היייי
הייתי פה בימים הראשונים של הפורום. חזרתי. ומבקשת את רשותכם להדביק סיפור על פרק א´ חלק ראשון בטרילוגיה. אם יהיה ביקוש לפרק ב´ ו- ג´,,,,צריך רק לשרוק...
....ואביא אותם. לאחרונה, משום מה, בלי הסבר, נראה לעין...יוצאים לי סיפורים. ואני, בקושי יודעת לכתוב שירים...... אורזי המזוודות - 1 ====================== ניקיון --------- הפעם האחרונה שניקיתי בקצב כזה, היה לפני שש שנים, לא זוכרת את עצמי מנקה בטירוף כזה הרבה זמן. וזה קרה שוב לפני כארבע שנים.. למה ניקיתי לפני שש שנים? אה.. כי הוא סוף סוף ארז את המזוודות. שנים ביקשתי , הייתי מוכנה אפילו, לארוז את שלי, העיקר, לעשות הפרדת כוחות. אז הוא ארז, כשעיניו יורות גיצים של אש וזעם. הגיע פתאום מהעבודה, הוציא מהארון שלוש מזוודות והכניס בפראות פנימה בגדים, לבנים, מעילים, כל מה שהיה בחלק שלו בארון. למזוודה השלישית דחף שמיכה חורפית. מעניין, גם כשחלום מתגשם, נכנסים להלם קטן. וההלם הזה בַּאַני. ישבתי בסלון והבטתי בו איך הוא מקפל את חייו בתוך שלוש מזוודות. לא רצה כלום, רק את חפציו האישיים. ניסיתי לתת לו כלי אוכל, כלי בישול, מצעים, רהיטים, אפילו התחננתי שייקח לו שמיכה חדשה וחמה. "לא רוצה שום דבר שיזכיר לי את הבית הזה", אמר. והלך. לא ידעתי אם לנשום לרווחה או לבכות. חדר השינה השתנה פתאום, אחרי כמעט שלושים שנה, התפנו לי כמה מדפים בארון הבגדים. השידה שעל יד המיטה, בצד שלו, יצאה ממקומה. היא הותירה חלל .. כן, רק את השידה לקח . התנפלתי על השואב, המטאטא, הסמרטוטים, והתחלתי לנקות את המקומות שהתפנו. אני וניקיון לא חברים. ונא לא לשכוח את המשפט הזה......... אבל נוצרה הזדמנות חגיגית למחיקת עקבות. וניקיתי וניקיתי וניקיתי, החלפתי מצעים.. (לא ישנתי במיטה כחצי שנה) ובאמצע חגיגית הנקיון הזו, שמשום מה , אהבתי .. דפיקה חזקה על הדלת. ושירי, בבכי היסטרי פורצת פנימה . היא זקוקה דחוף לעזרתי. היא תמיד צריכה אותי דחוף כשהיא בצרות. שירי גרה ממול, דלת מול דלת. צעירונת, יתומה מאם, בעיות בבית עם האב. אימצה אותי, קראה לי "אמא" . ברב חכמתה, לקחה אוטו מחברה (מבלי שיהיה לה רשיון, כמובן), נהגה בפראות ונכנסה בחמש מכוניות בחניון הבית שלנו. עכשיו, לכי תרגיעי את הילדה. כשאת בעצמך, נסערת מאד. אמרתי לה "שירי, הוא סוף סוף הסתלק".. אבל היא לא שמעה אותי. אם לא הנסיבות שלה, היא הייתה קופצת עד התקרה משמחה. ראתה אותי שנים בכל הבאסה..... שירי פחדה מאביה, מהחברה, מהורי החברה, מהשכנים (היו גם עדים). חשבה על קומבינה . להגיד שהחברה (עם הרישיון נהגה, והיא רק ישבה על ידה). והראש שלי, לא היה במצב של חשיבה רציונאלית. רציתי קצת להתאבל, לקלוט את מה שקורה לי. רציתי לנקות . את עברי, את סיבלי. עכשיו. עכשיו. רק לנקות. (כעבור שבוע, סיידתי את כל הבית בלבן). אבל שירי בשלה, דרשה פתרון מיידי לבעיה.. בכי נוראי, והופ......גם החברה שלה מגיעה. אני על תקן של מרגיעה, משקיטה, מפשרת, תומכת, ........ דווקא כעת????????? כשאני זקוקה יותר מכולם לאוזן קשבת, ליד מנחמת, למישהו שיסכים איתי, שאלוהים שמע את בקשתי. שהוא הלך. שהוא סוף סוף הניח לי. יותר לא אשמע את הכינויים העולבים, נגמרה האלימות. חיים חדשים, רק לנקות את שרידי העבר מן הרצפות, מהקירות..מהארונות. מהאוויר. ואחר כך לעבור לניקוי הנשמה מן הרפש שדבק בה. טוב, אז טיפלתי בכל הסידורים של שירי וחברתה לשביעות רצונן. ושוב ניקיתי. לא פה המקום לספר, שהוא שכח לקחת איזה זוג נעליים, והוא הגיע אחרי שבועיים לקחת אותם. ואחרי שלושה שבועות, איזה זוג קפקפים. ואחרי יומיים, מגבת, ואחרי יום..עניבה...וכך .....מדי יום היה קופץ רק לקחת משהו. מצלצל לבדוק אם לא הכנסתי למיטה גבר. עובר מהעבודה בכל יום ומציץ אם יש אור בחדר השינה. עד שאחרי תקופה אמר לי שהוא בכלל בא לקחת.... כלום. הוא בא כדי לראות אותי. ומה דעתי, אולי......איך להגיד.......אם ל´כפת לי, ..... "אני אוהב אותך, ולא יכול בלעדייך, אולי נחזור להיות ביחד?" ולמה אני כותבת על ניקיון? כי גם ביומיים האחרונים אני מנקה. מנקה. מגיעה למקומות קטנים ומוזנחים כדי להסיר לכלוך שהצטבר עליהם במשך השנים. מקומות אליהם לא הגעתי , לא שמתי לב אליהם. עושה סדר. בתיק, בארון, בבית, במחסן. ואני מנקה שוב את המקומות החשוכים, הבלתי מטופלים מזה שנים. ולא רק בפינות הבית. גם בתוך עצמי. וכמו שאסור להזניח את הפינות בבית , אסור להזניח את העירנות, את הרגישות, את הזהירות, את השפיות. לנקות את כל הלשכות, בראש, הפרוזדורים, יש שם גם פאנלים... כדאי לשפשף אותם מדי פעם. כן, בראש, בראש. לקרוא להגיון לסֵדֵר. לדבר בתקיפות עם המח, לנזוף בשכל. ולגרש באסרטיביות את הרגש שמסתובב שם חופשי , מתפרע ועושה שמות. ולמה? קודם כל , פרק שני.... ובו יסופר מתיי ניקיתי שוב . את הניקיון הנוכחי.. נשאיר לפרק השלישי.
הייתי פה בימים הראשונים של הפורום. חזרתי. ומבקשת את רשותכם להדביק סיפור על פרק א´ חלק ראשון בטרילוגיה. אם יהיה ביקוש לפרק ב´ ו- ג´,,,,צריך רק לשרוק...
