קצת מוריד את המצב רוח אבל מהר מאוד אני אומרת לעצמי שהשומן הוא רק משקל והוא לא אומר שאני פחות טובה או פחות יפה או פחות אלף ואחד דברים. שמבינים שהמשקל הוא רק מספר , זה הרבה יותר קל
 

Chronicle

New member
זה מרגיש נורא.

פעם אחת הייתי רוצה שהעיניים יהיו נשואות אליי ולא כדי לצחוק על המשמנים שלי. פעם אחת הייתי רוצה שהעיניים יהיו נשואות אליי בהערכה. אבל כל עוד אני לא אלמד להעריך את עצמי, יהיה לי קשה נורא לקבל הערכה מאחרים. במצבים כאלו אני מנסה להיות כמה שפחות בלתי נראית. מצב רוח נהדר של יום שלם יכול להיהרס לחלוטין בגלל דבר כזה.
 

דריה27

New member
שאני חושבת על זה

אני יותר שמנה מכולם ברוב שעות היום מאחר ואצלי בעבודה כולן רזות ויש שני גברים שאמנם הם מלאים אבל רחוקים מלהיות שמנים, ומה לעשות שאת רוב שעות היממה אני מבלה בעבודה. איך ההרגשה? ובכן זה משתנה, בימים שטוב לי עם עצמי זה ממש לא מעסיק אותי (עד כדי כך שאני שוכחת שאני שמנה ) ואילו בימים חלשים יותר יש רגעים קטנים שמבזיקות להן מחשבות של "די נמאס לי " "לא רוצה את השומנים האלו יותר" וכו וכו. איך מתנהגים? ממש לא מתחבאת! להיפך, יש בי את הצורך דווקא להתבלט, אולי כדי להסתיר שכן באיזשהו מקום קיים חוסר ביטחון עם הגוף. אנשים שמכירים אותי ומעריכים אותי על דברים כמו מקצועיות, ידע, נסיון לא רואים את דריה השמנה, השומן נדחק הצידה, הוא לא האישו ולא עליו מדברים כשמדברים עלי, כי אני לא עושה ממנו עניין. ואנשים שלא מכירים אותי ורואים אותי פעם ראשונה, אני תמיד מחייכת , מציגה את עצמי בגאווה, זו אני ! בלי להתנצל ,להסתיר או לפחד. עד היום זה עובד יופי
. עוד דבר: לפעמים ישנן סיטואציות מסוימות שבהן העובדה שאני שמנה היא לטובתי במובן הזה שמכל האנשים יזכרו אותי הכי טוב, לא כל כך משנה לי באיזו קונוטציה העיקר שיזכרו! זה משרת אותי לא מעט בכל מיני דברים. מה שנקרא לעשות מלימון לימונדה
דריה.
 

יאני1

New member
../images/Emo24.gifחשבתי שזה קטע רק שלי...

בכל מקום שאני נמצאת בו לרבות, עבודה, קורס פסיכו', משפחה, חברים (גם במפגשי פורום אני בין הגדולות). פעם זה הטריף אותי, שנאתי להיות השמנה הסטטיסטית בכל קבוצה. אבל עכשיו אני לוקחת את זה יותר בקלילות. לא עובר לי בראש, "לא מגיע לי כי אני השמנה" אולי לפעמים כן, ואני לא שמה לב או שזו מחשבה רגעית בין אלפי מחשבות אחרות יותר דומיננטיות. מגניב אותי לשמוע שזה לא רק בראש שלי, והמחשבה הזו של "אני השמנה היחידה פה!" משותפת לעוד כמה בעולם.. לעשות לפחד - דווקא. חזק בובה. ככל שאני מכירה אותך יותר אני מבינה עד כמה עמוק מושרש המשפט הזה אצלך
אהבה, אני
 
למעלה